לתקתק שעות נוספות במשרד למרות שהבטחת לעצמך לצאת מוקדם הפעם, להשתיק את הבטן בקפה הפוך על סוכרזית במקום לרדת על משולש בולגרית-פטריות, לאסוף את הקטנה מהחוג, לקפוץ לבנק, לסיים את המצגת למחר, לעבור אצל הספר ליישור קצוות, למצוא שעה בשבוע ליוגה כדי לשחרר את הצ'אקרות, לעבוד על היחסים ולהחליף מנורה באמבטיה. כך, פחות או יותר, נראה המוח של אישה מודל 2009 מבפנים. ולקחו לנו רק 40 שנות פמיניזם כדי להגיע לשם.
אז נכון, יש לנו חשבון בנק נפרד, תואר במיקרו כלכלה ודירה חמודה במרכז העיר. אנחנו מנהלות קריירה רצינית, מחזיקות חליפת עסקים בארון וחלקנו אפילו משתמשות בה על בסיס קבוע. אנחנו יכולות להצביע, לנהוג, להפגין מול בניין הכנסת ולטוס לוויקנד בלונדון בזמן שהבעל משגיח על הילדים. אבל עם יד על הלב, האם אנחנו באמת מאושרות יותר?
חיות יותר מגברים, אבל פחות מאושרות מהם
ממחקר שפרסם המשרד העולמי לחקר כלכלה עולה כי נשות העולם המערבי מאושרות פחות מכפי שהיו לפני 40 שנה, זאת למרות הקפיצה המשמעותית באיכות החיים שלנו. לפי המחקר, לא רק שאנחנו בריאות, עשירות ומשכילות יותר מכפי שהיו אחיותינו שורפות החזיות, היום אנחנו אפילו חיות יותר זמן מהגבר הממוצע. אז מה רע לנו, מה?
במחקר "הפרדוקס של הידרדרות האושר הנשי", בוחנות הכלכלניות בטסי סטבנסון וג'וסטין וולפר מה הרווחנו מאז המהפכה הפמיניסטית ומה השתבש בדרך. בגדול, הן אומרות, לא חסרות לנו סיבות לטפוח לעצמנו על השכם: ב-40 השנה האחרונות התברגנו בעמדות כוח בכל התחומים, יש לנו שליטה מלאה על הפוריות שלנו (אנחנו יכולות לבחור האם, מתי ועם מי להביא ילד), פער המשכורות בין המינים כמעט נסגר ובזכות פלאי העידן הטכנולוגי השתחררנו מרוב עבודות הפרך של עקרות הבית הנואשות מהסיקסטיז. עכשיו רק נשאר לפענח את הקשר בין רשימת ההישגים המפוארת הזאת לעננת הבאסה שמלווה אותנו.
כשסוציולוגים ופסיכולוגים התחילו להבחין בצניחת מצב רוח אצל בנות המין המטופח, הם שלפו את הפתרון הפשוט: תיאוריית "המשמרת הכפולה". כלומר, למרות שבעשורים האחרונים ניתנו לנשים יותר הזדמנויות מקצועיות, הן קיבלו יותר סמכויות ונדרשו להישאר יותר שעות במשרד – הן נשארו "עקרות בית לכודות". הציפייה נותרה בעיניה: נשים עדיין שואפות להיות סופר-אמהות, סופר-רעיות, ומארחות שנשלפו ממגזין לייף סטייל. עכשיו נסי לעשות את כל זה וגם לנהל קריירה. פלא שאנחנו שבוזות?
אבל לפני המחקר החדש, התירוץ הזה היה תופס גם לגבי גברים: גם הם נאלצים לזגזג כיום בין משמרות אינסופיות בעבודה לבין זמן איכות עם הילדים ותמיכה בתא המשפחתי. ובכל זאת המחקר מצא שהנשים של היום לא רק פחות מאושרות מהנשים של פעם, הן גם פחות מאושרות מגברים באופן כללי. מה שמפתיע, זה שעד המחקר הנוכחי כל הסקרים שנערכו בעשורים האחרונים הראו שנשים, באופן יחסי תמיד היו מאושרות יותר מגברים.
מרוויחות יותר, מבזבזות יותר
אחרי שתיאוריית המשמרת הכפולה נפסלה על הסף פנו החוקרות לתחומים אחרים. כסף, למשל. וכסף, בניגוד למה שסיפרו לנו כזאטוטים זבי חוטם, משפיע לא מעט על הדבר החמקמק הזה שמכונה אושר. אז למרות שנשים בנות זמננו מרוויחות יותר, הן גם מבזבזות יותר. והרי אין צורך בנתונים מדעיים כדי שנגלה את מה שאנחנו כבר יודעות: בנות, אנחנו מכורות לשופינג. נשים מבזבזות כסף כדי לנחם ולפצות את עצמן הרבה יותר מגברים. ומה קורה אחרי בולמוס קניות בעזריאלי? נכון, קריסת מערכות. פתאום את מסתכלת על המגפיים הכתומים ולא מבינה למה עשית את זה לעצמך. האקסטזה של הרכישה מתחלפת במלנכוליה, אכזבה ואפילו עצבים.
מן העבר השני, רובנו עדיין מהססות לבקש מהבוס העלאה במשכורת. במחקר אחר הודו רוב המשתתפות כי הן לא מרגישות ראויות לכסף ושיותר חשוב להן להיחשב טובות לב ולא חמדניות בעיניי העמיתים לעבודה.
ואם זה לא מספיק, יש עוד כמה סיבות שקשורות לירידה במידת אושר שלנו: העלייה המספר הגירושים; הטענה שחייהן של הנשים נעשו מסובכים יותר, באופן יחסי, מאלו של הגברים (המהפכה הפמיניסטית דורשת מאתינו לתמרן בין יותר משימות מבעבר); האפשרות שבעשורים הקודמים נשים לא היו יותר מאושרות מהיום, אלא פשוט לא היו מסוגלות להודות בכך, כי החברה ציפתה מהן לחייך ולשתוק. מספיק לך?
איפה קונים אושר?
בשורה תחתונה, אין סיבה אחת ברורה שתפזר את הערפל שמרחף לנו על הראש. לא נעים להודות, אבל כנראה שאנחנו קצינות המשמעת של עצמנו. הנשים המודרניות לא רק מנהלות קריירה ומשפחה במקביל, אלא גם עושות את זה תחת לחץ מתמיד להראות יפות, רזות וצעירות יותר. בעוד שגברים מתמקדים במשימה אחת בכל פעם, אנחנו מנהלות הפקה שלמה בכל רגע נתון, וכשדבר קטן משתבש – זה נראה כאילו העולם קורס לתוך עצמו. כנראה שאם אנחנו רוצות להחזיר קצת אושר לסיסטם, נצטרך קודם להוריד הילוך במרוץ להשיג הכל. בתור התחלה, בואי ננסה לעשות את זה בנעלי ספורט; לא על סטילטו של 8 ס"מ.
גם 152 שנים לא הספיקו: קווים לדמותו של יום האישה הבינלאומי
עוד זוג ג'ינס באמת יעשה לך טוב?
באמת נואשות: אחרי החתונה אנחנו עובדות הרבה יותר שעות בבית