ככה הרגשתי רוב חיי הבוגרים. ביסודי הייתי ילדה לא מקובלת, מה נותן אוטומטית תחושה פגומה. כשעברתי בית ספר הייתי דווקא מאוד אהובה - אבל בגיל 13, במהלך נסיעה באוטובוס, חבורה של ערסים התחילה לצחוק עלי: "מכוערת, קונפה" ושאר פנינים שנכנסו חזק לתודעה. משום מה, הדברים הרעים שאנשים אומרים נחקקים עמוק יותר מהדברים הטובים.
כשהבנתי שהגנטיקה זיכתה אותי באף יהודי, כמו של אבא וסבא שלי, דיבורים על ניתוח פלסטי היו באופנה. בחוויה שלי את עצמי הרגשתי מכוערת סטייל גרגמל. חשבתי שכשאנשים מסתכלים עליי כל מה שהם רואים זה את האף, והקנטות חצי בצחוק מהמשפחה או החברים לא תרמו לביטחון העצמי.
עוד בערוץ הנשים:
- התצפיתנית שזיהתה את חדירת מחבלי הקומנדו לזיקים משחזרת
- לא הייתי כן איתך, אני לא רווק
- זה נכון, את באמת יכולה לעשות פדיקור בבית
לא מוכנה שגם התינוקת שלי תרגיש מכוערת
תמיד שנאתי להצטלם. באיזה שהוא שלב הבנתי שאם אני מחייכת בתמונות זה נראה פחות נורא. אפילו באלבום החתונה שלי אני לא אוהבת להסתכל, כי אני יודעת שיש שם המון תמונות שלי - ומי רוצה לראות את זה?
אני בתהליך ארוך של השלמה עצמית ואהבה עצמית, אבל רק אחרי שהפכתי לאימא הבנתי שהייתי רחוקה מזה.
היום אני אוהבת את עצמי
אני מקבלת את עצמי
אני חושבת שאני יפה.
עם הלידה של דריה נולדתי גם אני. לקח לי זמן להבין מה השתנה: אני השתניתי. אני מרגישה פיזית יפה יותר, אני מרגישה שהיכולת שלי לאהוב גדלה לאין ערוך, אני מרגישה שהיכולת שלי להכיל בראש ובראשונה את עצמי ואת הרגשות שלי גדלה.
אני מרגישה שאני בשלה לומר - If you tolerate this then your children will be next. אם אני אסבול את זה בשקט, את החוויה הקיומית הפגומה הזאת, זה כמו להוביל את דריה לאותה חוויה, להסכמה שבשתיקה. ולא, אני לא מוכנה.
את יפה, לא משנה איך את נראית, ואת ראויה לאהבה. תאהבי את עצמך כדי לאפשר לאחרים לאהוב את עצמם. תאהבי את עצמך כדי שהבת שלך תאהב את עצמה. תאהבי את עצמך כי ככה יתחיל ריפוי בעולם.
תשימי חזיה, תורידי חזיה
ילדות ונשים נשטפות מרגע לידתן ועד יומן האחרון באיך הן צריכות להיראות - מגזינים, שלטי חוצות, פרסומות בפייסבוק. נשים הורגות את עצמן בגלל הדברים האלה (הפרעות אכילה לסוגיהן) או פשוט מכלות זמן יקר בהתעסקות האינסופית הזאת. האף, הקמטים, השמנה או הרזייה, שיער ושיער מיותר. תניחו לנו להיות.
נשים: זה מתחיל ונגמר אצלנו, בנו, בבחירות שלנו. יש לנו יכולת לשנות את המציאות - אם נפסיק להאמין בה. תאהבו את עצמכן באמת ובואו נשנה את המציאות.
תפסיקי לגלח, תתחילי לגלח, תשימי חזייה, תורידי חזייה, תשימי איפור, תורידי איפור, תלכי עם שמלה עם מחשוף או בלי, עם עקבים או עם שורש, זה לא משנה מה הבחירה - מה שמשנה זה שאתן שלמות איתה ואוהבות את עצמכן בתוכה, שאתן מגלמות את היופי כפי שהוא צריך להיות - אישה מאושרת שאוהבת את עצמה ושלמה עם עצמה.
