יצרנית הבגדים "קום איל פו" מעולם לא הסכימה להיות סתם חברה שמייצרת בגדים לבורגניות שהפרוטה מצויה בכיסן, לא ולא. מדובר בחברת בגדים עם אג'נדה, כן? הקטלוגים שלהם נוחתים לי בתיבה יחד עם חילופי העונות, ובכל קטלוג, הס פן תעיר, טמון רעיון פמיניסטי כביר. הן פמיניסטיות, הן בעד העצמת נשים, הן אפילו נורא מגניבות וצילמו את אחד הקטלוגים שלהן על רקע גדר ההפרדה, כי באמת, כיבוש זה נורא פויה כזה.
ולא רק כיבוש, גם ניצול זה לא משהו. לפני כמה שנים, לדוגמה, הן שיתפו פעולה עם רוקמות ערביות שרקמו מוטיבים אתניים על חולצות. זה יפה, לתת עבודה לנשים מוחלשות וכך להעצים אותן, אבל החולצות האלה נמכרו בערך ב-1,000 שקל לחולצה. מאוד מסקרן אותי לדעת כמה הרוקמות קיבלו תמורת עבודתן.
גם קטלוג קיץ 2008 של החברה נושא עמו מסר מעורר התפעלות. המסר הוא "קני מעט", ומצורף לקטלוג מאמר מאת ארנה קזין. במאמר "כמה עולה חולצה זולה?", מספרת לנו קזין את האמת הגלובלית שאומרת שהבגדים שאנחנו קונות בזול, נמכרים במחירים זולים בעיקר בגלל ניצול עובדים במזרח הרחוק. קזין גם מסבירה שכשאנחנו קונות בגדים, ראוי שנבדוק מה תנאי העבודה של העובדים שמייצרים אותם. צודקת. אני סמוכה ובטוחה שבקום איל פו מקפידים לשלם שכר הוגן לעובדים, שהם משתמשים במיטב הבדים, מעצבים בדקדקנות ושיש להם הוצאות תקורה נורא גבוהות. ועדיין, יש לי הרגשה שמדובר בחברה עם רווחים יפים למדי. בכל זאת, טווח המחירים הכי זול בקטלוג הוא בטי שירטס, שעלותן בין 150- 590 שקל. על סריג תשלמו בין 750- 2450 שקל, ובשביל שמלה תיאלצו להוציא בין 890 – 2950 שקל.
מנפנפות עלינו
זה לא שיש לי בעיה מוסרית עם בגדים יקרים, מעבר לזה שמאוד לא מוסרי לטעמי שאני לא יכולה להרשות אותם לעצמי. אבל יש לי בעיה עם הנפנוף החצוף במניעים נעלים כדי להצדיק את המחירים האלה. רוצה סיביל גולדפיינר, ממיסדות המותג, למכור חולצת טריקו ב-590 שקל? שיהיה לה לבריאות. אבל בהקשר הזה מעניין לציין שאחד הנושאים שעולים שוב ושוב בטוקבקים על קום איל פו זו התייחסות למחירי הבגדים שלהן, שרוב הנשים, פמיניסטיות או לא, לא יכולות להרשות לעצמן.
סביר להניח שהלקוחה הטיפוסית של קום איל פו - שהיא עשירה ובעלת מודעות חברתית - מרגישה טוב כשהיא לובשת חולצה שהתופרת שתפרה אותה הרוויחה שכר הוגן. אבל הניסיון לגרום לנשים שקונות בגדים זולים להרגיש לא טוב עם עצמן כי הן לובשות בגדים שילדות סיניות קטנטנות עמלו עליהם במקום ללכת לבית הספר - הוא לא יותר מאשר מניפולציה זולה, זולה כמעט כמו המסר "קני מעט". כי עם מחירים כאלה, איך אפשר לקנות הרבה?
