כבר בחודשים הראשונים לקשר שלנו הוא נעצר ושוחרר למעצר בית, ואני כמו בת זוג נאמנה עמדתי לצידו. במהלך מעצר הבית הזה קיבלתי את הסטירה הראשונה במהלך ריב. חשבתי 'נו, לא נורא, זה חד פעמי ולא יקרה שוב', כמו שהוא הבטיח. מהר מאוד אליעד דרש ממני להתנתק מכל הידידים שלי ושוב, כמו בת זוג נאמנה, התנתקתי. אהבתי את התדמית של הילד הרע, זה החמיא לי שהוא מקנא לי. לא ידעתי עדיין שזאת קנאה חולנית.
הוא היה בחיים שלי יותר משני עשורים. הנה כמה רגעים שאני לא אשכח לעולם.
כשאבא שלי ניסה לשכנע אותי לא להתחתן איתו
אחרי כמה חודשים המשפחה שלו כבר התחילה לדבר על חתונה. סבתא שלו ואמא שלו אמרו לי שאם אנחנו מכוונים לחתונה, כדאי שאנקה את הגוף שלי מאמצעי מניעה. הקשבתי להן ואחרי חודש כבר נקלטתי. התחלנו לדבר עם המשפחות על חתונה ולבדוק מקומות.
אבא שלי ישר הבין עם איזה משפחה יש לי עסק ולקח אותי ואת חברה שלי לשתות קפה. אני לא אשכח את הפרצוף שלו - ושלה - כשאבא שלי אמר לי: "יש לך חיסכון של מאה אלף שקל. אני אתן לך עוד מאה, אל תתחתני". חברה שלי אספה את הלסת מהרצפה, ואני אמרתי שלא מעניין אותי כסף - אני מתחתנת.
התיירים שרצו להצטלם איתי בתור כלה
משכתי את החיסכון והתחלנו את הסידורים לחתונה. שילמנו על הכל מהצד שלי, כולל על השמלה של חמתי שעלתה כמו שמלת הכלה שלי. כשבועיים לפני החתונה נפל לי ההריון, אבל המשכתי עם הסידורים וההכנות.
במהלך צילומי החתן-כלה נתקלנו בקבוצת סינים שרצו להצטלם איתי. אליעד קיבל עצבים והתחיל לצעוק שאולי אני רוצה ללכת עם אחד מהסינים.
כשהוא האשים אותי שהילדות שלנו ממישהו אחר
מיד אחרי החתונה נכנסתי להיריון עם תאומות. אחרי הלידה חזרתי הביתה לאמא שלי, שתעזור לי. ערב אחד חברות שלי סיפרו לי שחבר ילדות שלי, קובי, נהרג בתאונת אופנוע. קיבלתי את זה מאוד קשה. אליעד שוב הראה את הפרצוף האמיתי שלו והתחיל לצעוק שהתינוקות כנראה מקובי. אמא שלי ניסתה להרגיע אותו והוא הלך. כמה ימים לא ראיתי ולא שמעתי ממנו בכלל, אפילו לא בא לראות את הבנות.
אחרי כמה ימים הוא בא, דיברנו והוא נרגע.
כשהוא ניסה להתאבד
אליעד חזר לסמים והיה מהמר על המשכורת. כמו כל מכור הוא חי מהלוואות, כי את המשכורות שלו בזבז על סמים והימורים. ערב אחד, אחרי שהגיע הביתה, התחלתי להריח ריח של גז. יצאתי מהחדר וראיתי אותו עם הראש בתוך התנור והגז דולק בלי להבה. הוא היה בקריז, הפסיד את המשכורת שלו ורצה להתאבד. כיביתי את הגז ונעלתי אותו בחדר שלו. לא ישנתי כל הלילה.
כשהוא הציע לסרסר בי לחברים שלו
אחרי כמה חודשים כבר הרגשתי חנוקה מכל הבחינות, וכשהבנות הגיעו לגיל שנה החלטתי בפעם הראשונה שאני רוצה לעזוב. לא ידעתי שאני בהריון עם הבן שלי. במהלך ההריון לא ישנתי עם אליעד באותו החדר. בשלב מסוים אמרתי לו שאני רוצה לצאת לעבוד, כי לא יכולתי כבר לבקש מאבא שלי כסף לאוכל וחיתולים לילדים. הוא אמר שאין בעיה, שיש לו עבודה בשבילי. החברים שלו חושבים שאני כוסית, הוא יהיה הסרסור שלי ויתאם הכל. עד היום אני לא שוכחת כמה נפגעתי מהאימרה הזאת.
הפעם הראשונה בה קראתי למשטרה
יום אחד הוא הגיע הביתה מסטול והתחיל לחנוק אותי ולשבור דברים בבית. הצלחתי לצלצל למשטרה לפני שהוא שבר לי את הטלפון. כמה דקות אחרי הוא שמע את הסירנות של הניידות וברח משם. לא אשכח שהוא השאיר את הדלת פתוחה והשוטרים נכנסו וקראו בשם שלי. הזזתי את השידה שחסמה את הדלת של החדר וכשפתחתי את הדלת ראיתי חבר ילדות שלי במדי שוטר. ישר חיבקתי אותו והתחלתי לבכות.
"במקלט ראיתי בנות שיכולות להיות דוגמניות יותר מצליחות מבר רפאלי, נשים משכילות שפשוט האור אצלן כבה בגלל אפסים כמו הגרוש שלי"
הפעם הראשונה שהגעתי למקלט לנשים מוכות
לקח כמעט שנתיים עד שקיבלתי גט. ערב אחד, כשכנראה היה מסטול, הוא התחיל לצעוק מתחת לבית ולזרוק אבנים. השכנים יצאו, אז הוא ברח. באותו ערב צלצלתי וביקשתי ליצור קשר עם העובדת הסוציאלית שלי, שמיד דרשה ממני להכין תיק ובבוקר מוקדם לנסוע למקלט. זו הייתה כבר הפעם השנייה שהיא הציעה לי את זה. הפעם נכנעתי, ונסעתי עם הילדים.
הגעתי לשם ואף אחד לא ידע איפה אני. ראיתי שם בנות שיכולות להיות דוגמניות יותר מצליחות מבר רפאלי, נשים משכילות שפשוט האור אצלן כבה בגלל אפסים כמו הגרוש שלי. היינו שם שני לילות בסך הכל, כי בערב השני אבא שלי צלצל ודרש ממני לחזור הביתה. בבוקר חזרתי הביתה, ואבא ביקש משני מאבטחים שישבו מתחת לבית כדי לעזור אם תהיה בעיה. באותו היום אליעד הגיע לקחת את הילדים ושם לב שעוקבים אחריו. כשהחזיר את הילדים ירק לעברי ואמר לי שגם אלף מאבטחים לא ימנעו ממנו להרוג אותי אם ירצה. שוב התלוננתי במשטרה, והוא נעצר.
כשהוא הסית את הילדים שלי נגדי
אליעד איים שיפגע בי במקום הכי כואב לי ולא ייחסתי לזה חשיבות, כי הוא היה במעצר. מסתבר שהתקשר לילדים ודרש מהם להגיד בגן שאני מכה ומזניחה אותם, שאם לא יגידו את זה הוא לא יצלצל ולא יבוא אליהם יותר. אחת הבנות לא אמרה כלום; השניה, שהייתה צמודה אליו, אמרה שהרבצתי לה ושאני לא מתייחסת אליה, והקטן לא הבין מה רוצים ממנו.
ביום של המשפט שלו ביקשו ממני לבוא לתחנת המשטרה. החוקר, שכבר הכיר אותי, שאל אותי אם אני יודעת למה אני פה. אמרתי "בטח, לרענן עדות למשפט של אליעד". הקצין עשה "לא" עם הראש, והסביר שיש נגדי תלונה שאני מכה ומזניחה את הילדים. הייתי בשוק. אמרתי לו שהוא מכיר אותי ויודע שלא אסכים שהילדים שלי יעברו משהו שעברתי. החוקר הצטער ואמר שהם חייבים לחקור כי מדובר בקטינים. נרגעתי ואמרתי שאין לי מה להסתיר ולא אפריע להם לחקור. הוא שיתף אותי ואמר שהיו חוקרי ילדים במסגרות ושילדה אחת אמרה שאני מרביצה לה.
לקחו ממני תביעת אצבע ותמונות כאילו אני ראש ארגון פשע. אחרי כמה ימים צלצלתי ושאלתי את הקצין אם השיחות מהכלא מוקלטות, ואם כן, ביקשתי שיבדקו אותן - כי אליעד הרי נשבע שייפגע בי במקום הכי כואב לי בשיחת טלפון. השוטרים בדקו, ומצאו את השיחה שלו עם הבת שלנו, בה הוא מבקש ממנה לדבר נגדי.
כשאישה אחרת ענתה לי לטלפון והבנתי סוף סוף שנגמר הסיפור
להתגרש מבן אדם כזה ולבנות את עצמך מחדש זאת דרך ארוכה. אחרי עשר שנות גירושים ומצב כלכלי לא קל, אליעד חזר, שיחק אותה אביר על סוס לבן ואמר את כל הדברים הנכונים. ניסינו לחזור ומהר מאוד נקלטתי להריון, אבל שום דבר לא השתנה: הוא נותר אותו מכור אלים.
אחרי הלידה הוא לא חזר הביתה וכשצלצלתי לשאול לשלומו ואיפה הוא ענתה לי אישה ברוסית ושאלה מי זה בשעה כזאת. אחרי ארבע שנים ניהול משמרת בסופר, הבנתי רוסית. התירוץ של אליעד היה שנרדם על ספסל והיא עברה לידו. באותו יום הבגדים שלו היו ארוזים בשקיות זבל ושוב נפרדנו.
הוא מעולם לא שילם לי מזונות, ולמרות שסופר קשה להיות אם חד הורית לארבעה - אני עדיין מעדיפה את השקט הנפשי ואת האפשרות לישון לצד הילדים שלי בשלווה בלילה.
אל תישארי לבד - באפליקציית איזי ריכזו את מרכזי הסיוע לנפגעי אלימות סביבך: