כמעט שבוע עבר מאז נחשפה פרשת המין בחוף בוגרשוב בתל אביב, והחשודים נמצאים עדיין תחת חקירה. הסיפור המטריד, שהעלה הרבה שאלות וביקורת על השוהים בחוף שנמנעו מלהתערב, לא יורד מהכותרות: אישה צעירה מקיימת לאור יום יחסי מין עם מספר רב של גברים, ובמשטרה מתקבלת רק פניה אחת. איך יכול להיות שאנשים לא זיהו כי מדובר במצב בלתי תקין, לא התערבו ולא ערבו את הרשויות? האם לא ברור היה שהאירוע בו הם חוזים הוא אירוע מיני חריג, שעשוי להיות אפילו מקוטלג כאונס?
שאלת ה"אונס כן או לא" היא שאלה ידועה, מורכבת וסבוכה. קיום יחסי מין עם אישה בניגוד לרצונה הוא אונס במלוא מובן המילה, אבל מה קורה כשמדובר באישה שמצהירה ומתעקשת שהיא בעניין? האם זהו מקרה של ניצול מיני, רק בגלל הקונטקסט החריג? איך נדע אם אנחנו צופים במקרה של אונס?
אורגיה עם אישה אחת? ברצינות?
"יש המון מרכיבים בסיטואציה הזו שצורמים ומדליקים לנו נורות אדומות", אומרת ענבר כהן, רכזת הליך פלילי במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית תל אביב. "המדד הטוב ביותר שיגדיר לנו מה 'בסדר' ומה 'לא בסדר' הוא לחשוב האם אנחנו יכולים לראות את עצמנו – או חברים שלנו - בסיטואציה מהסוג הזה. אם זה נראה לנו לא סביר, אז כנראה שמשהו כאן לא תקין".
מדד נוסף, לפי כהן, הוא מדד תחושת הבטן. "אישה שמסתובבת חצי ערומה באחת בצהריים ושוכבת עם 20 חבר'ה - לא נראה לי שצריך לשכנע מישהו שמדובר בהתנהגות שמעלה סוג של אי נוחות. יש כאלו שיגידו שבסך הכל מדובר באורגיה - אבל אורגיה עם אישה אחת בלבד? הבחורה אמרה שהיא רוצה את זה, אבל נראתה שיכורה. זה לא תפקידי לומר מה נכון ומה לא נכון לאדם לעשות בגופו, ואני לא מגיעה ממקום מוסרני של משטרת הצניעות. המדד שלי הוא אם משהו נראה לי הזוי, ועם תחושות הבטן האלה צריך ללכת".
בנוסף, מציינת כהן, כל צופה מהצד יכול היה להבחין שמדובר באקט משפיל: "הבנים צעקו לבחורה 'מי בכלל ירצה אותך, את מכוערת', וקראו לעוברים והשבים 'מי שרוצה מין אוראלי, שישלם שקל'. האם אישה, מתירנית ככל שתהיה, תרצה להיכנס לסיטואציה כזו? מעבר להקשר המיני, יש כאן אקט של השפלה בוטה שמדליק נורה אדומה ודורש התערבות".
מה אומר החוק בנושא? קשה עדיין לומר באילו עבירות יואשמו החשודים, ולפי כהן זה גם לא ממש רלוונטי: "אתה כצופה לא צריך לקבוע אם יש או אין עבירה פלילית - אתה צריך להגיב לנורות ההזהרה שעולות מולך. תפקידן של הרשויות הוא לברר אם נעשתה כאן עבירה על החוק – התפקיד שלך כאזרח הוא לפנות לרשויות".
קוי החירום של מרכזי הסיוע: לנשים 1202, קו חירום לגברים 1203 וקו חירום לגברים דתיים 02-5328000