סיפורה של שאנון קליפטון (19) הבריטית עשוי מהחומרים המצמררים ביותר. מאז שהייתה ילדה קטנה היא נאנסה על-ידי אביה, הגבר שהיה אמור להגן עליה, שגם הכניס אותה להריון שלוש פעמים והפך את חייה לגיהנום של אלימות ופחד.

שאנון עברה לגור עם אביה, שיין ריי קליפטון, בגיל חמש, לאחר שהוריה נפרדו. "בהתחלה זה היה נחמד אבל אז אבא שלי התחיל להיות אלים. הייתי חוזרת מבית הספר והוא היה פשוט מתחיל להרביץ לי. התרגלתי לזה, אבל כשהייתי בת שש ההתעללות הפכה להיות גם מינית. האונס הראשון התרחש על הרצפה בסלון הבית שלנו. ניסיתי להדחיק את האירוע אז אני לא זוכרת את כל הפרטים", סיפרה לדיילי מירור.

"ההתעללות הלכה והתדרדרה: כשהייתי קטנה זה קרה רק לפעמים, אבל בשלב מסוים זה הפך להיות כל יום, ובסופו של דבר גם כמה פעמים ביום". לדברי שאנון, היא הייתה נאנסת על ידי אביה לפני ואחרי בית הספר, ולפעמים גם באמצע הלילה. "בגיל תשע גיליתי לראשונה מה זה 'סקס' בזמן שיעור חינוך מיני בבית הספר. אני זוכרת שהמורה הסבירה ש'אף אחד לא יכול לגעת בכם במקומות האלה', ואני הייתי בשוק כי חשבתי לעצמי – 'זה בדיוק מה שאבא שלי עושה לי'".

שאנון כילדה
"חשבתי לעצמי – זה בדיוק מה שאבא שלי עושה לי". שאנון כילדה


בנוסף להתעללות המינית, אביה של שאנון המשיך גם להכות אותה באכזריות, והיה דורש ממנה לנקות, לבשל ולדאוג למשק הבית שלהם. לדבריה, היא הייתה הולכת לבית הספר מכוסה חבלות, אך בהנחיית אביה הייתה מספרת למורים ששיחקה עם בני דודיה.

למרבה הזעזוע, כל הגורמים החינוכיים העלימו עין מהילדה העזובה ואיש לא עצר את ההתעללות הממושכת. שאנון מספרת כי הקיצים היו הגרועים ביותר, כי אז האונס היה מתבצע גם מחוץ לבית: "בקיץ אבא שלי היה לוקח אותי לכל מיני שדות ויערות. ואם למשל היינו באירוע משפחתי והוא היה שותה, הוא היה אונס אותי באיזו סמטה בדרך הביתה. ניסיתי להיאבק בו, אבל אז רק הייתי חוטפת יותר - היה עדיף פשוט לא לעשות כלום. הייתי בטוחה שזה יימשך לנצח".

בגיל 11 נכנסה שאנון לראשונה להריון. כשאביה גילה זאת, הוא היכה אותה עד שגרם לה לאבד את הכרתה – ולהפיל את העובר, אותו היא מאמינה שהוא קבר בחצר ביתם. "איבדתי את התינוק שלי וכמעט מתתי בעצמי. מבחינתו זו הייתה הצלחה כי הוא נפטר מתינוק שלא רצה, והיה יכול להמשיך בחייו ובמה שהוא עשה לי", סיפרה לסאן.

שאנון קליפטון
"רוצה להראות לאנשים שיש אור בקצה המנהרה". שאנון כיום


בגיל 12 שוב נכנסה שאנון להריון, והפעם עברה הפלה טבעית. באותה שנה היא אזרה אומץ וסיפרה למורה ולעובדת סוציאלית כי אביה היכה אותה ושבר את אפה: "הם לקחו אותי ממנו ללילה אחד, וביום שלמחרת כבר הייתי איתו שוב. הן לא עשו כלום, ואז הבנתי שאין טעם לנסות לספר למישהו נוסף ולסכן את עצמי", אומרת שאנון.

כשהייתה בת 13 היא נכנסה להריון בפעם השלישית. לדבריה, גם הפעם ניסה אביה לגרום לה להפיל, אך ללא הצלחה. כשהייתה בחודש תשיעי אחות בית הספר שמה לב לבטנה הגדולה וביקשה ממנה לעבור בדיקת הריון, ובמקביל הודיעה למשטרה על חשדותיה. שאנון החרדה סירבה לעבור את הבדיקה ודיווחה על כך לאביה, שהחליט לנסות להימלט מהשוטרים יחד עם שאנון. בתום מרדף משטרתי בן שישה ימים אותרו השניים ושיין נעצר. יומיים לאחר מכן ילדה שאנון בן בריא, ובדיקות דנא אישרו כי הוא בנם של שאנון ושל אביה. שאנון, אמא בת 14, גידלה את התינוק במשך השנה הראשונה לחייו, אך בסופה החליטה למסור אותו לאימוץ על מנת להעניק לו "הזדמנות לחיים טובים יותר", לדבריה.



בשנת 2015 עמד שיין למשפט בגין אונס של בתו מאז שהייתה בת 10, ונגזרו עליו 15 שנות מאסר שבהמשך הומתקו לעשר שנים. שאנון מעידה כי היא חרדה מהיום בו ישתחרר אביה האנס מהכלא: "הוא ניסה לרצוח אותי כמה פעמים, מה יעצור אותו מלנסות שוב כשהוא ישתחרר?", היא שואלת בפחד. שיין ישב בצעירותו בכלא בגין תקיפה חמורה של אישה אחרת – וכשיצא מהכלא תקף אותה שוב.

כעת מקווה שאנון להצליח לגרום להארכת מאסרו של אביה אם יורשע באישומים נוספים, והיא מנהלת מאבק משפטי וציבורי במטרה שיואשם בגרימת מותו של תינוקם המשותף, בתקיפתה, ובמקרי האונס שהתרחשו בטרם מלאו לה עשר. לאחרונה היא גם פנתה למשטרה בבקשה לחפור בחצר הבית שחלקה עם אביה, על מנת לחפש את שלד העובר המת. ממשטרת דרבישייר נמסר כי "חוקרים שוחחו עם גברת קליפטון ופעולות חקירה נוספות מתבצעות כעת".

לפני כשנה פרסמה שאנון ספר אוטוביוגרפי בשם המפלצת שאהבתי, בו היא מנסה לעבד את החוויות הקשות שעברה. "אני רוצה להראות לאנשים אחרים שיש אור בקצה המנהרה", היא אומרת. "כשאנשים מסתכלים עליי, אין להם מושג מה עברתי. יש דברים שאי אפשר להתגבר עליהם, אבל אפשר להמשיך לחיות גם אחריהם. אני יודעת שאני שווה יותר מזה".