הבחור הראשון שהתנשקתי איתו הוא גם זה שפתח לי את הצוהר לעולם המופלא של שופינג נעליים. עד שנתקלתי בו הייתי שלוחית אמיתית, והנעליים היחידות שהיו לי היו נעלי מטפסי הרים בחום בהיר עם כתמי מים ושרוכים מדובללים. באחד הסמי-דייטים שלנו, שבהם היינו בעיקר עסוקים בלדחוף לשון אחד לפה של השני, הוא הצליח להשחיל שאלה שגרמה לי להארה של ממש. הוא שאל אם אלו הנעליים היחידות שיש לי (בחור מלא רגישות הוא היה).
השאלה הזאת הציתה במוח שלי מופע זיקוקים. האופציה שיהיה לי יותר מזוג נעליים אחד מעולם לא עלתה ברוחי, ופתאום היא הכתה בי בכל עוצמתה ועל שלל אפשרויותיה. כבר למחרת גררתי את אבא שלי לסניף של גזית (שרק נפתח אז בירושלים) וקנינו נעלי עקב מזמש וורוד, עם שרוכים (הניינטיז יו נואו). החיבה שהפגנתי לוורודות החדשות שלי מהזמש הייתה אירוע מכונן ומשמעותי הרבה יותר מהעניין החולף שגיליתי בבחור. הוא ולשונו נשכחו מזמן ואילו האהבה שלי לנעליים רק הולכת ומתעצמת.
כמעט כולנו מתחרטות שזרקנו נעליים
וכנראה שכמוני, כך פועל גם מרבית המין הנשי. בסקר מקיף שנערך בבריטניה נחקרו מעל לאלף נשים בקשר לרגשות שלהן כלפי הנעליים שלהן, ונתבקשו לתאר זיכרונות הקשורים בזוגות שליוו אותן במהלך חייהן. במקביל הן נשאלו לגבי ההיסטוריה הרומנטית שלהן. תוצאות הסקר מאוששות את מה שגברים רבים חושדים כבר מזמן: לנשים יש הרבה יותר עניין בנעליים שלהם מאשר בבני זוגן.
המיתוס של מכתבי אהבה ישנים שנשים שומרות בקופסת נעליים בשביל לשמר זכרונות אהבה מהעבר? תשכחו ממנו, הסקר מגלה כי הלב הנשי נרגש הרבה יותר מהדיירות המקוריות של הקופסה. 96 (!) אחוז מהנשים חשות חרטה עזה על זוג נעליים שהשליכו, בעוד שרק 15 אחוז חשות איזה צער מתגנב על בחור שנפרדו ממנו.
92 אחוז מהנשים זוכרות בפירוט את זוג הנעליים הראשון שהן קנו בעצמן (אלו שלא אמא בחרה להן) בעוד שפחות מ-63 אחוז הצליחו לזכור את השם של הבחור הראשון שאיתו הן החליפו רוק.
לאישה הממוצעת יש 19 זוגות נעליים, אבל היא נועלת רק ארבעה מתוכם על בסיס קבוע. רבע מאוסף הנעליים הנשי נלבש רק פעם אחת. אחת משש נשים היא הבעלים הגאה של 30 זוגות נעליים ויותר. מתברר שאנחנו קונות ארבעה זוגות נעליים בממוצע בשנה, ושביעית מאיתנו רוכשות לפחות זוג אחד במהלך השנה מבלי לספר על כך לבן הזוג המודאג. למגינת ליבם של הגברים, נשים רבות מתקשות לזנוח את הנעליים הישנות שלהן ועד גיל העמידה הן מצליחות להחזיק במצבור נאה של נעליים שהאפסון שלהן תמיד בעייתי ורובן הגדול לא ננעל מזה שנים רבות.
למה אנחנו מאוהבות בהן ככה?
החוקרים גם הציעו תשובה חלקית לשאלה המתבקשת: למה. מה הסיבה שנשים כל כך מאוהבות בנעליים שלהן? לפי התיאוריה שלהם, הרגלי הקנייה של הנעליים הם אלה שאחראים על החיבה העזה שאנו רוחשות להן: הנעליים נרכשות בדרך כלל עבור אירועים מיוחדים וחיוביים כמו חתונה, מסיבה או יום הולדת. רק נראה אותם מספרים את זה לאחיינית שלי, שמגיל שנה, עוד לפני שהיא ממש השתלטה על מיומנויות כמו לדבר או ללכת, הייתה מוציאה את נעלי העקב שלי מהארון, מהדסת בהן, מלטפת אותן ומתקשה להיפרד מהן כשהגיע זמן ללכת.