1. את אומרת לעצמך שתגבילי את תקציב המתנות למאה שקל, ותסיימי את רכישת המתנות שבועיים מראש.
2. בסופו של יום, את מוצאת את עצמך רצה כמוכת אמוק לקניון עמוס אדם וטף בערב החג, ורוכשת מתנה שעולה למעלה מ-200 שקל.
3. קערת הגשה כעורה וכבדה בטירוף שתופסת חצי ארון.
4. כמובן שבימים כתיקונם היא עולה באיזור ה-50, רק שעכשיו תקעו בה איור של תפוח ירוק שהקפיץ את המחיר.
5. התור בקופה, אגב, עומד על שעה פלוס, שזה פחות ממה שהיה לוקח לך לצלוח את כל איילון בחמישי בערב.
6. אבל אין מצב שאת עומדת עכשיו גם בתור של אריזת המתנות. את תקחי נייר וסלוטייפ ותעשי את זה לבד!
7. אחרי שתי דקות תיזכרי שכישורי עטיפה מעולם לא היו הצד החזק שלך, ושיותר קל ללדת תאומים מלקפל את הנייר בצד שייצא ישר ולא יעקם את כל העטיפה. דודה חנה תאלץ להסתדר בלי סרט קישוט.
8. השנה את שומרת על הפה שלך בכל מה שקשור לאוכל החל בשולחן ערב החג, כך את מבטיחה לעצמך לפני היציאה מהבית.
9. את תאכלי קצת מכל דבר ולא תתקעי את התפוח בדבש והרימונים על ההתחלה. הם עושים לך כאב בטן.
10. אבל אז הירוק של התפוח והאדום של הרימון הכניסו אותך לבלבלה, ואת הופכת לזומבי זולל תפוחים עוד בשלב הברכות.
11. רק כדי להתעורר בזמן למנה הראשונה כדי לתקוע דג ואחר כך את כל הפחמימות המוכרות לאדם.
12. את גם אומרת לעצמך שהשנה לא תיקני חולצה לבנה חדשה, כי יש לך חולצה דומה משנה שעברה ולבשת אותה רק פעם אחת.
12. בטח שקנית. אבל לפחות את זאת לא תכתימי.
13. מאוחר מדי. ממתי לרימון יש מיץ לעזאזל?
14.גם השנה תפתחי כפתור בתום הארוחה.
15. זה כמובן לא ימנע ממך מלהגיע עם חצאית עיפרון ונעלי עקב, כאילו שיש לך את מי להרשים שם.
16. משום מה את תמיד שוכחת אצל מי התארחתם בחג הקודם. אחרי הכל, אתם זוג שעושה תורות: פעם בצד שלו, פעם בצד שלך.
17. כנראה שאת פשוט מדחיקה.
18. גם הוא. וכשאתם מתחילים לשחזר ולהיזכר, זה תמיד מסתיים בוויכוח.
19. ותמיד יופיעו שם המילים "לא, אמא שלך".
20. ולא משנה כמה את הגונה ודוגלת בשוויון, אמא שלך תקבל מתנה שווה יותר מאמא שלו.
21. זה לא בכוונה. זה פשוט יוצא ככה. כאילו, אמא שלו לא בעניין של עיסוי רימונים בן שעתיים וחצי עם כוס שמפניה ומניקור פדיקור. היא יותר בכיוון של קערת הגשה ממש כבדה.
22. דברים שתמיד תתווכחי עליהם עם אמא שלך #584: הבגד שבחרת ללבוש, האיחור שבחרת לדפוק והבחור שבחרת, ובכן, לדפוק.
23. מצד שני, תני כבוד: אמא שלך היא הראשונה שכדאי לך לשאול איפה הייתם בחג האחרון. היא אף פעם לא שוכחת.
24. היא גם זו שתבקש ממך לאסוף את סבתא.
25. את אוהבת את סבתא, גם היא הייתה אוהבת אותך אם היא הייתה זוכרת מי את.
26. השנה תצאי הרבה יותר מוקדם מהבית כדי לא להיתקע בפקקים.
27. פחחחח.
28. אגב, גם את האחיינים החמודים שלך את מאוד אוהבת. בתחילת הערב.
29. אחר כך הם תמיד נתקעים לך מול הפרצוף וצווחים לך באוזן: "בואי לשחק איתי!!!!!".
30. בסוף מישהו נפצע. ובוכה.
31. רק כדי שאמא של המישהו הזה תגיד: "אתה רואה? ככה זה כשאתה מתפרע!".
32. זה בדיוק השלב שכל הנשים קמות לפנות את הכלים למטבח.
33. והגברים נשארים לשבת. כמו עצים. ושום דבר לא יזיז אותם משם. גם לא ילד פצוע ובוכה.
34. ואז במטבח, המארחת תמיד תבקש להחזיר לך וליתר נשות השבט חלק מהאוכל שנשאר. כולכן תסרבו. היא תתעקש. אחרי חצי שעה, כולכן תצאנה עם פלסטיקים שירקיבו במקרר עד כיפור.
35. בדרך חזרה הביתה, כשאת מניחה את הראש, מלטפת על עורפו של הבחור וחושבת שהכל נגמר, את נזכרת שאת צריכה להחזיר את סבתא.