"עם עצמי בת ה-15, הגיל בו הצלם עדי ברקן גילה אותי בחיפה. בהתחלה הסתייגתי מההצעה שלו, אבל בסוף הלכתי על זה והתחלתי לדגמן. למרות שמעולם לא לקחתי ברצינות את נושא הדוגמנות כמקצוע, אני יכולה לומר שהתקופה הזאת שינתה וביגרה אותי. לאט לאט הפכתי מילדה שקטה וביישנית לבחורה עצמאית עם יותר בטחון עצמי, אם כי מדובר היה בתהליך לא פשוט.
"באותה תקופה, ובמיוחד בחיפה, זה לא היה מקובל שילדה מהכיתה פתאום מופיעה בפרסומות ועל שערי העיתונים. מה גם שילדים בגיל הזה הם מאוד ביקורתיים, כך שבהתחלה זה היה מאד מביך. אבל למדתי להתמודד עם זה והתקופה הזאת חישלה אותי. למדתי לנתב את זה למקומות שהיו נכונים לי: ראיתי בזה מקור ליצירת עצמאות וחסכתי כסף. הדבר הראשון שקניתי לעצמי היה רכב ואופנוע כשהייתי בת 17. בהמשך התחלתי להשקיע בסולידיות בשוק ההון. לאורך כל הזמן הזה, המשכתי לדגמן כדי לחסוך כסף במקביל לשירותי הצבאי וללימודים האקדמאיים. העצמאות הזאת תמיד הייתה חשובה לי, לא מהמקום שחסר לי משהו חלילה כילדה, אלא מהמקום של להיות אחראית לעצמי ולא להרגיש תלות".
ספרי לנו על הילדה בתמונה.
"ילדה טובה חיפה. הייתי תלמידה מצטיינת בבי"ס ריאלי, למדתי 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה. הייתי מאד שאפתנית ותובענית מעצמי, אבל גם די ביישנית, שלא ממש מבינה מה ההתלהבות מהיופי שלה. אני כן זוכרת שתמיד היה לי חשוב לעשות דברים בדרך שלי. לא ויתרתי לעצמי בכלום. הייתי ביקורתית מאד כלפי עצמי ופרפקציוניסטית".
ואיך את היום?
"אני חושבת שהאישה שאני היום יותר מחושלת, אבל גם עכשיו אני לא חוסכת בביקורת עצמית בדיוק כפי שהיה כשהייתי ילדה. הייתי שמחה לוותר קצת על הפרפקציוניזם ולהסתכל יותר על החלק המלא של הכוס. הייתי רוצה לומר לדפנה בת ה-15 שתאמין בחוזק שלה, שתהיה בטוחה בעצמה. שתיהנה מהחיים, שתדע לוותר לעצמה לפעמים, שתהיה קצת יותר סלחנית ופחות שיפוטית כלפי עצמה. היה חשוב לי שתדע שממתינים לה עוד הרבה אתגרים בדרך, והיא לא תמיד תבחר בדרך הקלה והפשוטה, אבל זו תהיה הדרך שלה. היא עוד תראה שהיא הרבה יותר חזקה ממה שהיא חושבת ושכל מכשול או קושי בדרך רק יחזקו אותה".
מה היית אומרת לה על אהבה?
"כסף הוא אמצעי. אמנם אמצעי חשוב בכדי להשיג שקט, נוחות וחיים יותר קלים, אבל לעולם אסור להפוך אותו ליעד בפני עצמו, וזו גם הסיבה שחשוב לפתח קריירה, לשאוף תמיד כמה שיותר גבוה ובעיקר להאמין בעצמך".
"אני לא מאמינה בדרכי קיצור ולא חושבת שניתן למנוע את שברוני הלב שבדרך. הם אמנם חלק קשה, אבל גם חלק בלתי נמנע מהדרך וממה שבסופו של דבר בונה את מי שאנחנו. לפעמים כדי להעריך את המקום הטוב שאליו אנחנו מגיעים, אנחנו צריכים לחוות קודם גם את המקום הכואב והפחות נעים".
זהו גם אחד המסרים שלמדה שחר מאמא שלה, עמה יש לה קשר מדהים, על אף השוני ביניהן. "הדבר הכי חשוב שלמדתי מאמא שלי הוא להתמודד, להיות חזקה, לא לוותר ולהשיג את המטרה. יש לנו קשר מדהים, למרות שאנחנו שונות בדרך המחשבה שלנו והרבה פעמים רואות דברים אחרת. אני סומכת עליה בצורה מלאה ואוהבת להתייעץ איתה ולשמוע את דעתה, גם אם בסופו של דבר אני לא מקבלת אותה. אמא שלי היא אישה מאד חכמה, חדה, עם הרבה תובנות ואינטליגנציה רגשית גבוהה ונותנת לי לפעמים זווית שונה משלי להסתכל על הדברים".
במה היית רוצה להיות יותר דומה לה?
"ביכולת לבחור בדרך ולהיות שלמה איתה, מבלי להסתכל אחורה ולחשוב על מה שאולי פספסתי, בדרך שלא בחרתי".
מהו המשפט האחד שהכי חשוב לך להעביר לילדים שלך?
"שיאהבו את עצמם ויאהבו את הסובבים אותם. כי מה שאתה מקרין כלפי חוץ כך הסביבה תופסת אותך, וכמה שאתה נותן יותר זה תמיד ימלא אותך".
והיום, מה באמת חשוב לך בחיים?
"המשפחה והילדים. הילדים הם מעל הכל, הם האושר העילאי מבחינתי. זוהי אהבה ללא תנאים וללא גבולות, והם ללא ספק נקודת השיא בחיים".
>> סנדרה רינגלר: "ההחלטה הכי נבונה שעשיתי הייתה להתגרש"
>> מיכל אמדורסקי לא מאמינה יותר בנישואין