נהיה נועזות בקביעה הבאה: אין כמעט אישה בישראל שלא קיבלה הבוקר או אתמול הזמנה להצטרף לקבוצה "מישהי ערה" במקום מגוריה. פוסט שפורסם אתמול ברשתות, בו מספרת אישה ממודיעין על הרעיון של קבוצה כזו, הפך לוויראלי במיוחד – והביא לסחף של פתיחת קבוצות מקבילות בישובים, שכונות וערים בכל רחבי הארץ.
"קמתי הבוקר לוואטסאפ הזה שלא ראיתי בלילה", כתבה תושבת מודיעין בפוסט, "קבוצות וואטסאפ 'מישהי ערה' הן קבוצות שקטות ולא פעילות, עד שמישהי צריכה אותן. זו יכולה להיות נערה שחוזרת מבילוי ומרגישה שמישהו עוקב אחריה, אישה צעירה שאוטו מאט לידה בהליכתה וצועקים לה ולא מרפים או כל מצב בו אישה נמצאת במצוקה, בכל שעה".
בקבוצה, הסבירה כותבת הפוסט, חברות רק נשים, ולא כותבים בהן כלום – רק אם את זקוקה לעזרה. "מי שערה ויכולה לעזור כותבת 'אני' ועוברים לפרטי, ל'מה את צריכה?'. לפעמים זה רק להיות איתה בטלפון עד שתגיע הביתה. לפעמים זה להזעיק משטרה. ולפעמים, כמו אתמול, זה לנסוע לאסוף אותה מאיפה שהיא נתקעה בו, מכל הסתבכות שהיא, ולהביא אותה הביתה".
בפוסט הובהר שבקבוצה אין שיפוטיות, ונשים לא ישאלו אישה או נערה במצוקה איך היא הגיעה לסיטואציה מסוכנת או יטיפו לה על חוסר זהירות. "אנחנו פה כדי שתגיעי בשלום הביתה", כתבה כותבת הפוסט, וסיכמה שבקבוצה של מודיעין יש 184 משתתפות – ובשעת קריאת המצוקה עשר נמצאו ערות וענו. "אחת נסעה, ומישהי כאן במודיעין הגיעה הביתה בשלום, ויודעת שהיא לא לבד בעולם. הקימו קבוצת וואטסאפ כזו ביישוב שלכן. הן מצילות".
נשות ישראל קראו את המסר – התרגשו – ויצאו למרחב הוירטואלי להציל נפשות בהמוניהן. "שלחו אצלנו הזמנה לקבוצה כזו בקבוצת האימהות השכונתית", מספרת הבוקר נריה, 36, תושבת נווה שרת בתל אביב, "ומאז קיבלתי מאז כבר עוד שתי הזמנות לקבוצות אזוריות. הצטרפתי לאחת, אבל יש כבר גם קולות שאומרים שגורמים עוינים יכולים להיכנס, כי אין פיקוח על הקבוצות - ובתיאוריה למצוא ככה נערות במצוקה".
לסכנה הזו מתייחסת גם נטע שרייבר גמליאל, מנכ"לית ושותפה מייסדת של אפליקציית SafeUP, שמזכירה מאוד את קבוצות "מישהי ערה". "SafeUP זה בדיוק 'מישהי ערה' - רק מאובטח. זו רשת חברתית של נשים שעוזרות אחת לשנייה בזמן אמת, אבל במרחב שלנו אנחנו מאמתות את כל המצטרפות ולכן גם יכולות להבטיח מרחב נשי בטוח ומוגן ללא גברים ומתחזים". שרייבר גמליאל מסבירה שבאפליקציה, המבוססת מיקום, כל אישה יכולה לקבל עזרה בכל מקום בארץ או בעולם ולא רק בסביבת מגוריה, וכן כי היא מאפשרת לנשים לבקש ולהציע עזרה בצורה אנונימית. "אנחנו מזמינות את כולן להצטרף ולשנות את החיים של נשים ונערות בקהילה שלהן", היא אומרת.
אילנה כהנא, בת 46 ואמא לשלושה מתבגרים המנהלת את קבוצת "מישהי ערה?" במודיעין, מספרת שבעקבות הפוסט פתחו בעיר עוד שתי קבוצות חדשות. "היה מקרה שנערה פנתה בקבוצה ושאלה מי ערה ועניתי שאני. היא אמרה שהיא חוזרת לבד הביתה משכונה אחרת והייתה לה כרבע שעה הליכה בלילה, אז אמרתי לה שאני איתה כאן על הקו. לא הייתה לה הרבה סוללה בפלאפון אז הצעתי לה שתעדכן אותי כל כמה דקות מה קורה איתה. שמרנו על מין תקשורת שאדע שהיא בסדר עד שהיא נכנסה הביתה ונעלה את הדלת. במקרה אחר ליוויתי טלפונית הביתה סטודנטית שפנתה בקבוצה. היא עדכנה אותי בהתקדמות שלה: 'הנה עברתי עוד רחוב, תיכף אני מגיעה, הנה אני עולה', ואני אמרתי לה לא לנתק עד שהיא מגיעה ונועלת את הדלת. למחרת בבוקר היא שלחה לי הודעה 'ממש תודה שליווית אותי אתמול, זה באמת הרגיע אותי'".
לדבריה של כהנא, הקבוצה יכולה להיות שקטה שבועות וחודשים ללא פעילות. "עכשיו, כשהתחילו לשחרר את הסגר ונערות יוצאות לבילוי ולהיפגש עם חברים, יש איזו תחושת שחרור. אפילו נערות שהולכות לפעילות בצופים וחוזרות בערב, עכשיו כשעוד לא קיץ בשבע בערב כבר חשוך, ואלה ילדות צעירות שהולכות לבד וזה קצת מלחיץ ואולי אמא לא זמינה - אז יש את הקבוצה הזו של נשים מאותה העיר שפשוט זמינות ללוות אותך טלפונית ואם חלילה זה מתפתח לאיזו מצוקה אמיתית אז גם יש מישהי שיכולה לעזור. נערה לא תמיד יודעת מה נכון לעשות באותו הרגע".