הסרט "וידוייה של שופוהוליק" ומסע הרכישות של השר לשעבר הירשזון העלה לדיון את סוגיית המכורים לגיהוצים, ובדיחות של גברים על איך הנשים שלהם שפשפו את הפס המגנטי של כרטיס האשראי יש בכמויות. נכון, אנחנו מודות שכשאנחנו יוצאות לסיבובי שופינג ברור מי רוצה לשבת, לקרוא עיתון בבית קפה ולהתבונן בכוסיות עם שקיות ומי חייב לעצור בכל חנות נעליים ברדיוס של קילומטר. אבל מסקר שערכנו בעזרת מכון שילוב, התברר שכשגברים כבר יוצאים לשופינג, הם מבזבזים את אותו סכום על עצמם.
הסקר מעלה כמה ממצאים מעניינים על הרגלי הקניות שלנו – גם בהקשר של נשים מול גברים, וגם צעירים מול מבוגרים. שמחנו, למשל, לגלות שכמעט 50 אחוז מהנשים מוציאות את רוב הכסף שלהן – שזה עד 500 שקל בחודש – על בגדים, בעוד שאחוז הגברים שקונה חולצות ומכנסיים ברוב כספו עומד על 35. תודו, זה לא כזה רחוק. 25 אחוז מאיתנו לא מוציאים על עצמם שקל. מאופקים (או מעוטי יכולת, לא היה נעים לנו להגיד עניים). אגב, כ-69 אחוז מהגברים לא רוכשים כלום, נאדה, וזאת בעיקר בשורה די רעה לחברות של הגברים האלה.
עד גיל 39, ההוצאה על ביגוד היא ההוצאה המשמעותית ביותר עבורנו – מחצית מהצעירים מוציאים כסף על בגדים לעומת 30 אחוז מהמבוגרים. מה שאומר שזה שככל שאת מתבגרת ויש לך הרבה יותר כסף להוציא על עצמך, את מפסיקה להוציא כסף על עצמך? פרדוקס? אולי. יכול להיות שאת פשוט חוסכת לניתוחים פלסטיים.
אבל הממצא הכי מעניין שעולה מהסקר הוא שאמנם יש פחות גברים שקונים מאשר נשים, אבל כשהם כבר עושים סיבוב, הם מוציאים על עצמם את אותו סכום שאנחנו מוציאות על עצמנו. או במילים אחרות: יותר נשים יוצאות לשופינג, אבל הן לא מבזבזות יותר מגברים.
ומה לגבי שופוהוליקים, או כאלה שיכולים להרשות לעצמם להוציא סכומים יותר משמעותיים? בקטגוריית הבזבזנים הכבדים, אלה שמוציאים למעלה מ- 500 שקל, מולכים הצעירים. בגילאי 18-39 אנחנו מוציאים על עצמנו פי שתיים מאשר בגילאי 40 ומעלה. אם זה לא היה עצוב, היינו צוחקות.