בתחילת החודש קראתי כתבה בישראל היום, שבישרה כי כדורים למניעת התקרחות פוגעים בפוריות. כבר עם קריאת הכותרת שמחה קטנה החלה לפעפע בקרבי.
תמיד סברתי כי הסיבה האמתית להתקרחות הגברית איננה גנטית, אבולוציונית או חור באוזונית – מדובר, לדעתי, פשוט בנקמה. ההקרחה הגברית, חברים, היא התשובה לכל הסיוטים שאנחנו הנשים נאלצות לעבור בגללכם כל החיים. תשובה אחת, שולית לכאורה, אבל ערמומית ומרושעת שאין כמותה.
כל חיינו אנחנו נתונות לחסדיהם של מכשירי מריטה נטולי חמלה, דיאטות הרעבה, חשד לצלוליט, מניקיור, פדיוקיור ושעווה רותחת. אנחנו מוציאות סכומי עתק על שקרים קוסמטיים למיניהם - וכל זה בשבילכם. אנחנו אוכלות כמויות של סרטים שלא היו מביישות את אמא של האחים וורנר, ואתם, הגברים, מגישים לנו אותם על צלחת, ואפילו דואגים לסכין ומזלג.
מבחינתנו זה בסדר אפילו אם יש לך קטן
אנחנו חייבות לכם כל רגש נחיתות ולו הזעיר ביותר שאי-פעם התלבש עלינו. הרי בחורה שלא נראית טוב פשוט לא נראית ולא נספרת בעולמכם: אני מכירה הרבה כוסיות שחושבות שאם הן עלו 700 גרם זה אומר שהן שמנות, שאם עונת המעבר השאירה סימן זעיר על עור הפנים שלהן זה אומר שהן מכוערות, שאם החזה שלהן לא כבר עומד והתחת שלהן כבר לא חצוף ומדויק – זה אומר שהן זקנות. הן לא מחזיקות מעצמן נשים יפות, כי הן יודעות שהפגמים האלה מרחיקים אתכם. הן יודעות שבגללם אתם הגברים לא תרצו אותן, לא תחזרו אחריהן, תדחו אותן ותגרמו להן להרגיש כמו כלום. עצוב.
לכם הגברים, לעומת זאת, יש כל כך הרבה סיבות להיות מבסוטים על עצמכם. אם אתה לא מתנשא לגובה מרשים, אנחנו נסתפק בחוש ההומור המפותח שלך; אם אתה לא מפליא בפיוטים, גם השתיקה שלך תראה לנו גברית; אנחנו כל כך לארג'יות אתכם, שאפילו אם לא התברכת בממדי ענק אנחנו נרחם וננחם אותך בסלוגנים דוגמת "הגודל לא קובע". אצלנו מספיק שתיראה סביר, שלא תגדל במשפחת פשע ידועה ושתהיה בסך הכל בחור טוב - ויש לך סיכוי לא רע עם רובן המכריע של בנות המין הנשי.
וכאן בדיוק זוקפת את ראשה הדליל הכוכבת שלנו להערב- בעיית ההתקרחות. ומה שיפה בה הוא שהבעיה הזו כולה-כולה שלכם. גם עליה, אל תטעו, נשים רבות יסלחו לכם, ויקבלו אתכם על אף המום שסופו ידוע מראש (קירח). אתם הם אלו שמסרבים להשלים עם רוע הגזירה: הפחד מהתקרחות מקנן בכם משחר בגרותכם ומשחית לאיטו את הדימוי העצמי שלכם, והיופי הוא שבינתיים – למרות שאנחנו חיים בעידן טכנולוגי שכבר פיצח כל גן אפשרי – בינתיים, גברים יקרים שלי, לבעיה הזו עוד לא מצאו פתרון. כבר חשבו שמצאו, אבל הסקפטיות לקחה בסוף. זה היה כמעט, זה היה ליד, אבל לא, ובינתיים עושה רושם שבשביל ראש מלא בשיער תאלצו לשלם בשק אשכים ריק.
ואם אתם מצקצקים בלשונכם במחשבה שאני בסך הכל איזו כונפה מתוסכלת או לוחמת פמיניסטית שורפת חזיות, לא בזה העניין. אני סתם בחורה בחורתית, כזו שמתעסקת – כמו כולן - הרבה יותר מדי במראה שלה. כזו שאוכלת כאפות דלות פחמימות לארוחת הבוקר. אני סתם בחורה ששמחה לאיד, שמרוצה לגלות שיש סוף סוף משהו שיכול להפיל גם לכם את מגדל הקלפים המרשים - אך השברירי, הידוע בשם "אגו".