שני בחורים יושבים על הבר, צופים במשחק כדורגל ושותים בירה זולה. יש שם גם בחורה, והיא נראית מסכנה ואבודה. "מאמי, למה לא מוסרים להוא עם השחור?", היא שואלת בבלבול. תגיד תודה שאתה גבר. אה, את לא? באסה בשבילך. הנה, קחי קורונה.
את מטומטמת. זה לא אנחנו אמרנו, אלה האנשים שמנסים למכור לך דברים. מסתבר שבזמן שהתמרדנו נגד תפוזינות למיניהן, או מחינו נגד פרסומות לאבקות כביסה שבהן יש רק נשים וילדים (הגברים במכבסה, מתחילים עם בחורות או מעדכנים טוויטר), הקופירייטרים המבריקים של משרדי הפרסום כבר עברו לשלב הבא: לקרוא לנו סתומות. בעוד שמחקרים הוכיחו שכמות הפרסומות שמציגות סקס ופרובוקציות קטנה מכפי שנדמה לנו, החלה התופעה המדאיגה הזאת לחלחל לתשדירי הפרסום שאת, החבר שלך וגם הילדים של השכנים רואים כל ערב.
אישה בהריון לא יכולה לעבוד
קחי למשל את הפרסומת החדשה בכיכובו של אלון גל לקניון כלשהו: אם ובתה חומקות מהבית לקניות, ואילו האב, סמכות ידועה בנושאי חיסכון ותכנון כלכלי, נאלץ להישאר בבית כדי לא להפריע להן לבזבז את כל התקציב המשפחתי על נעליים. בניסיון אחרון להציל את מה שנשאר מקופת הגמל של הבת, אלון גל מסביר להן שהוא דווקא כן רוצה לקנות, אבל בשכל. אה, בשכל! למה לא אמרתם קודם? איזה רעיון משונה. מזל שיש כאן גבר עם יכולות מתמטיות מורכבות שיכול להסביר לנו כמה זה ארבעים אחוז הנחה ממאה שקלים. ממש ניצלנו בנס.
נכון, לא כל פרסומת תתייחס אלייך כמו לרותי מהדיוטי, לא תמיד זה כל כך מובהק ומקומם. אבל לרוב זה יגרום לך לזוז באי נוחות על הספה. ראית את הפרסומת למיץ תפוזים של פרימור, שבה כל העובדות במפעל הן הריוניות? אז כנראה שגם את המתנת עד הסוף והרמת גבה כשהופיעה הסיסמה "אנחנו לא עושים כלום, חוץ מלסחוט תפוזים". צודקים, נשים בהיריון באמת לא מסוגלות לעשות כלום חוץ מלסחוט תפוזים, לשבת על שמיכת פיקניק ולסרוג, או לטייל עם חברותיהן ההרות בשדרה. ספרו את זה לעורכת במשרד שלידי, בעודה יושבת מול המחשב, כרסה בין שיניה, עד שעות הערב המאוחרות. אבל מה היא תעשה נגד זה, תקנה רק פריגת?
וזאת הבעיה הכי גדולה שלנו. כי מה באמת נעשה? חרם צרכניות הוא כביכול הפתרון היעיל ביותר, אבל תראי לי אחד כזה שיושם בהצלחה. אנחנו כל כך חוששות שיאשימו אותנו בחוסר הומור, עד שאנחנו מעדיפות כבר לשתוק, לבלוע ולקנות. יבואו משרדי הפרסום ויגידו: "אבל הנה, גם גברים הם מטומטמים, גם בהם אנחנו מזלזלים!". זה נכון, באמת הוכח לאחרונה שגברים חושבים שלנגב שליכטת חומוס מהשולחן עם פיתה נחשב "לנקות", אבל אז באו נשים חכמות והוכיחו להם שרק הן יודעות לעשות את עבודות הבית כמו שצריך. אז עדיף שתתרכז במה שאתה טוב בו – לראות כדורגל ולתכנן את עתידנו הכלכלי.
לקחת גלולות זאת באמת משימה סבוכה
בקיצור, את במלכוד. בדיוק סידרת גבות והדבר האחרון שאת צריכה הוא שמישהו יקרא לך "פמיניסטית שעירה". את כבר מעדיפה להיות מטומטמת. אבל מה עם הבת שלך, או האחות הקטנה שלך, שיושבת עכשיו ורואה את הפרסומת לפוסטימון? את יודעת, שתי בלונדיניות בתוך סיר מרק, אחת שכחה גלולה, השנייה מרגיעה אותה ומצווה עליה להפסיק לחפור כבר. ללמדך: את פוסטמה שאינה מסוגלת לזכור אפילו פעולה פשוטה כמו לקיחת גלולה אחת ביום, אך למזלך ולמזלן של סתומות כמוך, אנחנו כאן.
האם לאחר שהצלחנו למזער משמעותית את חשיפת השדיים בפרסומות למכוניות, ניאלץ להתמודד עם דור שלם של פקאצות שחושבות שלא מצפים מהן ליותר? האחריות היא, אמנם, קודם כל של המפרסמים, שצריכים להבין שהם הולכים ומאבדים אותנו כלקוחות, אבל גם שלך, רגע לפני שאת בוחרת לקנות בדיוטי. ולכל אנשי הקריאייטיב בזלוטמן-פריץ-בראון שקוראים את זה עכשיו וחושבים לעצמם "איזו מטומטמת", נותר לי רק לומר: אימשלכם מטומטמת.