אם הייתם בארץ בשבועות האחרונים ויש לכם זוג אוזניים מתפקדות, סביר להניח שנתקלתם בשיר דרך השלום שכתב אבי אוחיון. יותר מ-3 מיליון צפיות ביוטיוב, השמעות אינטנסיביות בפלייליסט של מדורת השבט גלגל"צ ונוכחות ניכרת בכל מסיבת קריוקי/חתונה הפכו את השיר של פאר טסי למרענן הרשמי של החורף, והובילו ללא מעט דיונים בתוכן של השיר ובסיפור שהוא מגולל. רבים תהו האם הדובר בשיר סיים את הלילה עם הבחורה מהקפה, אבל אותנו עניין יותר משהו אחר: האם יכול להיות שבשיר הפשוט והפופולארי הזה יש פריצת דרך פמיניסטית במסווה של סיפור על סטוץ? הרי האישה בשיר היא שיוזמת את המפגש המיני, ולא הגבר. האם יכול להיות שאוזנינו שומעות בימים אלה את הלהיט המזרחי הפמיניסטי הראשון? רתמנו כמה בנות שאנחנו מחשיבות את דעתן לדיון מעניין.
היא נכנסת לו ללב, הוא לא מעניין אותה
"בעיניי מדובר בשיר נדיר, גם אם הוא לא הטעם שלי מבחינה מוזיקלית", אומרת טל, מנהלת שיווק שמגדירה את עצמה "פמיניסטית תיאורטית ומעשית", "הזמר מציג את ההתלבטות שלו אם לגשת אל האישה, ומשלב מוקדם מאוד בסיפור ברור שהיא זו שמחליטה - היא קובעת מה השניים ישתו, היא יוזמת את העזיבה של בית הקפה לכיוון הבית שלה והיא זו שמשקה אותו ומנהלת את העניינים. בשלב מסויים הוא גם מציין בפירוש שהיא 'נכנסת לו ללב', בעוד שאין שום אזכור לרגשות שהיא מפתחת כלפיו. בעיניי כן יש כאן שינוי משמעותי לטובה בדרך שבה מציגים נשים".
ענת (23), סטודנטית למגדר, חושבת אחרת. "זה נכון שאין כאן כפייה מכל סוג שהוא של הגבר על האישה, אבל בעיניי בכל זאת מדובר בשיר עם נגיעות שמזלזלות מעט בנשים. קודם כל, שימו לב שהזמר בכלל לא נוקב בשמה של האישה - היא מתוארת כ'היא' וכל הדמות שלה שטוחה וכאילו קיימת רק כדי להתלונן על החום או לספק את הפנטזיה שלו, שבה הוא 'מרגיש כמו דמות מסרט'. הוא זה שמפרש את הרמזים שלה, הוא יודע מראש מה הולך לקרות ביניהם ואף שברור שגם היא מעוניינת ביחסים האלה, בעיניי ממש לא מדובר בהעצמה משום סוג שהוא. אם כבר אז להפך".
גלית אגמון, מנהלת-שותפה של ארגון מכנה משותף לחינוך מגדרי, כן רואה פריצת דרך מסוימת בשיר. "בניגוד לשירים רבים בז'אנר שאליו משתייך השיר, אין כאן האלהה והאדרה של הדמות הנשית. אין כאן סופרלטיבים כמו 'היחידה שלי', 'אהבת חיי' או 'היפה בנשים'. במקום אישה פסיבית המוצגת כמושא להערצה, בשיר הזה האישה היא אקטיבית - היא זו שמזמינה את הגבר אליה, היא זו שמעמידה בפניו את האפשרות אם להישאר לישון בביתה והשליטה בהתרחשות נמצאת לחלוטין בידיה. זו בהחלט התייחסות מרעננת. בדיוק כמו גברים, גם נשים מעוניינות בסטוצים ואף יוזמות אותם, והשיר מתאר סיטואציה שוויונית למדי, שבמסגרתה ברור לשני הצדדים לאיזו מטרה הם נפגשים, כשהיוזמה ננקטת בידי הצד הנשי במשוואה. לכאורה אין עם השיר בעיה".
תישאר לישון? איזה לישון!
יחד עם זאת, מוסיפה אגמון, קשה לומר שמדובר בשיר עם מסר מעצים או מעורר הזדהות לנשים. "מבט קצת יותר קפדני מראה שמלבד יחס האישה למיניות איננו יודעים עליה דבר. תפקידה בסיטואציה, מנקודת מבטו של הגבר, הוא מאוד פונקציונלי: היא לבד, היא מתלוננת, היא מזמינה אותו לדירתה השכורה, היא מדליקה, היא גומרת אותו... כמכלול, זה מעלה קונוטציה לפנטזיה מינית. כאובייקט פנטזיה כזו מנקודת מבט גברית, הדמות של האישה מיוצגת באופן שטחי שלא מאפשר הזדהות ולכן גם לא העצמה".
ומה אנחנו חושבות? ששתי השורות האחרונות של השיר קוברות אותו כהבטחה פמיניסטית: היא אומרת, כבדרך אגב, שהוא יכול להישאר לישון – כי הרי כל הבנות תמיד מעוניינות להתכרבל אחרי הסקס ולחלום על עתיד משותף, בעוד הוא עונה לה ללא סנטימנטים – "איזה לישון? הלילה לא עושים חשבון", ומזכיר לנו מה כל הגברים תמיד רוצים.