בתקווה להעניק תקווה לאחרים, חשפה קלי גאנטר (54) מאוהיו את סיפור השיקום מעורר ההשראה שלה. היא סיפרה לדיילי מייל איך גדלה בעיירה קטנה בדרום אוהיו, וכיצד עברה בילדותה התעללות מינית ארוכת שנים על-ידי מספר גברים בעיירה וסבלה מנידוי חברתי. כדי להתמדד עם החוויות הקשות, פנתה גאנטר לאוכל כמקור לנחמה.
"הילדות שלי הייתה תקופה של כאב ועינוי", סיפרה, "אוכל היה הדבר היחיד שעזר לי להרגיש שמחה – גם אם זה היה רק באופן זמני. במשך שנים הייתי מכורה לאכילה ולכל סוג של אוכל, והבריאות הפיזית והנפשית שלי הלכו והתדרדרו. אכלתי כשהייתי שמחה ואכלתי כשהייתי עצובה, וזה היה בדרך-כלל ג'אנק פוד כמו עוגיות, המבורגרים ועוף מטוגן. אנשים תמיד היו אומרים לי: 'יש לך כאלו פנים יפות' – אבל זו לא הייתה מחמאה, כי מה שהם בעצם אמרו היה 'חבל שהגוף שלך נראה ככה'".
גאנטר ילדה את בנה הבכור אלק כשהייתה בת 29. "היה לי קשה לטפל בו ולעמוד בקצב שלו כשהיה ילד קטן. ניסיתי מאות דיאטות ובכל פעם נכשלתי – אבל אז, יום אחד הצלחתי". המהפך הגיע יום אחד, כשהלכה לקרקס עם אלק הקטן: "הגענו לקרקס וצעדנו בדרך למושבים שלנו, אבל הייתי צריכה לעצור כל כמה צעדים ולנוח בגלל שהייתי כל כך מיוזעת וקצרת נשימה. אחרי ההופעה אלק שאל אם נוכל להמשיך להסתובב ביריד הסמוך, והייתי חייבת לסרב בגלל שידעתי שלא אצליח להיות בתנועה כל-כך הרבה זמן. במקום לכעוס עליי, אלק ניסה להגיד לי שזה בסדר ושאנחנו לא חייבים ללכת ליריד – והזדעזעתי כשהבנתי שבני בן ה-6 מנסה לתרץ את המצב בשבילי. הבנתי עד כמה הגודל שלי משפיע עליו. הייתי כל-כך גדולה שלא יכולתי לעשות איתו כלום, והפסדתי כל-כך הרבה חוויות בשנים בהן הוא גדל. הייתי חייבת להחזיר את השליטה על חיי – בשבילי ובשבילו".
משקלה של גאנטר באותה תקופה הגיע ל-176 ק"ג. "כשהגעתי למשקל השיא הזה החלטתי שהגיע הזמן לעבור ניתוח. ידעתי שיש סיכוי שאמות אם לא יהיה שינוי – ורציתי להמשיך לחיות בשביל אלק". היא עברה ניתוח מעקף קיבה, שלא היה קל: "זה פשוט היה צעד של הישרדות עבורי. בזכותו הפכתי לבן אדם אחר לגמרי – נוח לי בתוך הגוף שלי, ואני שלמה עם מי שאני ואיך שאני נראית". גאנטר עברה את הניתוח לפני 17 שנה ומאז היא שומרת בהצלחה על משקלה החדש, שעומד כיום על 67 ק"ג, ומקפידה להתאמן ולאכול בריא. בנוסף היא גם עברה ניתוח הרמת גוף היקפית וכן מתיחת ירכיים.
View this post on Instagram
אבל גם השיפור במצבה הפיזי ובביטחון העצמי שלה לא הצליח לרפא את הצלקות העמוקות שהותיר העבר. "הודות לניתוח הורדתי את המשקל העודף, אבל אף פעם לא החלמתי ממה שעברתי כילדה. אחרי הניתוח הייתי צריכה להחליף את הבור שמילא האוכל במשהו אחר – והתמכרתי לקניות, להימורים, ובשלב מסויים אפילו למשככי כאבים. הייתי עושה כאלה קניות משוגעות לחג המולד שאלק בעצמו היה מבקש שאפסיק לקנות לו מתנות".
ההחלמה האמיתית שלה החלה רק לאחר שכל הגברים שהתעללו בה הלכו לעולמם. "זה נשמע מטורף, במיוחד לאור העובדה שאני עובדת סוציאלית בהכשרתי, אבל לא דיברתי עם אף אחד על מה שקרה לי במשך עשרות שנים. אף אחד לא ידע. רק אחרי שהגברים שאנסו אותי מתו לפני שלוש שנים, התחלתי בטיפול. רק אז הצלחתי סופסוף לפרוץ את מחסום השתיקה ולהפסיק לחיות בבושה – ולהתחיל להשתקם".
לפני שנתיים פרסמה גאנטר ספר מוטיבציה בשם "יש לך כאלו פנים יפות", כמו המשפט ששמעה כל-כך הרבה פעמים כשהייתה שמנה, ובו היא מנסה לחזק גברים ונשים המנסים להתמודד עם סיטואציות של טראומה ושל התמכרות לאוכל. "תמיד הייתי מישהי שסולחת בקלות, אבל לעצמי אף פעם לא סלחתי. לקח לי זמן אבל הבנתי שסופסוף הגיע הזמן שאסלח גם לעצמי. אני לא יכולה למחוק את העבר שלי, את ההתמכרויות שסבלתי מהן או את הטעויות שעשיתי, אבל אני יכולה להחלים מהן, ואני יכולה - ורוצה - להיות אור של תקווה עבור מישהי אחרת שסובלת עכשיו".