"צילמתי את השוט הראשון ברגע של ריקנות וערגה"
הצילום הראשון שצילמה ג'ן נקרא "4 לפנות בוקר" והוא צולם בשנת 2003. דייויס מכורבלת במיטה, חצי עירומה כשעיניה עצומות. "חזרתי הביתה ב-4 לפנות בוקר וצילמתי את השוט הזה ברגע של ריקנות וערגה", היא אמרה ל-Slate, ומאז דומה שהתמכרה לרגע הזה, בו העדשה מיישירה מבט עמוק אל הקרביים של עצמה. כפי שמדווח ב-huffington post, דיוויס שהחלה לצלם את עצמה בשנת 2003 מציגה כעת עשור בתמונות. בצילום "נקודת לחץ" למשל היא יושבת בחוף הים, לבושה לגמרי כשלצדה חברותיה בבגדי ים. "הייתי בהלם מהיכולת שהייתה לי להקפיא את הרגע, לקחת רגע רגיל כביכול, אבל מלא בכאב שיוכל להיות מתואר בצילום", סיפרה. הכאב ניכר היטב מכל זווית בפריים.
"רציתי לראות מה זה יהיה להיות בגוף אחר"
בצילומים מאוחרים יותר, דיוויס מצולמת כשהיא מברישה את שיערה, מדגמנת הלבשה תחתונה ויושבת על ספה – פעילויות שאנחנו רגילים לראות אנשים רזים מתועדים בהם, ובטח שלא אישה במימדים כאלה. לדברי דיוויס, הדיוקנים העצמיים אפשרו לה להתמודד עם הרגש ועם המצב הפגיע ולשחרר אותו, ואף גרמו לה לרדת במשקל. "הבנתי שאני לא צריכה להתעורר בגיל 40 ולהיות בתוך הגוף הזה וזאת הייתה תגלית קשה. רציתי לראות מה זה יהיה להיות בגוף אחר".
דיוויס החליטה לעבור ניתוח לקיצור קיבה. היה לה ברור שהיא תתעד את המהפך במצלמה, אך גילתה שדווקא עם הירידה הגדולה, היא לפתע זנחה את העדשה שהייתה חברתה הטובה לאורך הדרך. "פתאום התחלתי להרגיש אחרת בעולם הזה. רציתי להרגיש מה זה לצאת לדייטים, ואיך זה מרגיש לחיות את החיים האלה בלי הצורך לתעד כל רגע במצלמה". בסופו של דבר, דיוויס גם מצאה בן זוג ורק לאחרונה חזרה למלאכת הצילום. "עכשיו אני רוצה לראות איך זה מרגיש שוב, ואני מצלמת את עצמי הרבה כשאני איתו. אני מנסה להבין איך זה יעבוד עכשיו".
