a_b.jpg "שירה קצנלוגן")
אני מאוד אוהבת לאכול. אני לא עושה דיאטות בכלל ואוכלת לפי הצורך הנפשי והפיזי שלי. דיאטות זה דבר שבעבר רק גרם לי לאבד קשר עם הגוף שלי. הטעם שלי הוא די בסיסי, כמו של איכרה. אני מכורה לטחינה ברמות קשות. טחינה עם שום, עם דבש, טחינה גולמית, חלבה, כל אוכל ששמים עליו טחינה טעים לי. אומרים לי שאני מבשלת די גרוע, כמעט על הכל אני בסוף שמה טחינה.
אחוות נשים
אין על זה! החוויה הנשית הכי מעצימה שאני זוכרת הייתה בצבא. הייתי מאבחנת פסיכוטכנית (אלה שעושות ראיונות אישיים וקובעות קב"א בלשכת גיוס). היינו שם כמעט 100 בנות וארבעה בנים, זה היה לגמרי כוכב של נשים. הבנות ששירתו איתי היו מדהימות, סופר אינטליגנטיות, כיפיות, מעוררות השראה. קיבלתי שם המון אהבה. לראשונה בחיי גיליתי שאני יכולה להיות מצחיקה ומוזרה וכל מיני דברים שהם אני ולא העזתי לפני כן להיות.
דייטינג
בחצי שנה האחרונה יש לי חבר ואני מקווה שככה זה גם יישאר. אני טיפוס זוגי ורוב החיים שלי הייתי בקשרים ארוכים של כמה שנים. אני חושבת שצריך לצאת לדייטים עם מי שמסקרן אותך ולא לחשוב מראש אם הוא מתאים או לא. מניסיוני ,לרוב מה שלא חשבתי שאני מחפשת ומתאים לי התגלה כמתאים ביותר. צריך לתת צ'אנס להכרות אמיתית ולא לפסול ישר.
האביר על הסוס הלבן
אני לא אוהבת את ההגדרה הזאת. היא מקפלת בתוכה רצון למשהו שהוא מעל החיים, משהו מושלם שיבוא ויסחף אותנו למקום אחר. כולנו אבירים ונסיכות וכולנו רשעים ומכשפות. החוכמה והאתגר הוא לנסות להדגיש ולהעריך את הטוב שיש בבן זוג שלנו ולקבל גם את הקושי ולרכך אותו. איך עושים את זה? זה כבר דיון בפני עצמו, אני מנסה ללמוד את זה בעצמי. לעשות זוגיות טובה זה סוג של אומנות, זה דורש השקעה. וכשזה טוב, זה אדיר.
הכי מושך בגבר
הדבר שהכי מדליק אותי זה ניגודים. חספוס לצד רוך, רגישות לצד כוחניות, בגרות לצד ילדותיות, גבריות לצד נשיות. אוקי כדאי שאני אפסיק כאן.
הטרדה מינית
טוב שאוכפים את זה עכשיו יותר מתמיד וחשוב לדעת לעמוד על שלנו ולהגיד בלי להתבייש כשמשהו לא נעים לנו. כשהייתי בת 17 הייתי ילדה מאוד טובה ודי תמימה. יצא לי לדבר עם אמא של חברה שעשתה לי שיעור באסרטיביות ודיברה על כך שלהגיד שאני לא רוצה או לא אוהבת משהו זה ממש בסדר. למחרת השיחה הלכתי ברגל ברעננה ופנה אלי איש מבוגר על כיסא גלגלים די רעוע וביקש שאקח אותו לביתו. לקחתי אותו, ובדרך דיברנו והוא נראה לי קצת מוזר. כשהגענו הוא ביקש שאכניס אותו הביתה. היה לי לא נעים אבל בהשראת השיחה אמרתי שאני לא נכנסת לבתים של זרים ונפרדתי ממנו בנימוס. כשהגעתי הביתה הרגשתי די רע עם עצמי על שהייתי חשדנית לגביו ולא עזרתי יותר. יומיים אחר כך פורסמה תמונה שלו בעיתון, והסתבר שמיד אחרי שהשארתי אותו בפתח ביתו הוא גלגל את עצמו במעלה הרחוב, תפס ילדה בת 14 שהכניסה אותו לביתו ומיד כשהדלת נסגרה קם מהכיסא (הוא לא היה נכה בכלל) ובמשך שעות רבות התעלל בה בברוטאליות. לולא אותה שיחה יום לפני זו הייתי אני.
הצעת חברות
הייתי רוצה להיות חברה של עצמי. לא מתוך נרקיסיסטיות, פשוט לפעמים אני קצת שוכחת להיות חברה של עצמי ומתנהגת אלי באופן לא חברי.
הפסקול של חיי
לחבר שלי קוראים אלון הוא גבר מדהים ומוזיקאי מדהים. הכישרון והתשוקה שלו למוזיקה מעוררי השראה והוא המוזיקאי האהוב עלי בימים אלה.
הריון ולידה
אני מאוד שמחה ומתרגשת שזה עוד מצפה לי. אני מאוד רוצה משפחה וילדים ומדמיינת הרבה פעמים איך זה יהיה. נראה לי שזה ייקח לי עוד קצת זמן אבל זה יקרה בטוח. בינתיים אני מסתפקת בלנשק ולחבק את חמשת האחיינים המתוקים שלי ויום אחד גם יצטרפו כמה יצורים משלי לחבורה.
שיהיה שלום, שאני וכל הקרובים לי נהיה מאושרים ובריאים. אה, ושישכחו לי את זה שדיברתי פה הרגע כמו מועמדת לטקס מלכת היופי.
ניתוחים פלסטיים
אני תמיד מעדיפה טבעי, אבל אם יש משהו שממש מפריע למישהו אז למה לא? שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אין לי דעה גורפת בעניין.
מה בתיק
יש לי נטייה לסחוב איתי יותר מדי דברים לכל מקום. פעם זה היה ממש מופרע – עד לפני שלוש שנים הייתי לוקחת איתי לכל מקום מברשת שיניים, חולצה להחלפה, סוודר גם בקיץ ומשהו לאכול. זה היה קצת חרדתי. היום יש לי תמיד בתיק יומן, נייד, מפתחות, ארנק ולובלו לשפתיים. כשיש לי ימים ארוכים של צילומים ואז הצגה אז אני לוקחת איתי גם איי פוד, טקסטים ללמוד ליום שאחרי וחולצה ארוכה לערב. בעצם עכשיו כשאני מדברת על זה אני קולטת שלא כל כך חל שיפור במשקל התיק. אני בדרך כלל הולכת עם ילקוט על הגב. אני צב.
מתנות
אני לא אוהבת מחוות מאולצות ומתרגשת ממחווה כנה שנובעת מנדיבות לב. יותר ירגש אותי אם בן הזוג שלי יקנה לי שרוך נעל שמאוד רציתי, מאשר אם הוא ירכוש מתנה יקרה מאוד. הכי רומנטי בעיני זה פשוט להרגיש שמרגישים אותי, מחבקים ואוהבים אותי, שמסתכלים עלי באהבה, שיש שיחה טובה, חיבור, מחשבה.
פחדים
עד לא מזמן פחדתי ונגעלתי מאוד מג'וקים. אבל לאחרונה עברתי טיפול בשוק. אני מעדיפה לא להיכנס לזה.
שוויון
אנחנו שני עמים שונים ואני מתה על זה. אני לא בעד להתכחש לזה שיש שוני בין גברים ונשים, אבל בהחלט חושבת ששוויון הזדמנויות הוא הכרח בכל חברה. כשהייתי ילדה אמא שלי עבדה בחצי משרה כדי להיות איתנו הרבה בבית, כשגדלנו קצת היא עשתה תואר שני במקביל לעבודה שלה והתקדמה לתפקידים ניהוליים מאוד מרשימים בזכות הכישורים והחריצות הפנומנאלית שלה. יש לי אמא מוכשרת וקרייריסטית שגם עשתה ויתורים אבל גם הגשימה את עצמה. אני רואה אותה כמודל מהבחינה הזאת, אני מקווה שזה משהו שגם אני וגם בן הזוג שלי נוכל להגשים ביחד – מסירות למשפחה לצד הגשמה עצמית.
שופינג
אני יכולה לא לקנות כלום חודשים. אין לי טיפה סבלנות להיכנס לחנויות ולמדוד דברים, אני משתעממת מזה עד מוות. ולעומת זאת, קרה לי שבתחילת עונה פשוט נמאס לי מכל מה שהיה לי בארון ויצאתי למסע קניות של אלפי שקלים ביום אחד. אני אוהבת פשוט ואיכותי, מעריכה עבודה טובה על בגד. רוב מה שאני קונה אני לובשת אחר כך הרבה, ככה שאין לי רגשות אשמה. אני אוהבת מאוד לקנות מתנות לאחרים. ואם אני רואה משהו שמתאים למישהו שאני אוהבת אני יכולה פשוט לקנות לו אותו גם בלי סיבה מיוחדת.
מי לא מתנשקת אפילו בדייט ראשון, מי חושבת שהדבר הכי מושך בגבר זה הארנק ומי אומרת שחשוב לזייף אורגזמה בשביל האגו הנשי - לכל המדורים של אחת על אחת.
