39, נשואה +, הרצליה | דוגמנית ומנחת סדנאות לדימויי גוף | נבחרה זו
העונה התשיעית להוביל את צילומי המותג ML
מבחינתי, אני מייצגת את האישה המושלמת. אני מסתובבת בבריכה ובים כאילו הייתי טופ מודל. אבל לא תמיד הייתי כזו: בעברי היו רגעים מאוד קשוחים שבהם הרגשתי רע ומכוערת.
הוריי התגרשו כשהייתי ילדה, ופיתחתי חרדת נטישה. את אבי יצא לי לראות פעם בשנה, והייתי בטוחה שהסיבה לכך היא משום שאני לא מספיק רזה, גבוהה או אטרקטיבית. הלכתי ללמוד עיצוב אופנה ותדמית ובמשך שנים התעסקתי בענף היופי והסטייל, רק כדי לפצות על השמנמנות שלי. חשבתי שאני לא מספיק חתיכה או שווה.
יום אחד//
בשלב מסוים נפל לי האסימון שאם אני רוצה לשנות את מה שאני מרגישה, אני צריכה לשנות את התפיסה שלי, ואת איך שאני תופסת את עצמי מול המראה. התחלתי לצלם את עצמי עם בגדים מסוגים שונים, מסרבת לקבל את המודל של הדוגמנית הרזה, והעליתי לפייסבוק. הפוסטים שלי צדו את עיניהם של אנשים במשרד פרסום מסוים, וזומנתי לאודישן.
כשהפכתי לדוגמנית למידות גדולות והצליח לי, הבנתי שזה בסדר להיראות כמו שאני. הבנתי גם שהעיסוק ביופי הוא לא באמת התחום העיקרי שבו אני רוצה לעסוק. הבנתי שפניתי לדרך הזו מתוך הרצון להעלות את הביטחון העצמי שלי, שרק לא יינטשו אותי שוב.
היום אני בשיא ההשלמה עם גופי, ואני רחוקה מכל ההתעסקות בתדמית. עברתי תהליכים של התפתחות רגשית ותודעתית בניסיון להבין מה זה אגו. במשך שלוש שנים עברתי כל קורס אפשרי של פסיכותרפיה, וככה נפתחה בי מרינה "אחרת" - שמה שמעניין אותה זה התת מודע האנושי, הילד הפנימי שבנו. בעקבות לימודים בתחום ותהליך התפתחות אישי פתחתי קליניקה של טיפול בתת מודע ורגשות. היום אני כותבת שיטת טיפול חדשה, מכינה הרצאה ובונה סדנה בנושא "ניהול תת המודע כדרך ליצירת מציאות".
עברתי תהליך לא פשוט, לא מיידי, מקלף, מטלטל, אבל כל כך שווה את התוצאה. תהליך של הפרדת דפוסים כואבים מהילדות שלי ותפיסת מציאות אוטומטית של המוח שלי שמנהלים אותי רגשית. למדתי להפריד בין החוויות שחוויתי, שמי, הסיפור שלי לבין מי שאני באמת, ואז להכיר את עצמי בכלל, בלי להוסיף ובלי להוריד. קודם לסלוח, אחר כך לחבק, ואז להתאהב בעצמי האמיתית. רק ככה בעייני ניתן להגשים את האמת שלך ולייצר מציאות של אהבה.
שעה-שעה//
7:00 קמה ומכינה את הילדות לבתי הספר.
8:00-9:00 לרוב מתאמנת - זומבה או אימון כוח. יש לי גם שגרת טיפוח יומיומית, ולא תתפסי אותי בלי ציפורניים מטופחות, שיער מתוקתק, כל הזמן הכל פיקס ובמקום.
10:00 ועד הצהריים אני מתחילה לקבל מטופלים. עושה הפסקה, מכינה צהריים לילדות ומשתדלת לנוח. לפעמים חוזרת לקליניקה ב-15:00. בימים שבהם אני מטפלת מהבוקר ברצף אני מקפידה על פאוור נאפ בשעות אחר הצהריים - זה מאפשר לי לתת בוסט להמשך היום שלי.
16:00 לוקחת מבית הספר את הבת הקטנה. אני מוצאת בין לבין זמן למשפחה ואפילו זמן לעצמי עם עצמי. קשה לטפל באנשים אם את לא מלאה, אם את מרוקנת אי אפשר לטפל בעוד מישהו.
פעמיים בשבוע חוזרת לקליניקה בערב, מ-19:00 ועד 22:00 או 23:00. מאוד אוהבת לעבוד עד מאוחר, וגם הולכת לישון מאוחר, לפעמים אפילו ב-2:00 בלילה.
בכל יום אני לוקחת כמה דקות להתבוננות פנימה, מדיטציה או להקשיב לאיזשהו סרטון שפותח לי את התודעה.
פעם בחודש בערך יש לי יום צילום, וזה כיף ממש.
מרגע-לרגע//
תראו לכל העולם איך לאהוב ולהעריך אתכן דרך איך שאתן אוהבות את עצמכן.