לפני 14 שנים חיפשה רוני גליקו (35) עבודה בתור סטודנטית. היא הגיעה למסעדת "שלו ביער" בקרית טבעון, התאהבה במקום ועבדה במלצרות שש שנים. היום, נשואה לכפיר ואמא לשניים, היא נמצאת במקום אחר לגמרי: היא הבעלים.
"אחרי שנתיים בהן כבר עבדתי כמנהלת המסעדה, החלטתי שהגיע הזמן לסגור את המעגל ולהפוך לשותפה", היא מספרת. "ניגשתי לבעלים והצעתי לו להיכנס לשותפות, אבל הוא הציע לי פשוט לקנות ממנו את העסק. הופתעתי, אבל גם שמחתי מאוד".
רוני וכפיר בעלה התלבטו מאוד – ולבסוף החליטו ללכת על זה. "זה היה טבעי, להעביר את המקום אליי. יש לי הרבה מאוד זיכרונות מהמסעדה ואני קשורה אליה בכל רמ"ח אבריי. במקום לקנות בית עם כספי החסכונות, החלטנו להשקיע את הכול בשלו ביער".
עוד בערוץ הנשים:
ביקשנו מרוני שתגלה לנו איך מחזיקים עסק תובעני כמו מסעדה, אותה היא גם מנהלת – ומצליחים במקביל לתחזק משפחה ולשמור על השפיות (שלא לומר על המראה?).
איך את מספיקה?
"למזלי יש לי בעל שמפרגן לי די הרבה בשנת הבוקר: הוא מסיע את הילדים לגן ולבית הספר, ואני מתעוררת מאוחר יותר ומתחילה את היום סביב שמונה. בחלקו הראשון של הבוקר אני מתעסקת בעיקר בענייני המסעדה: טיפול באירועים הנערכים אצלנו לאורך השנה, סידורים של בנקים, דואר וכו', וחלקו השני של הבוקר מוקדש לבית.
כדי להספיק הכל, השבוע שלי מאוד מתוכנן: בימי ראשון המסעדה לא עובדת, כך שזה יום השבת שלנו, שמוקדש למשפחה. שאר השבוע נחלק בין תפעול המסעדה, בשיתוף פעולה מלא עם בעלי, כפיר, שמופקד על הצד של הרכש, לבין תפעול הבית. בצהריים אני יוצאת לאסוף את הילדים מהמסגרות, אחרי שבישלתי והבית מאורגן, וכמובן שאנחנו יושבים לאכול ביחד כולנו. זה זמן איכות משפחתי קבוע במהלך היום, ואחריו הם הולכים לחוגים ולחברים, עד שעת ההשכבה. אז אני יוצאת למסעדה למשמרת שנייה, וכפיר מארגן את המקלחות והשינה של הילדים. סוף היום שלי בדרך כלל מגיע כשהמסעדה נסגרת, כך שאתמול - כמו בכל יתר ימות השבוע - חציתי את סף הדלת בחצות פלוס מינוס".
איך את מפרגנת לעצמך?
"די בפשטות. כוס קפה עם חברה או סיבוב אצל הירקן, שמבחינתי זה לונה פארק של גדולים".
איך את נראית כמו שאת נראית?
"בכל חודש אני מחליטה להתחיל לעשות ספורט, ומתעייפת רק מהמחשבה. אני אוכלת בריא במהלך השבוע: מבחינתי סלט עם כל הירקות, מלא לימון ומלח יכול להחליף דחף למשהו מתוק, וכך גם הרגלתי את משפחתי. הבישול שלי מאוד מוקפד בענייני שומן ומלא בחום ואהבה, וכנראה שזה מספיק.
"לגבי הבגדים, ענייני אופנה תמיד היו נושא קרוב ללבי: אני מאוד אוהבת להתעסק בביגוד, הנעלה ואקססוריז, לגלות מעצבים ישראליים חדשים ובכלל לקנות ולהתלבש באופן מעניין. חשוב לי מאוד להרגיש נוח עם עצמי גם אם אני יוצאת לסופר, ואני לא יוצאת בטרנינג הראשון שנופל לי ליד".
איך ומתי את נשברת?
"אני חושבת שהקושי הגדול ביותר הוא לעבוד בשישי ושבת, כשכפיר והילדים יוצאים לטיולים ואטרקציות ואני יוצאת למסעדה. מצד שני, כשאני לא עובדת אני ממש מתגעגעת וצמאה לאקשן. ברגעים האלה אני מבינה שאני אוהבת ממש את מה שאני עושה, גם אם זה גובה מחירים לפעמים".
