מיכל ויצמן, בת 31, נשואה לניר ואמא ליולי בת 6 וליאו בן 5. כוכבת ילדים המוכרת כ"מיכל הקטנה", מתגוררת בשכונת פארק צמרת בתל אביב.
איך את מספיקה?
"מגיל צעיר מאוד הבנתי שבשביל להספיק המון דברים ביממה אחת צריך פשוט לנהל את הזמן נכון. מאז אני חוסכת לעצמי המון זמן מיותר על התברברויות ומספיקה את כל המטלות שאני מציבה לעצמי.
"אני מתעוררת מוקדם מאוד, בסביבות 6 בבוקר. אני לא סובלת מקשיי התאוששות אז אני מזנקת מהמיטה, בדרך כלל היישר לפעילות גופנית – תלוי בלחץ ובעונה. לפעמים זה חדר כושר, לפעמים כושר או ריצה בים, לפעמים התעמלות בוקר כללית ומשחררת בבית. כשאני מסיימת, אני מתפנה להעיר את הילדים ולהכין אותם לגן.
"אחרי שאני לוקחת את הילדים מתחיל זמן הטיפוח האישי שלי: שעה שכוללת מקלחת, קרמים לגוף, לפנים, לסנטר ולכל איבר בגוף שהקדישו לו תחליב כזה או אחר. אני מוותרת על איפור, מתלבשת צי'ק צ'אק באופן סטנדרטי ונוח לחלוטין (ג'ינס וחולצה) ולא כזה שדורש לעמוד מול המראה שעות - ומתחילה את היום.
"הבקרים שלי מוקדשים לפגישות, קידום המותג, מינוף הקיים ויצירת אופקים חדשים. בדרך כלל אני מתחילה את היום במשרד שלי, אבל זה תלוי בלו"ז. כל מה שהתגלגל אצלי בלילה בראש (שלא מפסיק לעבוד) קורם עור וגידים בשעות הבוקר. אני אדם שהמוטיבציה והאמביציה הם חלק בלתי נפרד ממנו, והבקרים אצלי מוקדשים לעשייה.
"מכיוון שבחרתי לנהל בעצמי את המותג 'מיכל הקטנה', מעבר לצד האומנותי שזקוק לתחזוקה יומיומית (למידת טקסטים, הקלטת שירים, כוריאוגרפיות, פיתוח קול וכו') אני עמלה במרץ גם על כל השאר: עובדת מול ספקים, יושבת לפגישות של שת"פים, פגישות תוכן וכו'.
"בין לבין, אני משתדלת לאכול ארוחת צהריים מאוזנת ובריאה. אני מקפידה על ארוחה קלה (לא שמנה ועמוסה בירקות) ומנת בשר רזה או דג. וכמובן, מים, שאני מקפידה לשתות במשך כל היום כדי לקבל אנרגיה וללחח את העור.
"אחר הצהריים אני מופיעה, כמעט בכל יום ובכל פעם במקום אחר בארץ. בנסיעות להופעות אני מקפידה לנוח קצת, כך שההתרוצצות של הבוקר נרגעת מעט. ההופעה עצמה היא חדר הכושר האולטימטיבי – רצה, קופצת, בוכה, צוחקת, שרה ורוקדת. כל השרירים, ובמיוחד זה של הלב – מופעלים ומתחזקים. ההופעות מסתיימות ולאחריהן אני עומדת מחוץ לאולם בשביל לחבק ולנשק כל ילד, אמא, אבא ואו סבתא שרק רוצים.
"אני חוזרת הביתה בערב, מלאת אנרגיות מהילדים שביקרו בהופעה שלי – היישר אל הילדים שלי. לעיתים אני מספיקה לאכול איתם ארוחת ערב ולפעמים אני מספיקה רק לסיפור של לפני השינה. ככה או ככה אני מקפידה לראות אותם ולהחליף עמם חוויות על היום שעברנו.
"אחרי שהם נרדמים, ומאחר ואני חובבת ניקיון וסדר על גבול המקצועניות, אני מסדרת את הבלגאן ונרגעת עם גיהוץ או קיפול כביסה. זו התרפיה שלי וכשאני מתעסקת בזה על אוטומט, הראש ממשיך לחשוב ולייצר רעיונות. כשאני מסיימת והשקט משתרר בבית, אני אוהבת לשבת נינוחה עם כוס יין אדום לצד בעלי, לשיחות של לילה או סרט טוב.
איך את מפנקת את עצמך?
"לעיתים אנחנו מסיימים את היום במסעדה טובה, רק בעלי ואני או עם חברים - זהו הבילוי המועדף עלינו כדי לשחרר את היום שהיה ולאגור אנרגיות לזה שאחריו. בתקופות פחות לחוצות, אחת לשבוע, בלילה, אני מזמינה הביתה עיסוי ארוך מפרק ומפנק, להרגעת הגוף והנשמה - זה הפרגון שלי לעצמי.
"אני לא מקדישה זמן רב לשופינג ביום-יום, מאחר וזה נראה לי בזבוז זמן. בדרך כלל כשאני נוסעת לחו"ל לחופשות אני עושה שופינג לכל המשפחה בחנויות שאנחנו אוהבים. מדי פעם אני קופצת לקניון ורואה משהו שמוצא חן בעייני אז אני לוקחת, לרוב בלי למדוד. את המדידות אני עושה בבית ומקסימום מחליפה".
איך את נראית כמו שאת נראית?
"שגרת הטיפוח שלי בעיקר כוללת קרמים מכל סוג, שאני אוהבת להזין בהם את הגוף והפנים ותמיד מרגישה רעננה אחריהם. על איפור ביום-יום אני מוותרת ואולי תתפסו אותי עם שפתון שקוף. אני מכורה לטיפולי ציפורניים – פדיקור מניקור - באופן אובססיבי ולעיתים אף מיותר, ולטיפוח השיער. אני נפגשת עם בעלי המקצועות הנ"ל אחת ליומיים-שלושה. אבל בעיקר אני מקפידה על ספורט ותזונה נכונה, וחושבת שזה מה שעושה את העבודה".
איך ולמה את נשברת?
"אני אדם רגיש ונשברת מהמון דברים, גם מכאלה שקשורים אליי אישית וגם לאחרים. אני לוקחת קשה מאוד כשאני שומעת על סבל של אנשים, בין אם הם זרים לי ועל אחת כמה וכמה אם הם קרובים אליי. אני תמיד משתדלת לעזור, לשמח ולהיות לאוזן קשבת.
"אני מבינה ששפר עלי מזלי, שאני ומשפחתי בריאים ומאושרים ומרגישה שחובה עלי להעניק לאחרים, לכן מעבר להתנדבויות האישיות שלי אני תמיד מוכנה ומזומנה כשפונים אלי לבוא ולעזור. אומנם זה לא תמיד קל להיכנס לבעיות של אחרים ולספוג אותן, אבל בסופו של דבר אני תמיד יוצאת מחוזקת ומרגישה ברת מזל".