שלי סתת, בת 42, נשואה פלוס ארבעה ילדים: עמרי בן 14, תמר בת 12.5, יובל בן 10 ויואב בן 7.5. ביחד עם בעלה אילון קומבור היא הבעלים והמעצבת של מותג הנעליים "Couple Of", שלו שישה סניפים ברחבי הארץ.
איך את מספיקה?
אני מתעוררת ב-7:00, ואז נכנסים למרתון של שעה שבסופו יוצאים מהבית שני מבוגרים וארבעה ילדים לבושים, עם ילקוט מוכן ואוכל בתיק. ביני לבין אילון יש חלוקה ברורה בלי הרבה דיבורים: הוא אחראי על האוכל, ואני על ענייני התארגנות ובגדים, ואנחנו משתדלים שזה יהיה באווירה רגועה. כשאני יוצאת מהבית אני חייבת 20 דקות של ישיבה וקריאה של עיתון בשקט, במעבר הזה מהטירוף של הבית לטירוף של העבודה, ויש לי ארבעה בתי קפה שאני מסתובבת ביניהם.
במשך היום אני מסתובבת בין הסטודיו לחנויות. אני נמצאת הרבה בחנויות שלנו ונפגשת גם עם לקוחות כי אני מאמינה בניהול אקטיבי. ההגעה שלי הביתה תלויה בעומס, שמשתנה לפי עונות השנה. זה בדרך כלל קורה בין 14:00 ל-20:00. בעבודה כזו אין שעות מוגדרות, זו מחויבות שלך מול עצמך. אני מגיעה די מפורקת ויש שלב שבו אני מאבדת סבלנות.
אנחנו משתדלים שאחד מאיתנו יהיה עם הילדים בבית בצהריים. הם אוכלים ארוחה חמה, ויש לנו טקס של הכנת שיעורי בית - כל הילדים מתיישבים יחד סביב השולחן העגול במטבח ועוזרים אחד לשני. כל הזמן חברים באים, נכנסים, לפעמים גם ישנים אצלנו.
כשאני מגיעה הביתה אנחנו עושים את עבודות הבית שנינו ביחד - מהניקיון ועד הבישולים. אנחנו מבשלים כל יום ארוחה חמה ליום שלמחרת. אנחנו מקפידים מאד על ארוחת ערב משפחתית ויש לנו משחקים משפחתיים בכל ארוחה.
כשאילון ואני הכרנו, היה לנו ברור שאנחנו רוצים ארבעה ילדים ורוצים אותם צפוף, ורוצים משהו מורכב - קריירה וגם משפחה. ילדתי 4 ילדים ב-6.5 שנים, וזה הדבר שהכי מכניס לפרופורציות. אני בן אדם שלא יכול לנוח. אני מאד אקטיבית וחייבת אקשן ובמידה מסוימת יש לי את זה בגדול.
לקח לי זמן ללמוד לעשות הפרדה בין הבית לעבודה. הילדים היו מעירים לנו על שיחות שהיינו עושים מהבית, ועל ההתעסקות באייפון, אז כשאני בבית אני משתדלת לא לנהל יותר שיחות כאלה ואם יש שיחות דחופות אני מתנצלת בפניהם.
איך את מפרגנת לעצמך?
אני באמת מרגישה שאני כל הזמן מבלה, כי מבחינתי אני עושה את מה שאני אוהבת, ושמחה עם מה שאני עושה. אין לי שופינג מתוכנן. אני קונה בעיקר דברים שאני רואה במקרה, ובהתאם לאיפה שאני נמצאת באותו הרגע. אני קונה הרבה ב"גאפ" ו"מנגו" בקניון עזריאלי כי שם נמצאת החנות שלי. אני מאד משתדלת לפרגן למעצבים ישראלים, אבל יש מותג שאני מאד אוהבת ולא נמצא בארץ בשם Cos, שנדמה כאילו עיצבו את הבגדים עבורי. הבחירה שלי בבגדים מאד ברורה - לבן ושחור עם מעט מאד נגיעות צבע.
פעמיים בשבוע בערב וביום שישי אני הולכת לחוג ההתעמלות שלי. אני טוענת שבן אדם חייב תחביב שלא קשור למה שהוא עושה, ונותן לו אוורור מהיום יום. אני קנאית לימים האלה בצורה בלתי רגילה. למזלי, אני מקבלת תמיכה מלאה מכולם. הם מכבדים ונתנים לי את המקום לעשות את זה. התייסרות זה מושג מאד חזק באימהות, ובהורות וצריך ללמוד לחיות בלי רגשי אשם.
איך את מפנקת?
הילדים מעדיפים קמפינג באוהלים על פני בתי מלון, ואנחנו עושים את זה הרבה. יש מקום אחד סמוך למושב בית הלל בשם "החניון הירוק" ואנחנו נוסעים לשם המון. אנחנו קונים דגים ואילון מכין לנו אותם בלילה. יש שם פיצריה ובית קפה (הילדים יודעים שאני חייבת את הקפה שלי), וכולם מרוצים. בקיץ היינו בבלגיה ובהולנד ברשת של כפרי נופש מדהימים בשם "סנטר פארקס", שהם בערך היחידים שיש להם מקומות לזוג עם ארבעה ילדים.
כשהשתתפנו בתערוכות היינו נוסעים הרבה לבד, אבל עכשיו פחות. אנחנו יוצאים לפחות פעם בחודש להופעות מוזיקה במועדון הבארבי. אילון ואני גם בני זוג, וגם עובדים יחד, ולמדנו עם הזמן למצוא את האיזון. אנחנו ביחד באותו המקום וכל אחד עסוק במשימות שלו. גם בבית אנחנו מאד שווים בחלוקה בינינו.
איך את נראית כמו שאת נראית?
אני מאד מקפידה להתלבש טוב, כי היום תמיד יכול להפתיע בהתנהלות שלו. פתאום יכולה להיות לי פגישה עם מנכ"ל של קניון, לדוגמה. לכן אין יום שבו אני משחררת. אבל אני מאד מקפידה שהבגדים יהיו נוחים, ותמיד רק עם הנעליים שלנו, ומהקולקציה הנוכחית. יש לי חוקים שהם בל יעברו ואני תמיד הפרזנטורית של עצמי.
אני מאד מקפידה על קרמים וטיפוח העור, אבל לא מתאפרת, אוהבת את המראה של מי שאני. גם כשבא לי להתאפר, זה משהו שאילון מאד לא אוהב. הסתובבתי כבר בין כל הספרים הכי טובים ונחשקים, אבל האמת היא שבארבעת החודשים האחרונים אני מספרת את עצמי. אין לי את הזמן ואת הסבלנות לבזבז על זה.
אני לא מתעסקת בירידה במשקל, אבל יש לי הרבה רצון ומודעות לאוכל בריא, ואנחנו לאט מטמיעים את הנושא בבית. הילדים שלי אוכלים ארוחות בריאות, ומביאים איתם סנדוויצ'ים מושקעים לבית הספר.
איך את נשברת?
אני בפול טיים ג'וב מהרגע שבו אני פוקחת את העיניים, ובדרך כלל גומרת משרה ראשונה והולכת למשרה השניה שזה הבית, וכשאין לי כוח יותר אני אומרת את זה, ומשתפת את כולם בזה שאני עייפה וחסרת סבלנות. בדרך כלל אני פשוט מתקלחת והולכת למיטה. אילון בדרך כלל מזהה את הנקודה שאני מאבדת את זה, ומגבה אותי.
>> "אני לא הכי רזה בעולם אבל אין עוד אחת כמוני": פאולה רוזנברג מסבירה איך היא עושה את זה
>> מי האמיצה שהעזה להשוות את עצמה לבר רפאלי?