כבר שבועיים לא אכלתי גלוטן. לא לחם טרי, לא פיתה לבנה חמה, לא פסטה עם קצת שמן זית ופטריות, פרמזן מפזז מעל, ולא פיצה מתמסרת. אפילו לא בורגול. אני לא נוהגת להחרים אבות מזון בדרך כלל, בטח לא כאלה שהולכים מעולה עם רסק עגבניות וגבינה צהובה, אבל העבודה ב mako היא, חייבים להודות, פשוט משמינה. בתור התחלה אף אחד עד כה מעולם לא הצליח לסגור אותי במשך תשע שעות רצופות מדי יום, כך שאני זזה הרבה פחות, וחוץ מזה נראה שמוצאים כאן הרבה סיבות לאכול ביסלי. ובמבה. ועבאדי. עבאדי זה טעים.
עוד בערוץ הנשים:
>> האימון שגרם לבחורה הזה לרדת 18 קילו בשלושה חודשים
>> 30 דברים שאסור להגיד לנו בדיאטה
>> ג'י.לו מאחורייך: חמישה תרגילים לעיצוב הישבן המושלם
מכיוון שבחורה לא יכולה לצאת לאור אם המכנסיים שלה לא נסגרים – בכל זאת, אור – ומכיוון שפשוט לאכול פחות לא כל כך הלך (כי זה פשוט לא קרה), החלטתי שמה שטוב לקרן פלס - טוב גם לי, והטלתי על עצמי איסור גורף להתקרב לכל הטוב הזה, פלוס לכל מה שמשמין באופן כללי, מטוגן, מסוכר או סתם טעים במיוחד. אבל זה הרבה יותר חמור ממה שזה נשמע. הרעב הכללי שאני שרויה בו חורג מגבולות הקיבה. הוא מפעפע בכל תא ותא, והוא בכלל לא קשור לאוכל. ואתם יודעים מה, יש לו פוטנציאל.
היה נחמד מאוד עד כה לשמוע את כל העצות של כל המטפלים, להרהר במגוון התיאוריות והדרכים, לנסות לדמיין אותן, לשקול אותן, ולא ממש לעשות כלום. נחמד מאוד, אפילו נעים. אבל איכשהו קרה שכל אחת מהתיאוריות ומהדרכים הללו שקעה קצת, כמו שכבות חול בצבעים שונים בבקבוק זכוכית באחת מחנויות התיירים באילת, ופתאום הפקק נפתח וכל החול התפזר על הרצפה.
החיים מזמנים נקודות יציאה
בערב ראש השנה אזרתי אומץ להגיד לגבר אחד שאני מחבבת שאני מעדיפה לוותר על הקשר הלא מתפתח בינינו. רציתי לעשות את זה מתישהו, אבל זה קרה מוקדם יותר ובלי תכנון. כך שבזמן שאתם ישבתם אל שולחנות ערוכים כל טוב, אני הלכתי ברחובות הריקים של העיר בלחיים רטובות מדמעות (אגב, מישהו יודע אם לבכות זה מרזה?). קצת ריחמתי על עצמי וקצת הייתי גאה. וניסיתי לנשום עמוק כדי לנקות הכל החוצה. ביום שלאחר מכן סיימתי קשר אחר, בן חמש שנים, עם מישהו שגרם לי הרבה מאוד עונג וגם הרבה מאוד תסכול, התמכרות שמילאה אותי באותה מידה שרוקנה אותי, שלפעמים בלבלה תוך כדי ליטוף ולפעמים הכאיבה וצבטה ובעטה. גם הניתוק הזה לא היה מתוכנן. בכלל לא. כך שכשאתם עיכלתם את ארוחת החג על שפת הים או עשיתם את מסלול נחל מספרים-שפעם-היו-פה-מים, אני עדיין מיררתי בבכי.
פעם אמרה לי חברה שהחיים מזמנים נקודות יציאה מכל מיני קשרים לא טובים, וצריך לנצל אותן. ראש השנה, יום הכיפורים או סתם איזו אפיזודה אקראית שמעלה לך את הסעיף - נגיד שהוא הזמין אותך למשפחה שלו לחג אבל אז התחרט, או ששמעת שהוא היה עם איזו בלונדינית בבר, או שיש לך מחסור בגלוטן ואת גם ככה עצבנית - הן נקודות כאלה. ואני עשיתי אקזיט.
פנקייק הודי, מישהו?
דיברנו הרבה על התזונה שלי בדרך כלל ועל התזונה נטולת הגלוטן שלי עכשיו (גם בעיניה עדיף כמה שפחות ממנו), על הבעיות שצריך לפתור, למשל העובדה שאני לא אוכלת עד לארוחת הצהריים או שאני די רעבה במהלך היום.
נעמה רצתה למצוא משהו שמתאים לי, שאני לא אהיה מבואסת ולא רעבה. כשרעבים הגוף לא משחרר, וזה גם לא כל כך כיף. עדיף לאכול שש ארוחות קטנות מאשר שלוש גדולות, ובטח לא שתיים. חשוב לאכול קצת מכל דבר, לא להתקבע על כמה דברים, שהפירות יהיו מגוונים, שהירקות יהיו מגוונים, שסלט לא יהיה חסה, מלפפון, עגבנייה, שיהיה בו גם סלק וצנון ושומר וקולורבי וגזר, חשוב מאוד להכניס כמה שיותר גיוון. הנה עוד כמה עצות, תובנות ומידע חדש שרכשתי:
- כל מה שעם פיגמנט עוזר לגוף להיפטר מרדיקליים חופשיים ועוזר להתנקות (דיון שהתפתח מלמה בטטה עדיפה על תפוח אדמה). צבע הוא אינדיקציה לפונקציונליות.
- תמיד יותר טוב אוכל מלא, מכיוון שהסיבים התזונתיים מתנפחים ומעודדים הרזיה.
- כוסמת אורגנית, ירוקה, יותר טעימה, ואם קולים אותה קודם היא בכלל משתפרת. אורז מלא עגול יותר טעים, בעיקר אם משרים אותו ללילה. אם לא אוהבים אורז מלא, אז עדיף ללכת על בסמטי. באופן כללי אם משרים את הקטניות, מעלים את הערכים התזונתיים שלהם.
- האינדקס הגליקמי (מערכת דירוג לפחמימות המבוססת על השפעתן על רמת הגלוקוז בדם. ככל שהאינדקס נמוך זה טוב יותר) מושפע גם מהמרכיבים האחרים של הארוחה, זה לא רק המזון בפני עצמו, ככל שמוסיפים חלבונים ושומנים אז הוא יורד, שזה טוב כאמור.
- אופציות שיכולות לעבוד במהלך הבוקר עד לארוחת הצהריים, כי ממש חשוב לאכול בטווח של שעתיים מרגע שקמים: שקדים ואגוזים, ירקות, דייסה, גרנולה עם יוגורט, שייק ירוק, מאפינז מקמח כוסמין, אוטופאם – שהוא מין פנקייק הודי שעשוי מעדשים ואורז שהושרו במהלך הלילה ואז בלונדרו לבלילה ותובלו (פתחתי לכבודו בלנדר שקיבלתי מתנה לפני חמש שנים כשקניתי טלוויזיה שעדיין היה ארוז בקופסתו, וניסיתי, זה היה די נחמד, אם כי היה משתפר פלאים בתוך פיתה עם חומוס, צ'יפס, סלט), אם מתעצלים (אהממ), אפשר ללכת על פריכיות אורז מלא בין לבין.
- קשה לממן פירות וירקות אורגניים, אבל אם אוכלים פירות מיובשים, כן חשוב לקנות אורגניים, בלי גופרית או חומרים משמרים מחרידים אחרים.
- טיפ לסלט: לתבל עם הרבה כמון וזרעי כוסברה טחונים.
- חייבים להכניס תנועה למערכת. במהלך דיאטה הגוף מתחיל לשחרר את השומנים ויחד עם זה משתחררים רעלים, כך שצריך לפנות אותם – לשתות הרבה ולעשות פעילות. הליכה, ריצה, אירובי. והפילטיס שאני עושה לא מעט לא נחשב לצורך העניין.
- ואם מדברים על שתייה, כדאי שיהיה תמיד בקבוק מים בהישג יד, ולא לבנות על כך שתקומו מהכיסא לשתות.
יצאתי עם רשימת קניות ומוטיבציות, ואני מקווה שבקרוב אוכל לדווח על התקדמות, על מדד גליקמי נמוך ועל מדד געגועים נמוך עוד יותר. כי לפעמים צריך להיות קצת רעבים כדי להתקדם, כדי להתמלא בציפייה לקראת הארוחה הבאה, כדי לממש את הפוטנציאל. וגם כדי להיכנס למכנסיים.
שורה תחתונה: חשבון נפש דוחה רעב.
במדור הקודם: איך אני אעז לשאול אותו מה קורה בינינו?