שחר סגל הראשונה במסע "מלכת המדבר". כששחר סגל הייתה בת 20, שדרנית ב"רדיו תל אביב", היא התבקשה לצאת למסע נשים חדש בישראל ולהעביר דיווחים בלייב על החוויות. היא הייתה רגע לפני השחרור מהצבא, למסע קראו "מלכת המדבר". היעד היה ירדן, וזה היה ללא ספק טיול אחרי צבא חדשני במיוחד. מאז חלפו 15 שנים, סגל היום היא אישה עסוקה במיוחד: תסריטאית, יוצרת, מגישה וכותבת לשלל תוכניות, ביניהן מועדון לילה, שבוע סוף, מצב האומה ועוד, אבל התפנתה לשאלון מלכה קצר.
"היה משהו מגניב בלהיות המסע הפותח"
איך היה לצאת למסע הראשון?
"היה משהו מאוד מגניב בלהיות במסע הפותח. זה היה נראה בעיניי להיט – נשים בג'יפים ומסע בירדן. אבל ברגע שהיה פנצ'ר לדוגמה, הגיעו גברים שהחליפו אותו וזה היה רגע עלוב במסע. איך התבאסתי מכאלה דברים. מה שכן, הנשים התייחסו אחת לשנייה באופן מעולה – כולן מאושרות, שמחות ואוהבות אחת את השנייה. היו כמה דומיננטיות שיצא לי לפגוש מאז מידי פעם. בעיקר יש את אלה שהכרתי ואוטומטית אנחנו בקשר עד היום. בעוד עשר שנים יראה לי יותר הגיוני לעשות את המסע שוב פעם. היום, אם יש לי זמן לעשות מסע או טיול, אני הולכת עם חברים שלי - אבל בשלב מתקדם יותר בחיים יכול להיות שאם אוכל להשאיר מאחור את המשפחה והחברים אעשה זאת".
"הייתי לוקחת הביתה ג'יפ אם הייתי יכולה" | תמונת AVI:
mako
איך המסע שינה אותך, אם בכלל?
"המסע לא שינה אותי מלבד העובדה שאני יודעת לעשות פיפי בשטח באופן ממש מופלא מאז. עשו גם קורס לנהיגה מתקדמת שהיה כיף מאד והנהיגה הייתה מגניבה. ביי פאר, הדבר הכי מטורף היה להתקלח מאחורי מגבת בחוץ ולא משנה איפה את, את רואה שדות שלמים של בחורות כורעות ומשתינות. אני כן יכולה לומר שהיה דבר אחד שמאוד יצא החוצה המסע וזה התחרותיות הבלתי נסבלת שלי. כל דבר שהייתה משימה עם אופציה לנצח בה הייתי לא נורמלית".
תחושה של חופש ועצמאות באויר
סגל שהייתה הצעירה ביותר במסע חוותה את המסע בצורה אחרת משאר הבנות: "הגיל הממוצע היה יותר מבוגר ממני ורוב הנשים היו שם אחרי שעשו דברים רק עבור אחרים (משפחה וכאלה). הן יצאו לחוויה רק בשבילן וזה משהו שנורא חיבר ביניהן. הייתה תחושה של חופש ועצמאות באויר. אבל מכיוון שאני הייתי עדיין בגיל של חופש אז הפער בלט. עם זאת, אני בנאדם שרגיל להיות בחברת נשים שהן מעולות לבד וכשהן אחת עם השנייה על אחת כמה וכמה".
איך שומרים על שגרת טיפוח במסע כזה?
"האמת שזה לא היה לי כל כך חשוב, אני לא ממש משתמשת בקרמים ועושה פנים בשיער ביומיום. מה שכן, מי שנוסע איתי לא צריך לקחת קרם נגד יתושים - כי תמיד עוקצים רק אותי. היה נורא ואיום להתקלח– היינו מחזיקות מגבות מסביב לבנות והבעיה הייתה שהמים היו מג'ריקנים של מים קרים אבל כאילו בקטנה, בכיף.
למה הכי התגעגעת בחיים "המסודרים" בארץ?
"לכלום, כי פשוט לא הספקתי להתגעגע, היה כיף. בלילה האחרון ישנו בצד השני של ים המלח בצד הירדני והכל היה שם קצת חדש והמצב היה טוב יותר מהיום. באנו למלון חדש ואני עד היום מחפשת מצעים בליגה שישנתי שמה. בחיים שלי לא ישנתי כמו שישנתי בלילה הזה. היום אני משקיעה מאז הרבה כסף במצעים בגלל זה. מצד שני, כנראה שאחרי שבוע של ג'יפה, אתה מעריך את זה יותר. כמו אלה מ'הישרדות' שמגיעים לווילה וחושבים שזה הדבר הכי טוב שקרה להם".
אחלה קבוצת תמיכה | צילום:
סיגל יושע
מה היית לוקחת משם לארץ?
"הייתי לוקחת ג'יפ אני מניחה. היה ממש כיף בטירוף לנהוג בשטח ובג'יפ".