אי שם, קצת אחרי מבצע צוק איתן, בת אל פאפורה, שחקנית, יוצרת ומרצה בת 29 מתל אביב, חוותה את אחד המשברים הקשים בחייה. "אני זוכרת שישבתי אז בדירת החדר וחצי שלי ביפו, אחרי שהבנתי שכל ההצגות שהיו לי בוטלו בעקבות המצב הביטחוני. לא הייתה לי הכנסה ופשוט התרסקתי. נכנסתי לברוך כלכלי שהיה תמהיל של המצב הביטחוני יחד עם ניהול לקוי שלי והתוצאה המיידית הייתה שלא היה לי כסף. אני זוכרת שהרגשתי כישלון, הרגשתי שאני לא מממשת את הפוטנציאל שלי, שאני לא יכולה ולא מסוגלת. בכיתי ובכיתי ואחרי שנגמרו לי הדמעות לקחתי עט ודף והתחלתי לכתוב. כתבתי על כל הרגעים בחיים בהם הרגשתי קטנה ומושפלת, על כל הרגעים בהם חשתי כישלון וכאב וגם על רגעים של הצלחה והתרגשות. ככה נולד המופע שלי".
המופע שלה "אני בת אל" רץ כבר 4 שנים, חורך במות בארץ ובעולם, והגיע גם לבמה הנחשקת של TED עם הרצאה שיכולה להתחרות בקלות על התואר ההרצאה הכי מעוררת השראה ששמעתם בחייכם. המופע שלה מורכב מהחיים עצמם, סטנד אפ דוקומנטרי אם תרצו, שמדבר בין היתר על התמודדותה עם קומתה הנמוכה, דימוי גוף, בטחון עצמי, נשיות, הגשמה ועוד.
עד גיל ההתבגרות, היא מספרת, הפער בינה ובין הסביבה שלה היה פחות ניכר לעין - המבנה שלה היה אמנם קצת שונה, אבל פערי הגובה בינה ובין חבריה לא היה משמעותיים. "בגיל ההתבגרות הפסקתי לגבוה והם בדיוק התחילו ואז הפער היה הרבה יותר מורגש. אני זוכרת שזו הייתה תקופה שהרגשתי בה מאד לא נוח עם הגוף שלי, מעבר לגובה ולמבנה. בגיל ההתבגרות את מתחילה לגלות שאת גם אישה וצריך להבין את המשמעויות של הדבר הזה. לקח לי זמן להבין שגם נערות שהיו בגובה רגיל יכולות להרגיש חסרות בטחון לגבי המראה שלהן", היא צוחקת.
איך התגברת על חוסר הביטחון בגיל ההתבגרות?
"אני חושבת שרק בגיל 16 הרגשתי שאני באמת יפה. נכון שאמא שלי אמרה לי מהרגע שנולדתי שאני הכי יפה והכי חכמה בעולם וידעתי לדקלם את זה בעל פה, אבל בגיל ההתבגרות הביטחון מתערער. הייתי בטוחה, למשל, שכל בן שלא רצה אותי לא רצה אותי בגלל הגובה שלי ובכלל כל חוסר הצלחה שחוויתי הייתי תולה בעניין הזה של הגובה - מה שהיום אני מבינה שלא קשור בכלל. יש לנו, הנשים, איזו אלימות סמויה כלפי הגוף שלנו, שמתחילה בגיל ההתבגרות ויכולה להמשיך ללוות גם הרבה אחריו".
"יש לי הסכם חדש עם עצמי – הסכם שלום"
היום היא מרגישה שהגובה שלה הוא חלק מהתפקיד שלה בעולם, הייעוד שלה, זכות שיש שלה, כפי שהיא מגדירה אותו. מעל הבמות היא מלמדת את כולנו שאנחנו זה מה שאנחנו חושבים על עצמנו, מזכירה לנו כמה חשוב לאהוב את עצמנו, אבל באמת, ואיך לא לראות את עצמנו בחלקים אלא כמכלול שלם והוליסטי. "זה לקח לי זמן, אבל אני מרגישה שבשלוש השנים האחרונות במיוחד הגעתי לסנטר שלי, והיום אני חיה מאד בשלום עם מי ומה שאני, יש לי הסכם חדש עם עצמי - הסכם שלום".
החלום שלה להיות שחקנית וזמרת ולעמוד על במות לא התערער, והיה ברור לה מהרגע הראשון ששם מקומה. בגיל 11 היא כבר הופיעה במחזמר "אוליבר טוויסט" של הבימה ובתיכון למדה בתיכון לאומנויות בקריות. לצבא היא התנדבה ואחרי שירות קצר כמש"קית ת"ש היא עברה לשרת כשדרנית בגלי צה"ל. אחרי שהשתחררה למדה בניסן נתיב, ולאחר הלימודים החלה לשחק בהצגות במספר תאטראות בארץ. החיים כשחקנית התגלו באופן לא מפתיע כלא יציבים בעליל: "די מהר הבנתי שאורח החיים הזה לא מתאים לי. היה בזה משהו מאד פאיסיבי - ייקראו לי, לא ייקראו לי, ירצו אותי לתפקיד או לא, אתקבל להצגה הזאת או לא אתקבל. לי באופן אישי היה מאד חשוב להיות ביציבות כלכלית, ולא יכולתי לחיות בחוסר הוודאות הזה. הבנתי מהר מאד שאני רוצה חופש כלכלי ואומנותי, והתחלתי לחשוב איך אני משיגה את החופש הזה. הבנתי שאני רוצה להיות אישה חזקה ועצמאית שלא תלויה באף אחד אחר".
המשבר שהביא איתו צוק איתן - התברר כמקפצה. היא החליטה להעלות את המופע שלה, בהתחלה כפיילוט של מספר ספור של הצגות, אך ממופע למופע היא הבינה שיש לה משהו ביד. התגובות היו מדהימות והיא החליטה להרחיב את ההופעות.
"מי החליט שרק הגבר צריך להציע נישואים?"
המופע שלה התעצב והשתנה בהתאם אליה - היא החלה אותו כרווקה ואז דיברה לא מעט ובפתיחות ממיסה על נושא הרווקות והיום היא כבר משלבת בו קטעים מהזוגיות שלה ובן זוגה ניר, בעלה לעתיד. אגב, אחרי שהחליפה 7 מנהלים, היא הבינה שאין מישהו שיכול לנהל אותה חוץ ממנה, ויחד עם ניר, שנרתם כולו למען המופע הזה הם מנהלים לבדם את כל האופרציה הזאת, בארץ ובחו"ל.
המעורבות של ניר בעסק הכל כך אישי שלה הביאה בסופו של דבר גם למיסוד היחסים ביניהם. "אני זוכרת שקיבלנו הזמנה מפסטיבל התיאטרון הגדול בעולם שמתקיים באדינבורו וזה היה מרגש בטירוף. אחת מהפסגות המרגשות בקריירה שלי, ללא ספק. הופעתי שם במסגרת טור שהרחבנו עם 12 הופעות וזו הייתה תקופה מדהימה ומטורפת. טיילנו ועבדנו ללא הפסקה וההתמסרות המוחלטת של ניר לפרויקט שלי כל כך ריגשה אותי והציפה אותי באהבה שפשוט הבנתי שזה הבן אדם שאני רוצה לחיות איתו את חיי. הצעתי לו נישואים באדינבורו - מי החליט שרק הגבר צריך? ולמרבה המזל הוא הסכים".
ההזמנה מטד הגיעה לא הרבה זמן אחרי הפסטיבל והייתה מרגשת גם היא בצורה שקשה לתאר. עוד פסגה במסע המטלטל והמרגש שלה. "ההרצאה בטד הובילה לחשיפה עצומה- מיליוני אנשים שיכולים לשמוע את מה שיש לי להגיד ואולי לחיות את החיים שלהם קצת יותר ממקום של אהבה ושלום וקצת פחות מתוך מלחמה".
ואיך ההרצאה הזו השפיעה על הקריירה שלך?
"המצב שלי כיום הוא הוכחה עבורי שאני יכולה להגשים לעצמי חלומות שאפילו לא ידעתי שיש לי - אני מופיעה בחו"ל, את ההרצאה ראו כבר למעלה ממיליון איש ואין דבר מרגש יותר מלקבל כל כך הרבה אהבה ולגעת בכל כך הרבה אנשים. המופע שלי הוא החופש שלי, ואני מבינה שכל מה שעברתי בחיים הוביל אותי לרגע הזה, עם כל התובנות שאני מעבירה הלאה ושזה חלק מהייעוד שלי בעולם הזה".
מה המוטו שלך לחיים?
"אהבה היא הכוח המניע הכי גדול שיש. היא הבית שלי, היא הדלק בחיים שלי. ברגע שיש אהבה, הכל אפשרי".
ומה המסר לך למתבגרות?
"אני מאמינה שבכולנו יש מידה של אהבה עצמית, אהבה שנולדנו איתה והגענו איתה לעולם. התפקיד שלנו היא לטפח את האהבה העצמית הזאת כל הזמן. למצוא אותה בתוכנו, להעיר ולהאיר אותה. ואני תמיד אומרת שיש מספיק אנשים מבחוץ שיבקרו אותנו, אז לפחות אנחנו צריכות להיות בעדנו, לא? תהיי בקבוצה של עצמך".
ב- 20.3 יתקיים מופע חגיגי בצוותא לכבוד יום הולדת 4 למופע של בת אל