אין בישראל בנות מלך. כלומר, יש בוודאי נשים ובנות שמרגישות שהן בנות מלך, ואני שמחה בשבילכן. גם אני הייתי רוצה להרגיש ככה לפעמים. אבל אם נסתכל למציאות דרך משקפיים ביקורתיות לרגע, נראה שבישראל 2023 יש לא מעט נשים שלאף אחת מהן אין את הביטחון, הזכויות, היכולות והכוח שיש לבנות מלך אמיתיות.
גם אין בישראל שפחות. אין נשים שמצוות להסתובב בגלימות ארגמן שמסמלות את היותן פוריות. אין בישראל נשים (אני מקווה) שמצוות ללדת בכפייה תינוקות שהן תוצר של אונס. אבל אני, תסלחו לי על החמדנות, רוצה יותר מזה בשבילי ובשביל הבת שלי, ולכן אני מוחה.
כי בישראל אולי אין שפחות או בנות מלך, אבל יש נשים שמדי יום מקבלות מכות מבני זוגן או מבני משפחתן, נאנסות, מותקפות מינית, חשופות לאין ספור מנגנוני שליטה כלכליים ורגשיים. נשים נרצחות. בכל חודש. ועל זה אנחנו מוחות – ונמשיך למחות עד שיפסיקו לרצוח נשים בישראל.
ואיך כל זה מתקשר למחאה נגד ההפיכה המשטרית והרפורמה המשפטית? כבר עכשיו, עוד לפני שהצליחו להשלים את החקיקה ההרסנית של הקואליציה נשים בישראל מופלות בכל יום. השלטון הנוכחי העלים, כלאחר יד, את כל הנשים הבכירות שכיהנו בממשלה הקודמת, העלים את השרות, את חברות הממשלה, את מנכ"ליות משרדי הממשלה, מעמדות הכוח בשלטון. ולהעלמה הזו יש מחיר כבד.
12 נשים נרצחו על ידי גברים מתחילת השנה, והשלטון, למרבה הבושה, פשוט לא מתפנה לטפל בבעיה. כשאתן רואות ורואים בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית נשים שהולכות בגלימות ארגמן וכובעים לבנים אל תטעו לחשוב שהן מנסות להגיד משהו על המציאות, או על מגזרים שונים בחברה או אפילו על העתיד הצפוי לכולנו. למחאה שלנו בבונות אלטרנטיבה מטרה אחת – להגן על כל הנשים והנערות בישראל. להבטיח את ביטחונן, את שלומן, את היכולת שלהן לצעוד ברחוב ללא פחד, גם עם מכנסיים קצרים.
כתבתן, כי אין ספק שכך אתן מרגישות, שהמחאה שלנו מקטינה אתכן. שהיא נגד נשים דתיות. שהיא מציגה אתכן כשפחות. אז פה זה המקום להגיד: המחאה שלנו היא לא נגד נשים משום מגזר, ובטח לא נגדכן. המחאה שלנו היא בעד כל הנשים ובעד שמירה על זכויותיהן. אנחנו עושות את זה בשטח וגם על ידי העלאת המודעות לזכויות נשים הבסיסיות ביותר והשמירה עליהן. ואת זה, ברוך השם, המחאה שלנו השיגה – ועוד איך.
מה שקרה בגלעד הבדיונית, הוא מעבר לאותה יצירה אסתטית של צבעים וסמלים. זה סיפור שמראה מה קורה כששלטון מקבל כוח בלתי מוגבל, ללא שום הכרה או התחשבות בזכויות אדם (או גרוע יותר, בהענקת זכויות יתר לחלק מבני האדם ועל חשבון אחרים). אז אולי בישראל לא יכפו עלינו להסתובב בגלימות בצבע דם הווסת (עדיין), אבל אם נשים בישראל יקומו למציאות שבה יש למוסדות דת סמכות לשלוט בחייהן ובמצבן הזוגי, או שיש לשלטון זכות לשלול מהן זכויות על בסיס דין תורה, שהוא דין מפלה ופרו-גברי מעצם הווייתו, כולנו ניפגע. ובכולנו אני מתכוונת לכל הנשים, מכל המגזרים, וגם לכל גברים.
כבר היום מתקיימות בארץ עוולות איומות נגד נשים. מקרי אונס מתוקשרים, סיפורי רצח כל שבוע, אלפי ומאות אלפי נשים שנפגעות בכל יום והמדינה בקושי נותנת מענה. ואז הולכים חברי הקואליציה הנכבדת ומתווכחים בוועדת החוקה על כמה כסף מותר להם לקבל בשביל לממן את החיים שלהם על חשבון אחרים. ואני אמורה להאמין להם שהם ידאגו לזכויות שלי? לא.
בחמישי ובמוצאי שבת אנחנו נצא שוב לרחובות באדום, ויחד איתנו עוד מאות אלפים בכל הארץ – מימין ומשמאל, חילוניות, דתיות, חרדיות, ערביות, דרוזיות ובדואיות – כולן חלק מ"בונות אלטרנטיבה". במחנה ה"נגד" יש אנשים מכל הסוגים, מכל המחנות הפוליטיים. אין כאן שאלה של ימין או שמאל כשברור לגמרי שהממשלה הזאת איבדה את הכיוון, הדעות הפוליטיות הופכות לשוליות מול ערכים אוניברסאליים של חופש, כבוד האדם וזכויות אזרח.
כי לאף מחנה פוליטי אין בעלות על החופש שלנו.