"בשנים האחרונות אנו עדות להקצנה הולכת וגוברת בהתבטאויות נגד זכויות נשים. מספיק לראות מה קרה לפני כמה חודשים בלבד בארצות הברית, שם בוטלה הזכות להפלה, כדי להבין שברגע אחד אנחנו יכולות לאבד את הזכויות שנראות לנו היום הכי טריוויאליות" - אומרת עו"ד עינת פישר לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים. "חשוב לשים לב שחלק ניכר מהחקיקה שקידמה את זכויות הנשים נעשתה בהובלתן של חברות כנסת שהעלו את הנושאים האלו לסדר היום הציבורי - גם אל מול התנגדויות".
שדולת הנשים בישראל, מארגוני הנשים הוותיקים, פועלת זה 38 שנים לקידום שוויון מגדרי. לאורך השנים הובילה שדולת הנשים הכרעות משפטיות תקדימיות - החל מבג"ץ אליס מילר, דרך קידום החוק למניעת הטרדה מינית, ועד העלאת מודעות ציבורית לנושא השוויון המגדרי ועוד. לקראת הבחירות יצאה שדולת הנשים בקמפיין חדש שקורא לנשים לבחור למי שיילחמו עבורן: "נשים הן 51% מהאוכלוסייה ויש להן הזדמנות למנף את כוחן האלקטורלי כדי להשפיע על המציאות הישראלית".
לדברי פישר אחד החוקים הבולטים ביותר שנחקקו בשנים האחרונות הם "חוק הסרטונים" משנת 2014 בהצעת יפעת קריב מיש עתיד, שקובע כי הפצה של תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני תוכל להוות עבירה של הטרדה מינית. בנוסף השנה תוקן החוק לחוק שכר שווה, שנחקק ב-2020, ושאותו הובילה ח"כ אתי עטיה מהליכוד, ונוספה אליו חובת פרסום דוח פנימי וציבורי לחברות בנוגע לפערי השכר המגדריים: "מדובר בתיקון חשוב שהוא צעד ראשון להגברת המודעות והשקיפות בנושא".
את אחד החוקים החשובים, אומרת פישר, הובילה ח"כ שולי מועלם ממפלגת הבית היהודי וזהבה גלאון ממרצ: חוק איסור צריכת זנות, שנכנס לתוקף ב-10 ביולי 2020. "החוק הופך את צריכת הזנות לעבירה לכל דבר". לדברי פישר חוק נוסף וחשוב לא פחות הוא "החוק לשמירת ערכות אונס" בהובלת מירב בן ארי מיש עתיד. "הוא אושר לאחר מאבק ארוך של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית והלובי למלחמה באלימות מינית. וכמובן יש גם את חוק חיסיון הראיות שאותו הובילו ח"כ מיכל רוזין ממרצ, בן ארי ואבתיסאם מראענה ממפלגת העבודה. החוק מחזק את מעמד החיסיון על עדות של רופא, פסיכולוג או עובד סוציאלי, לגבי נפגע עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה".
"חשוב לציין", אומרת פישר, "כי יש עדיין נושאים משמעותיים שלא טופלו שאמורים לקחת את ישראל צעד גדול קדימה. על ישראל להצטרף לאמנה הבינלאומית למניעת אלימות במשפחה ואלימות נגד נשים (אמנת איסטנבול), להעביר את חוק האיזוק האלקטרוני, להכיר באלימות כלכלית כאלימות במשפחה ועוד. יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות".
"שוויון מגדרי שווה דמוקרטיה"
"לפי דו"ח האו"ם שהתפרסם לאחרונה נגיע לשוויון מגדרי רק בעוד 200 שנה" - כך אומרת ד"ר מזל שאול בשיחה עם mako, מנכ"לית עמותת כ"ן – כוח נשים. כ"ן, עמותה א-מפלגתית שנוסדה בשנת 2000, הוקמה כדי לקדם את הייצוג של הנשים בשולחנות קבלת ההחלטות. "20% מחברות הכנסת ה-24 הן בוגרות העמותה, כך גם 20% מראשות הערים. כמו כן העמותה היא גוף שמייעץ לאו"ם בענייני מגדר", אומרת שאול.
לדברי שאול, בתקופת כהונתו של נתניהו קודמו כמה וכמה הצעות חוק למען נשים. הח"כיות הבולטות שהגישו אותן היו עליזה לביא מיש עתיד וקרן ברק מהליכוד. בין החוקים, היא אומרת, יש את הצעת חוק עבודת נשים, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה ועוד. בשנתיים האחרונות, מציינת שאול, קודמו כ-22 הצעות, בהן הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג, הארכת תקופת ההתיישנות של תובענות בגין עבירות מין ועוד. "בתקופה הזו חברות כנסת הפעילות היו נעמה לזימי מעבודה, ענבר בזק מיש עתיד, נירה שפק מיש עתיד וקרן ברק מהליכוד".
"חשוב לציין", אומרת שאול, "כי מדובר על הצעות חוק בלבד, ולא על חקיקה קיימת. מספר החוקים שעברו הוא כמובן מועט יותר. שני החוקים הבולטים ביותר הוא חוק האיזוק האלקטרוני שהוצע בקדנציה של ביבי ועבר בקריאה ראשונה ביוני השנה, וחוק שימור ערכות האונס", אומרת שאול. "אין לנו זמן או פריבילגיה להמתין עם נושא השוויון המגדרי שמעיד על החברה כולה, ועל כולנו לפעול בכל דרך אפשרית לקדם אותו. שוויון מגדרי שווה לשוויון חברתי ששווה לחוסן כלכלי ולדמוקרטיה".