עד שסיימה תיכון, לדוגמנית שאנן ברוק היה ברור מאוד: יפה היא לא. "הייתה לי בראש עובדה מאוד ברורה: אם אני לא רזה אז אני לא יפה. לא היה לי ספק בזה", אומרת היום הדוגמנית בת ה-26 מפתח תקווה, שהצטלמה בשנים האחרונות למותגים כמו גוטקס, הודיז ורונן חן. "בעיקר הייתי חסרת ביטחון לגבי הידיים שלי. בקיץ הייתי לובשת עליונית, כי הייתי אומרת לעצמי שאני לא יכולה לעשות את זה לאנשים, להראות את עצמי ככה, שאני חייבת בשביל החברה להסתיר את עצמי אם אני לא מתאימה לסטנדרטים".
גם תמר נצר, בת 22 מתל אביב שהתחילה לדגמן לפני שנה, מספרת על אותן התחושות: "אני בדיאטות מגיל תשע. אומנם בבית אמרו לי תמיד כמה אני יפה וכמה זה לא משנה, אבל הרגשתי חריגה. הייתי קונה בגדים בחנויות לנשים כי הבגדים שמכרו ברשתות לנערות לא עלו עליי. אמא שלי גם אישה גדולה ולבשה תמיד טוניקות, ואני קצת חיקיתי אותה והתחבאתי מתחת לבגדים". חוסר הביטחון השפיע על חיי החברה שלה במשך שנים: "בתיכון אף פעם לא רציתי לרדת בהפסקה ולשבת בספסלים עם כל הבנים, כי ממש האמנתי שיהיה להם יותר כיף לדבר עם בנות רזות".
View this post on Instagram
View this post on Instagram
"היום אני אשכרה מדברת לעצמי לפעמים - 'מה יש לך? תראי איזו שווה את, איזה חיים מדהימים יש לך, אז אכלת כדור שוקולד, אז מה?'"
בימים אלה מככבות ברוק ונצר בקמפיין של ריבוק באתר טרמינל איקס. "זה הקמפיין הכי גדול שהשתתפתי בו בארץ וזה היה מדהים", מספרת ברוק, "כשאני רואה עסקים שלוקחים את היוזמה ומראים ייצוג שונה של יופי זה כיף. נהניתי להיות על הסט עם עוד שתי דוגמניות במידה שלי כי בדרך כלל זה לא קורה - כמעט תמיד אני דוגמנית הפלאס סייז היחידה על הסט".
גם לעובדה שמדובר בביגוד ספורטיבי יש חשיבות לדעתה של נצר. "בספורט תמיד מראים איך הבגד צריך להראות על 'התוצר הסופי' - האישה החטובה והרזה עם הקוביות בבטן. פעם לא עלה בדמיוני ללכת למכון עם טופ, רק עם חולצת 'אוהל' וטייץ, ופתאום לאהוב את איך שאת נראית במראה תוך כדי האימון זה עושה חשק, והכי חשוב - נוח".
"הוא לא התרגל לזה, הוא באמת אוהב אותי ככה"
הדרך של שתיהן לאהבה וקבלה עצמית לא הייתה קלה ולא קצרה. נצר התחילה את תהליך ההשלמה שלה דווקא עם ירידה במשקל. "חלמתי ללכת עם שמלה חשופה לנשף, אז החלטתי 'לקחת את עצמי בידיים' ותוך שבעה חודשים ירדתי 15 קילו. סבתא תפרה לי שמלה מבד משי שקנינו ובנשף נראיתי פגז, הרגשתי על גג העולם. אבל לאורך כל התקופה הזו חברים אמרו לי שלא כיף להיפגש איתי כי שמחת החיים שלי נעלמה. הבנתי שאני לא מאושרת, שזה לא משנה אם מישהו בחוץ יחמיא לי, אם אני אקום בבוקר ואכעס על עצמי זה לא שווה שום דבר".
את בן הזוג שלה פגשה אחרי שהעלתה את המשקל בחזרה. "אף פעם לא הייתי ילדה חסרת ביטחון, אבל לא האמנתי שיהיה לי בן זוג עם מראה כמו שלי. אי אפשר להסביר כמה זה חשוב להרגיש את האהבה מבן הזוג לגוף שלך. אמא שלי אומרת שהיא 'חייבת לו את העולם' על התהליך הזה שבו הוא גרם לי לאהוב את עצמי. אומרים שעד שלא תאהב את עצמך לא תוכל ליצור זוגיות הדדית, אצלנו קרה ההיפך. הוא נתן לי תחושה שזה לא שהוא התרגל לזה, אלא הוא באמת אוהב אותי ככה".
לפני כשנה פנתה אל נצר מכרה והציעה לקשר אותה אל ריי שגב, בעלת הסוכנות ג'וסי שנסגרה בינתיים. "הכל קרה די מהר, אחרי הבוק הראשון כבר עשיתי קמפיין של בריולה, מותג הלבשה תחתונה בינלאומי, ומשם התחלנו להתגלגל".
בלב פנימה תמיד ידעת שאת יפה?
"לא, כי כילדה הגדרתי יופי לא נכון. ברגע שהתחלתי להגדיר יופי כמשהו שהוא הרבה מעבר למשקל, התחלתי להרגיש יפה. התחלתי לדבר לעצמי בכבוד והתחלתי לאהוב בעצמי דברים מבפנים שאוטומטית שידרו החוצה, ואז התחלתי גם לאהוב את המראה החיצוני. גם היום אני אשכרה מדברת לעצמי לפעמים - 'מה יש לך? תראי איזו שווה את, איזה חיים מדהימים יש לך, אז אכלת כדור שוקולד, אז מה?'".
"ידעתי שמגיע לי יותר"
ברוק, לעומתה, מספרת שהאסימון שלה נפל כשאחת מבנות הכתה שלה בתיכון שאלה אותה יום אחד בשיא הקיץ למה היא לבושה בבגדים ארוכים. "היא הסתכלה עליי פתאם ואמרה 'את משוגעת? למה את עם ארוך? חם!'", ברוק נזכרת היום, "פתאום הבנתי כמה זה מגוחך. הבנתי שאני לא רוצה לחיות חיים שלמים של הסתרה. זה לא היה מסע פשוט ואני עוד עובדת על עצמי, אבל שם היה רגע של שינוי".
בגיל 17 נכנסה למערכת יחסים רעילה בה ספגה ביקורת על משקלה: "הוא היה מבוגר ממני בשש שנים, ומצד אחד הוא היה נורא מחמיא לי אבל גם היה אומר שוב ושוב כמה אני לא מספיקה", היא מתארת, "פעם אחת הוא הסתכל עליי בחזייה ותחתונים ואמר: 'היית מושלמת אם לא הייתה לך את הבטן'. חשבתי שלא יאהבו אותי כמו שהוא אוהב אותי, כי יש לי את הבטן. נשארתי איתו חמש שנים עד שהגעתי למקום שידעתי שמגיע לי יותר, מישהו שרואה אותי ואוהב אותי כמו שאני".
שנה וחצי אחרי שיצאה מהקשר החלה לדגמן. "כבר כשהייתי איתו הרגשתי שאני רוצה לפרוץ ולהתפתח, אבל חשבתי שאין לזה מקום", היא מתארת. "יום אחד ראיתי באינסטגרם אודישנים לשבוע האופנה ואמרתי ננסה, מה יש לי להפסיד. באודישנים הכרתי את ריי שגב, שהפכה לסוכנת הראשונה שלי".
האנשים מסביבן, הן אומרות, לא תמיד יודעים איך להגיב לעובדה שהן דוגמניות. "יש כאלה שישר אומרים 'איזה יופי', אבל יש כאלה שנותנים לי מבטים, בעיקר אנשים יותר מבוגרים, ושואלים 'מה זאת אומרת מדגמנת?' זה לא מסתדר להם", מספרת ברוק, וגם נצר מתארת חוויה דומה: "כשאני אומרת שאני דוגמנית סורקים אותי מלמעלה למטה ואני תמיד צריכה להוסיף 'למידות גדולות' כדי שלא יובכו. אבל אני דוגמנית לכל דבר, לא צריך להגיד 'דוגמנית רזה' או 'דוגמנית מתולתלת', אז למה אני צריכה להוסיף את ה'פלאס סייז' הזה?"