בסוף השבוע האחרון פרסם משרד המשפטים בעמוד הפייסבוק שלו סקר העוסק בביטחון המידע האישי שלנו. אבל נושא הסקר הוא לא העניין העיקרי - אלא הבחירה המעניינת לנסח אותו בלשון נקבה, למרות שהוא מיועד לכולם: גברים ונשים. בקיצור, במקום "סמן", יש לנו "סמני", "דרגי" ו"התייחסי".
כן, אחרי שנים בהן התרגלנו להיענות באופן אוטומטי גם לפניות בלשון זכר, שנוסחו "מטעמי נוחות", כמובן, מישהו במשרד המשפטים החליט שנוחות זה עניין מאוד אינדיבידואלי ובר שינוי. לנו הנשים הצעד הזה מרגיש לא פחות ממהפכני, אבל חלק מהגברים ברשת פחות התחברות לרעיון.
"'השאלון מנוסח בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד' חרטא", כתב אחד המגיבים. "השיטה המקובלת היא לעשות את זה בלשון זכר ואם הייתה מטרה להקל על ההזדהות היה אפשר היה בקלות לנסח את זה בלשון רבים. אבל זה שקוף שמישהי הרגישה צורך לדחוף לפה את האג'נדה הפמניסטית שלה". "בחיי פמיניסטיות לא טוב לכן?", כתב גאון אחר, "תעברו למדינה שבה בשפה הרשמית אין הטיה בין זכר ונקבה. שלום!". ולא להתראות. מגיבה נוספת ניסתה לענות להם וכתבה, "כל הגברים כאן שמגיבים שטויות על כך שהסקר מנוסח בלשון נקבה (...) מרגישים מופלים? וולאקם טו דה קלאב. עכשיו דמיינו שזה קורה בלי הפסקה מהגנון עד למוות שלכם".
הבחירה בלשון נקבה היא לא רק סמלית, אלא משקפת גם את פגיעותן הרבה של נשים בכל מה שקשור לפרטיות: החל מסרטונים אישיים ותמונות שנפוצים ברשת ללא הסכמתן ועד לדרישה לחשוף מידע אישי בשוק העבודה, כמו היריון וטיפולי פוריות ששמורים איפשהו ויכולים לדלוף. אפשר גם לראות את כל מועדוני הלקוחות בחנויות שפונים לנשים ומבקשים פרטים אישיים שפוגעים בפרטיות, שכן הם מתנים את ההנחה במתן פרטים אישיים. ועוד לא דיברנו על האחריות של נשים על ילדים וכתוצאה מכך על הפרטים של הילדים שלהן.
לכן, באמצעות השימוש בלשון נקבה משרד המשפטים לא רק עושה איזה צדק מגדרי קטן, אלא, בין השורות, הוא מנכיח את האספקטים המגדריים בדליפת מאגרי מידע ומזכיר לנו את הסכנות האורבות לפתחנו כנשים. הצד השני של המטבע הזה הוא להגן בצורה הדוקה ומגוייסת יותר על מידע שלנו.
במשרד המשפטים כמובן מודעים לבחירה: "המשרד שלנו הוא המוביל בקרב משרדי ממשלה בכל הקשור בהעסקת נשים בהנהלה, ואחת ממטרות הסקר היתה בהחלט לעורר מודעות לשיוויון בין המינים והמגדרים. אנחנו שמחים מאוד שהעשרנו את השיח הזה".
תודה לנגה כהן.