דניאל וולפסון עברה תאונת סקי קשה, הרופאים לא האמינו שהיא תחזור ללכת. אבל עשר שנים אחרי הפציעה, לא רק שהיא הולכת היא גם הייתה לישראלית הראשונה שהגיעה לפסגת האוורסט. בשבוע שעבר, היא חזרה לארץ אחרי שכבשה בנוסף את ההר הגבוה באנטרקטיקה. היום היא התארחה באולפן של גלית גוטמן ולירון זייד וסיפרה על התאונה שאילצה אותה לחשוב הכי גבוה שאפשר.
"עברתי תאונת סקי בבולגריה. נפלתי מהרכבל מגובה של שישה מטרים", שיתפה וולפסון, "השיקום היה מאוד ארוך. לקח כמעט שנתיים עד שהצלחתי ללכת בכוחות עצמי. הרופאים אמרו לי להגיד תודה אם אני אקום בבוקר וזה לא יכאב. דווקא מהמקום הנמוך הזה הגעתי למקום הכי גבוה".
מה הטמפרטורה על האוורסט?
"מינוס 40 מעלות, ביום שהגעתי לפסגה היה מינוס 45. באנטרקטיקה זה סיפור שונה, שם היו הטמפרטורות מינוס 60. היו גם רוחות, שרוח חזקה מוסיפה עוד מימד לטמפרטורה. לא חשבתי שיכול להיות מצב שיהיה כל כך קר. באנטרקטיקה, כל עוד מתקדמים והגוף זז זה בסדר כי מוזרם דם. אבל ברגע שעוצרים, הטמפרטורה בגוף משתנה למינוס 30 מעלות, הגוף קופא".
ואת יודעת שאם את קופאת במקום, את מתה.
"נכון יש סיכון כזה. לפני שיצאתי למסע באוורסט כתבתי מכתב לבן שלי שיש מצב שאני לא אוכל לחזור. אני כן פוחדת, בטח שיש פחד. אבל הפחד הזה מלווה אותי למקומות הטובים, כמובן יש סיכוי שלא אחזור. יש סטטיסטיקה ואנשים לא חזרו".
יש מקומות על ההר שאפשר לראות גופות.
"ממש. באוורסט רואים את זה ליטרלי, עוברים מעל הגופות. הגופות נשארות על ההר לצמיתות כי לא ניתן להוריד אותן בגבהים האלה, לא ניתן לעשות כלום. הגופה נשארת שם לתמיד".
איך מתמודדים עם הקור?
"יש ציוד שמתאים לגבהים האלה. נעליים, כפפות מתאימות וכובע. אבל כן, צריך לזוז ולדעת שברגע שאתה עוצר, הכל יכול לקרות. בגבהים הבן אדם לא הכי קונבנציונלי, המחשבות לא הכי נכונות. ככל שנמצאים יותר בגבהים המוח יותר נפגע, אבל אנחנו מכונה חכמה, חוזרים לארץ והכל משתקם".
את מתכננת את ההר הבא?
"כן כמובן. אני נוסעת להר באלסקה ביוני, יש עוד הרים בתכנון. אני הולכת לסיים את השבע פסגות הכי גבוהות בכל יבשת".