פאולה וליאון ממשיכים בקמפיין #המינימום_זה_כלא במטרה להשמיע את זעקת הנאנסות ולפעול למען שינוי החוק בישראל כך שכל מי שמעורב במעשה אונס, בין אם אנס בפועל, צילם או עמד מהצד והשקיף, יקבל עונש מאסר, בלי עסקאות טיעון ובלי עבודות שירות.

דיאנה שנייר, שחקנית בנבחרת ישראל ברוגבי כיסאות גלגלים, מרצה ומדריכת קבוצות, חשפה הבוקר (רביעי) בתוכנית את האירוע הקשה שחוותה בעת שהייתה בת 17, זמן קצר אחרי שעלתה לישראל. "עליתי לארץ לבד מאוזבקיסטן. ברחתי מהבית כי לא היה לי כל כך טוב שם", סיפרה שנייר, "חיפשתי את עצמי ורציתי להתגייס".

שנייר שכרה דירה בבאר שבע. מולה התגורר גבר בן 30 שמהרגע הראשון שם עליה עין. "האינסטינקטים שלי אמרו לא להתקרב יותר מדי, אבל הכרתי את הבן אדם ואת משפחתו. ראיתי אותו יום יום, הייתה לו מכולת משפחתית מול הדירה שהשכרתי. הוא היה נחמד אליי, אבל אף פעם לא התחיל איתי ולא רמז לי שום דבר".

מתי התרחשה התקיפה?
"הוא ביקש ממני להתלוות אליו להופעה של ישראל קטורזה, המציא תירוץ שחבר שלו לא יכול לבוא. נהניתי מאוד בהופעה, הוא לא שם עליי יד ולא נישק אותי. ביום למחרת חזרתי הביתה, נכנסתי לחדר המדרגות והוא רץ אליי. הוא הוציא אותי מחדר המדרגות בטענה שצריך להביא משהו מהבית, אמר לי, 'נלך ונחזור'".

הוא נעל אותך בתוך הדירה שלו.
"הוא נעל את הדלת, זה הדליק לי נורה אדומה, אבל לא לימדו אותי להקשיב לאינסטינקטים שלי. הסיטואציה הייתה לא נעימה, הייתי מבוהלת. הוא לא חיכה הרבה והתנפל עליי. ניסיתי להיאבק, לעשות משהו, אבל פתאום הייתי בבלק-אאוט. דקה או שתיים לא יכולתי לזוז, רק צעקתי לו, 'אתה אונס אותי, אני לא רוצה'. הפסקתי להילחם והוא אמר, 'את ילדה טובה'. לא הרגשתי כלום, התנתקתי".

מה קרה לאחר מכן?
"הוא הכריח אותי להתקלח, בהמשך הבנתי שזה כדי שלא יהיו ראיות. הוא עמד והסתכל, בדק שאני עושה את זה. ניגשתי לבית החולים וקיבלתי יחס מזעזע. באותם ימים לא ידעו איך להתייחס לנאנסת. שלחו אותי מהמיון למיון נשים. פחדתי להיות שם, מבחינתי מיון נשים זה רק ליולדות. השוטרים התנו את בדיקת העניין בתלונה. שוטר ושוטרת התחילו לתחקר אותי, השוטר חזר כל הזמן על המשפט, 'את רצית את זה והתחרטת'".

היה לך את מי לשתף במה שאירע?
"הייתי לבד, בלי ההורים, פחדתי להגיד להם כי באתי מבית לא הכי סימפטי. הייתה אלימות ומאוד פחדתי שאבא שלי יסגור אותי בבית, לא ייתן לי לצאת, וגם פחדתי על אמא שלי כי היא נורא פגיעה".

זמן קצר אחרי האונס, שנייר חלתה במחלה נדירה שכתוצאה ממנה נותרה בכיסא גלגלים. היא בטוחה שהטראומה מהאונס והיחס המכפיר מצד השוטר, קשורים באופן ישיר להופעת המחלה: "אחרי כמה חודשים הרגשתי חולשה וכאבים. הייתי נופלת ברחוב. המרכז לספורט נכים 'ספיבק' נתן לי את הפוש להתקדם ולבנות את עצמי בעזרת הספורט. הספורט בונה ומקצר תהליכים שבדרך כלל לוקחים לאנשים שנים. לקח לי זמן ליצור תקשורת עם בעלי, היה לי קשה לסמוך על גבר אחרי האירוע הטראומטי והנורא".

צפו בראיון המלא מתוך פאולה וליאון