"יש ילדים שרוצים לקנות את הספר וההורים לא מסכימים להם"

לאורך כל ילדותה הרגישה שיר טום גלנטה קוחליק (33) שונה מאחרים. בזמן שילדים אחרים שיחקו יחד בהפסקות, היא שמעה מוזיקה באוזניות ודמיינה איך היא רוצחת את כולם. "הייתי מדמיינת איך כל התלמידים מסביבי מתים כשזרועות יוצאות מתוך הרצפה ומפצלות אותם לשניים. במשך כל החיים שלי הסתובבתי עם מחשבות כאלה. כל הזמן דמיינתי איך כולם מסביבי מתים".

היא מהנדסת תוכנה שגדלה ברמת גן והיום מתגוררת בשדרות - ובלילות כותבת ספרי פנטזיה. "כל הילדות שיחקו בברביות ואני קראתי אנציקלופדיות, זה היה נורא ובשלב מסוים גם הייתי מוחרמת לא היה לי עם מי להסתובב או לדבר. קראתי המון חדשות וראיתי כתבות נוראיות שמספרות על דברים איומים שנעשו לילדים ולנשים, במיוחד בתקופת האינתיפאדה של שנות ה-2000. עולם הדמיון שלי התפתח משם".

הדבר היחיד שהיה עבורה מפלט מהמציאות המתסכלת הוא טומי, דמות אלטר אגו שהמציאה ושסביבה בנתה בראשה סיפור חיים שלם - עד שלבסוף, בבגרותה, כתבה עליו ספר. "103" הוא הספר הראשון מתוך סדרה שגלנטה קוחליק שואפת להוציא בעתיד, ולדבריה הוא מבטא את המקומות הקשים ביותר שלה. "הסדרה עוסקת בטומי, נער בן 16 שרוצה להצטרף לצוות שמגן על כדור הארץ מארגון טרור בדיוני. בשלב מסוים הוא מגלה ששינו לו את הזיכרון ושהוא בעברו היה החייל מספר אחת בארגון הטרור בו הוא נלחם. זה ספר שיש בו תכני פדופיליה, אונס, התעללות נפשית ומינית ואלימות קשה. אני נמשכת למקומות האפלים של נפש האדם", היא אומרת.

בספר סצנות קשות מאוד לקריאה. "יש חלק בספר בו טומי מנסה להתאבד. הוא לוקח פותחן יין ומנסה להבריג אותו לתוך הורידים ביד. זו דרך מאוד כואבת ואיטית והתיאור גרפי", מספרת המחברת, "יש חלק אחר בו אחד מחיילי ארגון הטרור רוצח מישהי. לאחר הרצח הוא מביים את ה'סצנה' בה ימצאו את הגופה -  הוא מאפר אותה, מלביש אותה, כורת לה את הרגליים, ושם לה סיגריה ביד ומניח אותה מתחת למטף של גלאי עשן כדי שהמים ימרחו את האיפור. יש קטעים שמספרים על תקיפות מיניות שעברו ילדים על ידי מבוגרים".

גלנטה קוחליק בוחרת פעמים רבות לתאר את עצמה כפסיכופתית. "אני לא מאובחנת רשמית, אבל צריך חשיבה פסיכופתית כדי לדמיין דברים כאלה. זאת לא מחשבה נורמלית של אדם שלא מתעסק בתהומות הנפש", היא משתפת.

את הספר הפיקה בחברת "אופיר ביכורים", ואת הכריכה עיצבה בעצמה, בעזרת תוכנות בינה מלאכותית. "בחירת הצבעים נעשתה על ידי הניסיון של תוכנה לצבוע בהשראת סגנון איור מסוים. זה 100 אחוז לתת למחשב להחליט החלטות יצירתיות".

לדבריה, קהל הקוראים שלה הוא בעיקר בני נוער שעוקבים אחריה בטיקטוק. "הבנתי ששם הם נמצאים, אז פתחתי חשבון והתחלתי להעלות סרטונים שנותנים טיפים וטריקים לכתיבה. מפה לשם יש לי היום למעלה מ-7,000 עוקבים". אותו קהל הגיע בהמוניו לפני חודש וחצי לאירוע ההשקה שערכה בדיזינגוף סנטר: "הבאתי ברז בירה, מכונת גלידה ומטבעות שוקולד ממותגים. בזכות הפרסום בטיקטוק הייתה הילולה אחת גדולה ותור שארך תשע שעות של מאות אנשים".

גלנטה קוחליק לא ממליצה לנערים ונערות מתחת לגיל 15 לקרוא את הספר. "צריך בשלות מנטלית מסוימת בשביל זה", היא מדגישה, "הרבה ילדים פנו אליי בהשקה יחד עם ההורים שלהם וגם אחרי שהסברתי להורים מה מתואר שם, הם אמרו 'בסדר, תביאי'. יש כמובן גם ילדים שרוצים לקנות את הספר וההורים לא מסכימים להם. אני תמיד אומרת להם שיקשיבו להורים ויחכו".

למרות ההמלצה הזו, יש לה גם ביקורת: "למציאות שלנו אין הגבלה. אני לא זוכרת שאי פעם הדלקתי מהדורת חדשות וראיתי המלצת גיל, לא משנה כמה המראות שם קשים. לא משנה איזה סיפר קשה אמציא - המציאות יותר מטורפת".