קוראים לי ש' (שם בדוי), אני בשנות ה-70 לחיי, נשואה, אמא וסבתא. התחתנתי בגיל 18.5. באתי ממשפחה דתייה אבל הכרתי את בעלי באופן עצמאי ולא דרך שידוך. לא היו סימנים או רמזים מקדימים למה שיבוא. אחרי החתונה הוא הרגיש שאני "בכיס שלו" ואז התחילה האלימות.

האלימות הייתה פיזית, כלכלית ומילולית - בעיקר כלפיי אבל גם כלפי הילדים. הוא אדם חסר סבלנות, נרקיסיסט עם המון אגו. הדברים האלו הורגשו גם מחוץ לבית. במשך עשרות שנים חשבתי שאני חזקה מזה, שאני יכולה להתמודד ולהתגבר מולו לבד, שיש לי את היכולת לעזור לו להשתנות ושנמשיך לחיות יחד כמשפחה אחת. רציתי את זה גם בשבילי וגם בשביל הילדים. במשך 53 שנים חוויתי אלימות של ממש, על כל הרצף שלה. היו לילות שישנתי באוטו אחרי הריבים שלנו כי לא יכולתי להישאר בבית.

לפני כשנה, ראיתי יום אחד מתחת למיטה שלנו גרזן והבנתי שאני נמצאת בסכנת חיים ממשית. במקביל הייתה הסלמה באלימות שלו כלפיי. הכל הפך קשה יותר, אלים יותר. הרגשתי שהוא הולך להרוג אותי.

באותה תקופה התרחש אירוע נוסף. אני עצמאית ובאחד הימים הגיעה אליי לקוחה והוא ניבל את הפה כלפיה. זו הייתה סיטואציה מאוד לא נעימה. הוא הגזים, קלל והשפיל. האירוע הזה וההבנה שאני בסכנת חיים גרמה לי לפנות למרכז "אלומה" של משרד הרווחה והביטחון החברתי.

היום אני יודעת לומר שאיבדתי את הערך העצמי שלי. הילדים ידעו על האלימות המתמשכת, היא הייתה מכוונת גם כלפיהם לא פעם. הם כעסו עליי שלא פתחתי את זה בזמן מול הגורמים הרלוונטיים. אני מאמינה שגם חלק מהסביבה הרגישו שמשהו מתנהל לא כשורה אבל אף אחד לא אמר דבר. היום חלקם כמובן כבר יודעים על מה שהתרחש.  

במרכז "אלומה" קיבלתי מידע ותמיכה רחבה, סיוע משפטי וליווי לבית המשפט, וכן סיוע וטיפול מעובדת סוציאלית, שאיתה אני בקשר רציף. "אלומה" עזרו לי לפנות למשטרה, וביקשתי שיערכו הערכת מסוכנות שיצאה גבוהה.

היום אני מרגישה טוב, אני בטיפול ויש מי שמקשיב לי וכאן כדי לעזור. לאחרונה עזבתי אותו ואת ביתנו, ועברתי ליחידת דיור. קיבלתי ממשרד הרווחה והביטחון החברתי סל גמיש לסיוע אישי ואני מטופלת ביחידה להתעללות והזנחת אזרחים ותיקים במשרד. קיבלתי את הכוח לקום ולעזוב ואני מרגישה שאני מתחילה עכשיו את חיי החדשים.

בישראל של 2022 אני מרגישה שעדיין אין מספיק מודעות לאלימות במשפחה, בטח לא כשמדובר על גילים מבוגרים יותר. חשוב להבין שאין לאלימות גיל. היום אני יודעת שאני חזקה יותר, שיש לי למי לפנות ולאן לברוח. אני מודעת יותר לעצמי ולסביבה שלי ואני מאמינה ומקווה בכל לבי כי חיי ניצלו והפכו לטובים יותר.  

אם גם את סובלת מאלימות במשפחה, אנא פני לאחד מהגורמים הבאים:

מרכז "אלומה" של משרד הרווחה והביטחון החברתי: 

טלפון: 118 | מוקד סיוע לגברים: 1218

מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית
טלפון: 1202

קו חרום לנפגעי אלימות במשפחה 
טלפון: 1-800-220-000

מרכז סיוע לנשים דתיות
טלפון: 02-6555745, 02-6555744

קו סיוע לנשים מוכות של ויצ"ו (פועל 24 שעות ביממה)
טלפון: 1-800-39-39-04

נעמ"ת – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה 
טלפון: 3090* מכל טלפון סלולרי

עמותת ל"א ללחימה באלימות נגד נשים מפעילה קו חירום לנשים מוכות הפועל 24 שעות ביממה
טלפון: 1-800-353-300

קש"ב – קו שירות לנשים במצוקה
טלפון: 09-7747760, 09-7412858

קו סיוע לנשים ערביות
טלפון: 04-6566813

קו סיוע באמהרית
טלפון: 1-800-220-230