לאחרונה אי אפשר להתעלם מהידיעות על יוקר המחיה. ואם פעם השיח הפיננסי היה גברי בעיקר, הרי שהיום נשים לוקחות חלק פעיל בניהול הנכסים הפיננסיים שלהן, כאשר חלק גדול מהן מנהלות זאת בקבוצת הפייסבוק "עוברות ושוות", המונה קרוב ל-92 אלף חברות, שאותה הקימו יעל וינר ואפרת טל לפני חמש שנים: "נתונים מראים שיש בארץ יש 1.4 טריליון שקלים שנמצאים בבנק ו'לא פועלים'. חלק ניכר מהכסף הזה הוא של נשים. אם אנחנו 50 אחוז מהכוח הצרכני ומהאוכלוסייה, אנחנו גם 50 אחוז מהכוח שמניע את המשק מבחינה כלכלית".
זה לא מובן מאליו עבור נשים לדבר על כסף, ו"עוברות ושוות" לא מתעלמות מכך. בעמוד הפייסבוק שלהן עולות שלל שאלות והתייעצויות, וגם פוסטים שהופכים ויראליים, כמו למשל זה שהעלתה גולשת אנונימית ושאלה: "כמה אתן מרוויחות?". "בעקבות הפוסט והתגובות חברת קהילה סיפרה לאחת מנשות המקצוע שלנו שהיא הבינה שהיא לא מרוויחה מספיק ושהיא חייבת לשנות עבודה ולהרוויח יותר כסף", אומרת וינר, שהגיעה לתחום מהעיתונות הכלכלית הנשית. מבחינתה, זה בדיוק השינוי שהיא רוצה לראות: "אנחנו שומעות כבר שנים מנשים שאין שוויון, אין שכר שווה, אין ייצוג שווה, יש תקרת זכוכית. אז אנחנו מעדיפות להיות מעשיות".
"על פי מחקרים לנשים יותר קל לדבר על כסף עם נשים", מציינת וינר, "אנחנו דואגות כל הזמן שהמרחב בקבוצה יהיה נקי והוגן ובטוח. גם כשאנחנו עושות שיתוף פעולה עסקי, זה יקרה רק אם זה ייתן ערך מהותי לקהילה, אנחנו קשוחות בעניין הזה. הקבוצה הזו יצרה אצל נשים שינוי אמיתי".
הרעיון התחיל כמיזם עסקי חברתי, אבל את החזון של המייסדות שלו אפשר לראות בשלל פלטפורמות. אתר רשמי שמרכז רשימה של כ-100 נשות מקצוע בתחום הפיננסים שמציע גם הרצאות, ערוץ יוטיוב, אינסטגרם פעיל וכמובן את קבוצת הפייסבוק שמאפשרת לנשים לשאול, להתייעץ, להציע ולכוון – וגם מעניקה מוטיבציה להיכנס לעולם שנשים מעולם לא באמת לקחו בו מקום, כאשר נשות מקצוע מתחומים פיננסיים נותנות מענה לחברות הקהילה.
"הקמנו את 'עוברות ושוות' מתוך כוונה לעודד נשים לנהל את הכסף שלהן, זו המטרה החברתית שעומדת בבסיס המיזם", אומרת טל, בעלת רקע בחינוך מיוחד ומנהל ומדיניות ציבורית, ומי שניהלה שתי עמותות. "המטרה הערכית פה היא עצמאות פיננסית של נשים, והדרך להגיע לזה היא שנשים יבינו יותר, יידעו יותר וירצו לנהל את הכסף של עצמן".
"בבית ספר אין חינוך פיננסי, אבל משום מה הבנים גדלים לתוך זה שהם צריכים להבין בכסף, ואז הם גם נהנים להתעסק בו, והבנות נמנעות מהשיח עליו"
"אנחנו כבר לא שם, בואו נתקדם"
לדבריהן, יש לא מעט חסמים שצריך להסיר: "אנחנו מאוד לא אוהבות שמייחסים את עניין הכסף רק לאלימות כלכלית", מחדדת וינר, "כמובן שזה חשוב, אבל יש כל כך הרבה נשים שחוסר הידע פוגע בעצמאות שלהן, גם אם הכל ממש בסדר. לנשים אין מרחב לדבר על כסף. יש פה שינויים תפיסתיים. בשורה התחתונה אם אנחנו ננהל את הכסף שלנו, נוכל להגיע לעצמאות פיננסית וליכולת לקחת החלטות עבור עצמנו ועבור משפחתינו", הן אומרות. "נניח שלך ולבעלך יש שכר שווה. הכסף מגיע ושוכב בבנק, הוא משקיע אותו, את לא – כבר נוצרים ביניכם פערים והם רק הולכים וגדלים. אז כן, בואי תנהלי את הכסף שלך, לפנסיה, לדברים הטובים של החיים, לעצמאות. תתחילי בצלחת שלך".
"החסמים הם היסטוריים", מוסיפה טל, "גופים פיננסיים שנולדו וקמו על ידי גברים ובשביל גברים מעולם לא הפנימו שאם הם רוצים שנשים יהיו במשחק אז צריך לדבר אליהן אחרת. אנחנו חושבות אחרת מגברים, בנויות אחרת וההנעה שלנו לפעולה אחרת. בבית ספר אין חינוך פיננסי, לא לבנים ולא לבנות, אבל משום מה הבנים גדלים לתוך זה שהם צריכים להבין בכסף, ואז הם גם נהנים להתעסק בו, והבנות גדלות לתוך זה שהן מפחדות להבין בכסף ואז מעודדות להימנע מהשיח עליו. אנחנו כבר לא שם, בואו נתקדם".
"לגופים הפיננסים בישראל, לבנקים, לחברות השקעות ומסחר, יש אינטרס עצום שהכסף הנשי יעבוד", מציינת וינר, "הם רק לא הבינו איך לדבר אלינו. זה מאוד משמח, למשל, שבנק דיסקונט לקחו את רותם סלע בתור פרזנטורית, מחאנו כפיים כשהבנו שהיא מקבלת המון כסף, אנחנו בעד שנשים יקבלו הרבה כסף. ההתנהלות שלה מולם הייתה כנראה למופת, היא עשתה מו"מ וקיבלה את מה שמגיע לה. אבל בסופו של דבר, אותו בנק שכל כך רצה לפנות לנשים ולקח את רותם סלע, כשזה הגיע ל'מאני טיים', איזה תפקיד נתנו לאישה? שוב את תפקיד הקלולס. אני הייתי רוצה לראות את רותם סלע האמיתית שעמדה על שלה, שנלחמה במו"מ, אותה אנחנו רוצות לראות בפרסומת, ולא את זאת שלא יודעת כלום וכל פעם מופתעת שקורה משהו בבנק".
במטרה שכמה שיותר נשים ייחשפו לרעיון, וינר וטל מרימות פעמיים בשנה כנסים בנושאים פיננסיים, הקרוב שבהם, Show her the money , יתקיים ב-12.12, וישתתפו בו גופים כמו מגדל, הבנק הבינלאומי, וגם ארגון הג'וינט, שעסוק במחקר ופיתוח, בין היתר גם בכל מה שקשור לנשים ופיננסים. הכנס יארח פאנלים מקצועיים וסדנאות, והזדמנות לפגוש נשות מקצוע במעגלי שיח קהילתיים וסוג של ספידיייטינג עם מומחות. "חשוב לנו להבין איך אנחנו מניעים לפעולה וגורמים לכסף הנשי להיות גורם משפיע בתוך המשק".
"המהפכה היא כבר בתוכנו. בשנה האחרונה הדמוגרפיה בקהילה השתנתה מאוד. אם בעבר היו בקבוצה נשים בגילי 35 ומעלה בעיקר, היום כמות הצעירות גדלה לאין שיעור. אז אם היום אנחנו מצליחות להיות כל כך רלוונטיות לנשים צעירות שהרבה מהן בכלל לא בפייסבוק, אז משהו במה שאנחנו עושות עובד".