לפני חמש וחצי שנים, החליט אלי (שם בדוי) להתרגש מאשתו ענת (שם בדוי) ועל כן, פנה לבית הדין הרבני בבאר שבע בדרישה להתגרש מאשתו ולחלק את הרכוש ביניהם. ככל הנראה, על מנת להתחמק משתלום הכתובה, שעומד על כחצי מיליון שקלים.
אלי טען שהוא "חי בגיהינום" וכי אשתו ענת מפעילה כלפיו אלימות פיזית ומילולית: "היא מקללת אותי, מכה אותי ומאיימת עלי", סיפר אלי בבית המשפט והוסיף: "היא הייתה עוזבת פעמים רבות את הבית ובורחת בית הוריה. היא גם מנעה ממני קיום יחסי אישות. מבחינה הלכתית מדובר במורדת".
מנגד, טענה ענת כי היא זו שספגה את האלימות הפיזית, המילולית והכלכלית. היא מציינת שבעלה אלי, מעולם לא הביע רצון להגיש בקשה לשלום בית, למרות טענותיו שכן. ושהם קיימו יחסי מין בתדירות נמוכה. למרבה הצער, בעקבות החיים הקשים לצד בעלה, חלתה ענת באנורקסיה והגיעה למצב של תת משקל.
"אין בתביעת בעלי שום עילה לשלול ממני את סכום הכתובה", מספרת ענת בבית המשפט ומוסיפה: "הוא היה מקלל אותי, מכה אותי ומתעלל בי נפשית וכלכלית. ההתנהגות שלו אילצה אותי לברוח לבית של ההורים שלי. אני זו שחיה בגיהינום". בנוסף, מתארת ענת מציאות בה לא הייתה לה גישה לכסף שלהם וכי דרש ממנה לחיות מהקצבה של מאתיים שקלים לשבוע.
הדיינים, הרגישו שיש אמת בדבריה של ענת וקיבלו אותם באופן עקרוני. כלומר, גם אם אכן יש בסיס לטענותיו של אלי, הרי הוא זה שיזם את הגירושין ועזב את הבית ולכן – היא זכאית לקהל את סכום הכתובה. הטענות שלו על אלימות קשה, נדחו על הסף בשל מצבה הרפואי של ענת.
"לא נראה שאישה שסובלת מתת משקל מסוגלת להוות איום פיזי על בעלה", צוין בפסק הדין. לדבריהם, אין הוכחה על סירוב לקיים יחסי מין עם בעלה. יתרה מכך, אלי היה מודע להפרעות האכילה עמם מתמודדת ענת.