המרכז האקדמי לב הוא המוסד המוביל בשילוב נשים לתואר במדעי המחשב, והן מהוות 53% מהסטודנטים בחוג (543 סטודנטיות) — כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) המתפרסמים כאן לראשונה. הנתונים, שהופקו לבקשת TheMarker, מציגים דירוג של המוסדות המלמדים לתואר ראשון במדעי המחשב ברחבי ישראל, לפי שיעור הסטודנטיות בקרב כלל תלמידי החוג.

הנתונים מלמדים כי החוגים למדעי המחשב עדיין אינם קורצים מספיק לנשים, והן מהוות רק 29% מכלל הסטודנטים — כ–3,000 סטודנטיות מתוך 10,540 סטודנטים המתחלקים באופן שווה בין המכללות לאוניברסיטאות. זאת, אף שבישראל נשים הן רוב בקרב בוגרי התואר הראשון בכלל המקצועות — 58%. 

בניגוד לבעיות האחרות במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל, במקרה זה מדובר בצרת רבים. לפי נתוני OECD, ברוב מדינות המערב פחות נשים בוחרות ללמוד מקצועות מדעיים, טכנולוגיים והנדסיים מאשר גברים. ישראל דווקא מדורגת גבוה יחסית: בארה"ב, למשל, רק 18% מהסטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב הם נשים, בעוד שהן מהוות 57% מבוגרי התואר הראשון בכלל המקצועות.

הנתונים חושפים כי המוסדות המותאמים לאוכלוסייה דתית וחרדית בולטים במיוחד בשיעור הסטודנטיות הגבוה בהן. אחרי מכון לב, ניצב החוג למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, עם 35% נשים מקרב הסטודנטים. באוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב, 30% מהסטודנטים הם נשים.

ייצוג הנשים בדרגת הניהול הבכירה ביותר בחוג למדעי המחשב — דקאן או ראש חוג — זהה לייצוגן בקרב הסטודנטיות (29%), אך אינו תואם בהכרח את דירוגו של המוסד ברשימה. בתחתית הרשימה ניצבים אוניברסיטת אריאל, המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הטכנולוגי חולון (HIT) — שלושה מוסדות שבהן ניצבת אישה בראש החוג למדעי המחשב, ובהם הסטודנטיות מהוות 23%, 20% ו–19% בהתאמה. 

"עולם האקדמיה הצליח להגיע לשוויון מגדרי בתחומים מובילים כמו רפואה ומשפטים, ואנחנו נחושים להצליח גם בתחומי ההיי־טק", אמרה פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) ויו"ר ועדת ההיגוי למקצועות ההיי־טק של המל"ג. "ענף ההיי־טק זקוק לכוח אדם איכותי, ושילוב נשים — המהוות מחצית מהאוכלוסייה, אך מיוצגות בחסר בתפקידים הטכנולוגיים — הוא הדרך להגדיל את מעגל המועסקים בתחום".

לדבריה, "בימים אלה אנו נמצאים בעיצומה של עבודה מקיפה בוות"ת להגדלת שיעור הנשים במסלולי ההיי־טק בכלל, ובמדעי המחשב בפרט. לצורך כך אנו מקיימים שיתופי פעולה עם משרד החינוך כדי לאתר את התלמידות המתאימות כבר בגילי התיכון, ולתת להן את הליווי המתאים. בנוסף, אנחנו בוחנים אפשרויות למתן תמריצים כספיים לסטודנטיות, וכן סיוע בשיעורי תגבור וליווי אישי".

לתמרץ את המוסדות לשאוף ליעד של 40%

הרעיון לפרסם מדרג של המוסדות להשכלה גבוהה לפי מספר ושיעור הסטודנטיות בחוגים למדעי המחשב, הוצע בעבודתן של הכלכלניות נילי בן טובים ונעם קוסט מהמועצה הלאומית לכלכלה, שפורסמה ב–TheMarker בחודש שעבר. הוא נועד לתמרץ את המוסדות לשאוף ליעד של 40% נשים מבין הסטודנטים במקצועות ההיי־טק לתואר ראשון. מהצד השני, הוא נועד ליצור נראות כלפי סטודנטיות שלא יחששו להרגיש בודדות או שונות בעת הלימודים האקדמיים.

הדו"ח שפירסמו הכלכלניות ניסה להתחקות אחר המהלכים שביצעו מוסדות אמריקאיים, ובהם האוניברסיטאות סטנפורד ואילינוי באורבנה־שמפיין (UIUC), שהצליחו להגדיל את שיעור הסטודנטיות למדעי המחשב בהם, ולספק המלצות בנוגע למדיניות הנדרשת עבור ועדת ההיגוי למקצועות היי־טק של המל"ג.

הבשורה המרכזית של הדו"ח היתה כי אפשר להשיג יעדים שאפתניים בטווחי זמן קצרים יחסית באמצעות כמה שינויים. בסטנפורד עלה שיעור הסטודנטיות בחוג למדעי המחשב מ-12% ב-2009 ל-30% ב-2015. באוניברסיטת אילינוי שיעור הנשים בחוג עלה מ–6% ב–2012 ל–46% ב–2016.

הצעד הראשון שעשו בסטנפורד ובאילינוי כדי להגדיל את מספר הנשים בחוג למדעי המחשב היה פתיחת החוג ללימודים במסלול לתואר דו־חוגי. כך, באוניברסיטאות אלה שילבו, בין היתר, בין לימודי מדעי המחשב לביולוגיה, פסיכולוגיה, עיצוב או בלשנות. שילוב זה מאפשר לנשים לפזר סיכונים ולהפיג את החשש שמא החוג למדעי המחשב אינו בשבילן.  

מהלך דומה נעשה באוניברסיטת תל אביב, ובאופן מצומצם יותר באוניברסיטה העברית. התוצאות מעידות על המשיכה של נשים לתארים בין־תחומיים: בתוכנית ביולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית, המשלבת לימודי מדעי המחשב עם ביולוגיה, שיעור הנשים הוא כ–50%, בעוד ששיעור הנשים בחוג למדעי המחשב באוניברסיטה הירושלמית הוא 26% בלבד.

צעד מעניין נוסף שהובילו בסטנפורד ובמכללת הארווי מאד (Harvey Mudd) הוא תכנון מחדש של קורס המבוא למדעי המחשב, המהווה את המפגש הראשון של הסטודנטים עם התואר — והפיכתו מקורס מנפה לקורס נגיש, עם שיעורי הצלחה גבוהים. התכנון מחדש של הקורס התמקד בפעולות שנועדו להפחית את תחושת הפערים, חוסר הביטחון והחשש שמלווה את חסרי הניסיון בתכנות, נשים לרוב, ולהתאים את הקורס לצורה שבה נשים מתעניינות, חושבות ולומדות.

קורס המבוא הופרד לשני מסלולים — קורס עבור סטודנטים בעלי ניסיון בתכנות, וקורס ידידותי לסטודנטים חסרי ניסיון. השיעורים בקורס לחסרי הניסיון בתכנות שונו כך שהדגש יהיה על פתרון בעיות ויצירתיות, והושם דגש על מתן שיעורי בית המיועדים לפתרון בקבוצות, כדי להפחית את האווירה התחרותית בכיתה ולהגביר את שיתוף הפעולה כבר בתחילת התואר. בסטנפורד טוענים כי הקורס מספק הרבה דמויות נשיות לחיקוי — שכן סגל המרצים שלו ועוזרי ההוראה מורכב ברובו מנשים.

כותבות הדו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה מייעצות למוסדות להשכלה גבוהה לשלב קורסי תכנות ותכנים מעולם מדעי המחשב במסגרת החובה האקדמית למספר נקודות זכות מחוץ לחוג. בנוסף, הן מציעות לפתוח חטיבה יישומית למדעי המחשב בעבור סטודנטים שלא בחרו בתואר מלא בתחום — המהווה בין שליש לשישית מנקודות הזכות לתואר הראשון. מסגרת כזו תאפשר מסלול היכרות לעולם פיתוח התוכנה.

 

הכתבה פורסמה במקור ב-TheMarker.

קראו עוד:


למה אנחנו משלמים מכס על משקפיים ומקררים?

שש הטעויות הקשות שאנחנו עושים עם החיסכון לפנסיה