מה קורה כשצד אחד רוצה יותר סקס?

קבוצות הווידויים האנונימיים בפייסבוק ובפרט אלו העוסקים בזוגיות, הפכו בשנים האחרונות למדורת השבט הישראלית, והצצה בהן מגלה לנו מה באמת עומד על סדר היום של זוגות מאחורי דלתיים סגורות. וידוי שחוזר על עצמו בגרסאות שונות בקבוצות עוסק בנושא מוכר למדי – צד אחד רוצה יותר סקס והצד השני קצת פחות, כאשר המגיבים מתחלקים לכאלה שמייעצים לחתוך מיד את הקשר, אלו שטוענים כי יש להשלים עם חוסר הסיפוק וחלק שממליצים לחפש סקס מחוץ לזוגיות. אבל האם יש פתרון אמיתי לבעיה, כזה שמאפשר סיפוק מיני לשני הצדדים בתוך גבולות הקשר הזוגי?

מומחית הסקס ומערכות היחסים הבריטית טרייסי קוקס, הגיבה לאחרונה לווידוי של אישה אנונימית בפורום אימהות, שחלקה את קשייה עם בעלה ה"מציק" שמעוניין בסקס תדיר יותר ממנה. במאמר התגובה שלה שפורסם באתר Mailonline, חלקה המומחית עם קוראיה כמה עצות פרקטיות להפתיע – אם כי חלקן עלולות להיות שנויות במחלוקת:

תחליטו על דרך חדשה לבקש סקס
"אני לא מכירה אף אישה (או גבר) שרוצה שיתפסו, יחפנו אותה וייגעו בה מינית על בסיס קבוע, ללא הזמנה", אומרת קוקס, ומציעה לזוגות להגיע להסכמה על דרך מקובלת הדדית לבקש מין, עם המלצה חמה להחליט על דרך מילולית ולא פיזית. "קביעת כלל היסוד האחד הזה לבדו - והקפדה עליו - תעשה הבדל עצום", היא מבטיחה.

כמה סקס "צריך" לעשות (והאם בכלל צריך לעשות את זה)?
"תשוקה היא לא המניע היחיד לסקס וזה נאיבי לחשוב שבכל פעם שאתם מקיימים יחסי מין במערכת יחסים ארוכת טווח, שניכם מתים על זה", אומרת קוקס בסעיף הבעייתי ביותר. "מניעים אחרים כוללים לאהוב אותם, להעריך את הקשר והרצון לשמח אותם מבחינה מינית. מכל הדברים שאני כותבת עליהם, זה הדבר שהכי מרגיז אנשים", מודה קוקס. "אבל חשוב לציין שאם כל חיי המין שלך מורכבים מ'מין חובה' ואתם שונאים כל רגע מכל מפגש, זה כבר סיפור אחר". 

הסירו את האשמה - משני הצדדים
"עכשיו הגיע הזמן להפסיק להצמיד תוויות אחד לשני", היא אומרת. "אם צד אחד רוצה סקס יותר זה לא אומר שיש לו בעיה; וגם לא לצד השני. זה אתגר שאתם מתמודדים איתו כזוג. אם שניכם תשלבו כוחות ותעבדו יחד, תתקדמו במציאת פתרון".

איזה סקס אתם רוצים?
קוקס מציינת שכשיחסי המין מתחשבים ברצונותיהם של שני הצדדים ומספקים את שניהם, אם אחד הצדדים רוצה יותר הבעיה קטנה: "תחשבו על סוג הסקס שאתם מצפים לו. מה הוא יכלול? לדבר קודם כדי ליצור קשר אינטימי? נשיקות רכות? כמה זמן הייתם רוצים שהשותף שלכם יבלה במשחק מקדים? ממה אתם הכי נהנים?". קוקס מציעה בעיקר לנשים להגיד מה הן כן אוהבות, ולא רק ממה הן מעדיפות להימנע.

שנו תפקידים
מי שפחות רוצה צריך לקחת לפעמים את התפקיד של היוזם. בקשו מבן/בת הזוג שלך להתאפק מליזום סקס לתקופה של שבועיים. זה ייתן לצד השני את ההזדמנות להפוך את העניינים: להיות המציע ולא הדוחה. זה משנה את הדינמיקה. להיות אלו שרוצים סקס גורם לתחושה סקסית ועוצמתית יותר. וזה, בקצרה, איך שסקס צריך להרגיש תמיד".

לצד עצותיה לפתרון הבעיה, מציגה קוקס גם מספר מצבים בהם התנהלות בנוגע למין אינה תקינה, ויש לחתוך את מערכת היחסים. ואנחנו מוסיפות - ומהר, ובמידת הצורך לפנות לעזרה:

• "התעקשות לקיים יחסי מין לאחר שהבהרתם שאתם לא רוצים. יש רק מילה אחת לזה: אונס. יש דבר כזה אונס בתוך מערכת יחסים".
• "איום בשביל סקס. לא רק באלימות אלא באמירת דברים כמו למשל הגבלת הגישה לכסף או כל דבר אחר".
• "זלזול. אם בן או בת הזוג שלך קוראים לך בשמות או מאשימים אתכם שאתם לא 'אישה אמיתית' או 'גבר אמיתי' – זה לא תקין".

"הבעיה הגדולה ביותר היא הבושה"

"יש שני מצבים שיוצרים קרקע פורייה במיוחד להיווצרות פער בחשק המיני", אומרת שירלי אדרלסברג, מאמנת ליחסים וזוגיות, בשיחה עם mako. "כשהאישה רוצה פחות זה הרבה פעמים כשיש ילדים קטנים והיא איתם כל היום, או כשזוג נמצא הרבה שנים יחד", היא אומרת. "במצב הראשון בן הזוג מגיע מהעבודה כשהיא כבר עייפה, היא רק רוצה ללכת לישון וכועסת שהוא לא מבין אותה. הוא נפגע, ואז מתחיל מעגל של ריחוק, כעסים ובגידות. במצב השני יש זוגות טובים שפשוט כבר הרבה שנים יחד. כמו כן אם מדובר על נשים בנות 45 פלוס ההורמונים משתנים, ולהרבה מהן יורד הצורך במין".

תסכולו של הצד שרוצה יותר הוא מובן וטבעי, אומרת אדרלסברג. לדבריה יש מעין חוזה בלתי כתוב שנחתם בין בני הזוג במעמד החתונה לגבי המיניות בקשר, שכאשר הוא מופר נוצר כעס לא מודע. "תחילת היחסים גם קובעת את הסטטוס קוו, וככל שהחיים מתקדמים התדירות משתנה ויש אחד שנשאר חסר שביעות רצון", היא אומרת.

"מכיוון שהטבע של נשים זה לרצות אחרים, הרבה מאיתנו חוות את חדר המיטות כמקום נוסף שבו אנחנו צריכות להתרכז בצורכי האחר ולא להיות קשובות לעצמנו", אומרת נרקיס אלון, מחברת הספר "אישה חיה" ומייסדת שותפה של קהילת "משחקות באש" המובילה שיח על יחסים בריאים ומיניות. אלון מתייחסת בדבריה לסעיף השנוי במחלוקת במאמרה של קוקס. "אני מאמינה שזוגיות טובה כוללת בתוכה גם מחוות שבני הזוג עושים זה עבור זו כדי לשמח ולתמוך. הבעיה מתחילה כשזה הופך להיות דפוס קבוע. זה גורם לניתוק בכל הרמות - ניתוק מהגוף שלנו, ניתוק מהקול שלנו בעולם וניתוק מהאינטואיציה הכי בסיסית לגבי מה טוב לנו. כל אלו יכולים ליצור תחושה של פספוס ומרירות כלפי החיים שלנו, שכמובן פוגעים גם בזוגיות שלנו".

לטובת ההסבר מגייסת אלון מודל אותו יצרה ד"ר בקי מרטין, הנקרא "מעגל ההסכמה": "המודל שלה אומר שאת המגע בחיינו ניתן לחלק לארבעה סוגים: נתינה, קבלה, לקיחה ואפשור", היא מסבירה. "את השניים הראשונים כולנו מכירים, אבל לקיחה ואפשור הם יותר קשים לעיכול. כשמתרגלים את זה, מתחלקים לזוגות ובשלב ראשון הפרטנר שלי שואל אותי 'איך היית רוצה שאגע ביד שלך?', אני מתארת לו והוא מבצע. בסיבוב השני לעומת זאת, הפרטנר אומר לי איך הוא היה רוצה לגעת לי ביד, ואז אם זה בגבולות שלי ומתאים לי הוא עושה את זה. מיניות אמורה להיות מענגת ומדהימה ולא מסע של ריצוי".

.  

גם אדרלסברג מדגישה את ההבדל בין בחירה להתמסר לבין קיום יחסי מין מתוך רצון לרצות בלבד: "כשאישה מקיימת יחסים בתחושת גועל ודחייה זה יכול להרגיש ממש כמו חוויה של אונס", היא מזהירה. "יש הבדל בין תפיסה של עצמך כקורבן – 'נמאס לי, הוא מגעיל אותי', לבין תפיסה של בחירה – 'אני אוהבת אותו, אני רוצה שיהיה לו טוב'. אבל אם לא בחרת, אל תעשי".

"הבעיה הגדולה ביותר היא הבושה בנושא", מסכמת אלון. "אנשים מרגישים פגומים וחושבים שיש להם בעיה שלא ניתן לעבוד עליה, וזה רק מעמיק את הבור בזוגיות. אנחנו חייבים וחייבות לנרמל את השיח וככה יותר גברים ונשים שחווים את זה יפסיקו להרגיש לבד ויוכלו ללמוד על פתרונות וטכניקות שיכולים לסייע. זה הצעד הראשון, לדבר את זה, ללמוד את זה, להפסיק להתבייש. מכאן כל זוג ימצא את המסע שמתאים לו - לחלק תספיק התקשורת בנושא, חלק ירצו לקרוא חומרים בנושא וחלק יצטרכו טיפול או סדנאות, כל אחד והמסע שלו. העיקר - בואו נמשיך לדבר על זה".