שנת 2017 ככל הנראה תוכרז בתור השנה הטובה ביותר להיות בה אישה, כשהיא נפתחה במחאות המוניות וצעדות נשים לאחר הבחירות בארה"ב, שהסתיימו בניצחון של דונאלד טרמפ, שידוע גם בתור גבר שאוהב לתפוס נשים בפוסי.
אבל דווקא המחצית השנייה של השנה, היא זו שכנראה עוד ילמדו עליה בספרי ההיסטוריה. הכל התחיל ב-15 באוקטובר, עם ציוץ של השחקנית אליסה מילאנו, שביקשה מנשים שהוטרדו מינית (כלומר, כולנו) לחשוף את הסיפור האישי שלהן לצד ההאשטאג: #metoo.
כבר באותו שבוע, עם פתיחת הקמפיין, הוצפו הרשתות החברתיות במיליוני סיפורים של נשים אמיצות כשבמקביל פרצופה האמיתי של הוליווד נראה מכוער מתמיד על רקע הוידויים האמיצים שהלכו והתאספו כנגד המפיק הארווי ויינשטיין, שהתברר כמטרידן סדרתי. גם בכירי תעשיית התקשורת הישראלית התגלו ברגעים הפחות יפים שלהם. כך או כך, לא מפתיע שמגזין טיים החליט להפוך את הקמפיין לאיש השנה של שנת 2017 ובעצם, לאפשר לכל נשות העולם לככב בשער. רתם איזק, כתבה על השנה בה נשים החליטו לזעום – והפסיקו לשתוק.
עם זאת, הרבה לפני שצירוף המילים "גם אני", הפך לביטוי כנראה מיתולוגי, העיתונאית מיכל ישראלי כתבה על התחום האפור של ההטרדות המיניות ועל הפעם ההיא ששכבנו עם מישהו, רק בגלל שהוא לחץ עלינו.
אבל גם התחום האפור לא זכה ליותר מדי תשומת לב עד הפרק הבלתי נשכח בעונה השישית של "בנות", במהלכו דמות נערצת על האנה הורבאת' חשפה בפניה את איבר מינו. זו כנראה גם הייתה הפעם הראשונה שראינו פין בטלוויזיה שלא בהקשרים של פורנו. אבל הסצנה הקצרה הזו הצליחה בשקט ובעדינות לזעוק זעקה נשית רועמת. אבל הנתון המדהים באמת, שהדמות הבידיונית עליה כתבה דנהאם – היא דווקא אדם נערץ אחר בחיים האמיתיים: הסטנדאפיסט לואי סי.קיי.
במקביל למחאה הנשית שהחלה רק להתגבש, גברים רבים החלו להפנים שגם הם קורבן של המציאות הפטריארכלית. בכתבה שערכה העיתונאית הפמיניסטית נגה כהן, גברים רבים תיארו באומץ על המפגשים המיניים שהותירו אותם פגועים לא פחות. ובקיצור, למדנו שפמיניזם עושה טוב יותר לכולם.
ובעוד שחלק קטן מהגברים הפנימו שגם עלולים להיפגע מתפישות מאצ'ואיסטיות, ניב שטנדל ניסה להסביר במונולוג וידאו, איך כל אחד ואחד מהם נושא באחריות על תרבות האונס ומציע שכל גבר ישאל את עצמו – איך קרה שכל אישה עבדה הטרדה מינית. כי אם זו בעיה של נשים – זו גם בעיה של גברים.
אבל השנה, לא רק השיח על הטרדות מיניות כיכב בכותרות העיתונים (סוף סוף.) אלא גם אוזלת היד שמגלה מערכת המשפט ביכולת להרשיע אנסים. בראיון מיוחד ל-mako נשים, סיפרה ח"כ מירב מיכאלי על הצעת החוק החדשה שלה שמנסה להחליש את כוחו של חוק ההתיישנות.
למרבה הצער, תא"ל אופק בוכריס, השחקן משה איבגי ואיש חיי הלילה – הזכירו לנו שוב כמה קל לקבל הנחת ידוען גם כשאתה אנס מורשע בחסות עסקאות הטיעון. וכן, הם ממש לא לבד.
אבל לא רק מערכת המשפט איכזבה אותנו השנה, אלא תעשיית היופי שגרמה לנו להתאהב במסכת הפחם המתקלפת, שבדיעבד התבררה בתור אחת שעושה לנו הרבה יותר נזק מתועלת. בקיצור, אימאלה.
אבל אל תדאגו, לא הכל שחור. (ליטרלי). השנה גם גילינו שהפמיניזם הפך להיות עסק מאוד משתלם כלכלית. ומבחינתנו המטרה לגמרי מקדשת את האמצעים.