בדיוק לפני שנה (ב-21 בינואר, אם לדייק) התרחש מאורע שסביר שהצאצאים שלנו עוד ילמדו עליו בשיעורי ההיסטוריה שלהם: מצעד הנשים. למעלה מארבעה מיליון נשים וגברים חרכו את ארצות הברית עם מאות הפגנות בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות.

ולא סתם המדים של המחאה היו כובעי פוסי ורודים, כמחווה לאיבר שטראמפ אוהב כל כך לתפוס. הרי הבחירה בו הייתה רק סימפטום לבעיה גדולה יותר: העובדה שתפישת עולם סקסיסטית היא משהו שקהל הבוחרים יכול להתעלם ממנו ושבפועל – אנחנו לא ממש בדרך לשוויון אמיתי.

כך שאלו היו מחאות לא רק נגד חוסר השוויון בפועל. זה לא היה מאבק רק על שכר, זכויות על הגוף או מעמד הנשים במקומות עבודה ובמקומות מסוימים - בזכויות בסיסיות. אלה היו מחאות על התפיסה הכללית של המגדר הנשי כאוכלוסיה שונה מהותית מגברים, ששווה פחות מהם. אם מישהו שתופס נשים ככוס מהלך בחצאית ונבחר לנשיא המעצמה הגדולה במערב, כנראה שיש עוד דברים בסיסיים יותר לשנות.

גם השנה צעדו נשים ברחובות, הפעם ב-20 בינואר. לכבוד המאורע. ויש לא מעט אירועים משמעותיים שקרו בשנה החולפת ובמאבק על השוויון המגדרי:

MeToo#

האקטיביסטית טאראנה בורק הייתה הראשונה להשתמש בתגית שכיום כולנו מכירים, כבר ב-2006. השנה היא הפכה לסמל המזוהה ביותר עם גל הנשים (והגברים) שמעזות להשמיע קול לראשונה ולחשוף כיצד גברים, לרוב בעלי כוח חברתי, פוליטי או כלכלי, פגעו בהן מינית. זו הייתה השנה בה למדנו שהתופעה הזאת כל כך נרחבת, שהיא פוגעת גם בנשים החזקות, העשירות והפריבילגיות ביותר בעולם. 

שער המגזין "טיים"
צילום:

“Nevertheless, She Persisted”

הסנאטורית אליזבת וורן ניסתה השנה למחות נגד מינויו של ג׳ף סשנז לתובע הכללי בשל הרקורד הבעייתי שלו בנושא זכויות אדם ובפרט זכויות האפרו-אמריקאים, אך נתקלה בהתרעמות מצד הרפובליקנים, מכיוון שהשמצת סנאטור אחר אסורה על פי חוקי הסנאט. מכיוון שהיא לא דיברה במילותיה, אלא ציטטה אחרים (כמו קורטה סקוט קינג, אלמנתו של מרטין לותר קינג), היא סירבה להפסיק. ״למרות הכל, היא המשיכה״, אמר אחר כך הסנאטור מיץ׳ מקונל כשתיאר את המתרחש, וסיסמה פמיניסטית חדשה נולדה.

ספרות וטלוויזיה פמיניסטית

״סיפורה של שפחה״, ״שקרים קטנים גדולים״, ״לא בטוחה״, ״דברים טובים״ ו״סמילפית״ הן רק חלק מהדוגמאות לסיפורים הנשיים שהציפו אותנו בשנה האחרונה, שהוכיחו שיש לקולות הנשיים קהל רחב, ולא מדובר באוכלוסיה נישתית. 

סיפורה של שפחה  (צילום: NBC, GettyImages IL)
סיפורה של שפחה | צילום: NBC, GettyImages IL

Time’s Up

קשה היה לפספס את המחאה ההוליוודית שהגיעה לשיאה בטקס פרסי גלובוס הזהב האחרון, בו לבשו הנשים שחור והגברים ענדו סיכות לאות סולידריות עם התנועה שהוקמה על ידי כמה מהנשים החזקות בהוליווד. בעקבות סערת הארווי ווינשטיין ושצף הסיפורים על תקיפות מיניות בתעשייה הווליוודית שהגיע אחריו, Time's Up הוקמה במטרה לגייס כספים להקמת קרן משפטית להגנה על נשים וגברים שעוברים תקיפות מיניות או כל צורה אחרת של אפליה במקום העבודה.