"הדור שלנו חשב שזכויות נשים הן מובן מאליו"

בשבועות האחרונים ראינו אותן בכל הארץ. בשקט ובתיאום צבעו "מצעדי השפחות" את מוקדי הפגנות נגד הרפורמה ומתחו קו אדום כסמל להתקוממות נגד אפליה מגדרית ומאבק למען זכויות הנשים בישראל. המיצג עורר תשומת לב והוביל שיח בישראל ובעולם. בימים אלה ערכו תנועת "בונות אלטרנטיבה" ומכון גיאוקרטוגרפיה מחקר בקרב נשים חילוניות, דתיות וחרדיות, יהודיות וערביות מכל קצוות הקשת הפוליטית.

במחקר נמצא שכ-80% מתעניינות במצב הפוליטי בישראל ובעיקר בנושא הרפורמה המשפטית. עוד עלה כי 57% מהנשים בישראל סבורות שהצעות החוק של הקואליציה הנוכחית יפגעו במידה כלשהי בזכויות הנשים בישראל על פני כל המגזרים והעמדות הפוליטיות. 81% אחוזים בטוחות שהרפורמה לא תשפר כלל את מצב זכויות הנשים בישראל.

בעקבות הסקר ובמקביל לפעולות המחאה הסוחפות כמו מיצג "סיפורה של שפחה" והשרשרת הנשית האדומה, השיקה התנועה את מיזם ההסברה "מרחיבות את המעגל", שמטרתו היא עידוד הבנת המשמעויות המשפטיות של הרפורמה המתהווה. אל הפרויקט חבר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, המאגד חוקרות וחוקרים בכל תחומי המשפט ומכל המוסדות האקדמיים בארץ.

"ככל ש'מצעדי השפחות' תפסו תאוצה ונראות בהפגנות, חשבנו שחשוב שנשים גם יבינו לעומק על מה אנחנו נלחמות", מסבירה חוה רוטמן, יוזמת הפרויקט. שעמדה גם מאחורי "השרשרת הנשית", שהוציאה ביום האישה האחרון כ-20 אלף נשים שיצרו בגופן "קווים אדומים" בכ-70 מוקדים ברחבי המדינה.

"רצינו להפיץ את הידע. לתת לנשים כלים להבין את עומק הפגיעה הצפויה בזכויותיהם, ולהציג להן עובדות ונתונים בדוקים ואמינים. בשיתוף עם ד"ר שירי רגב אמסלם, מפורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה, גייסנו 60 מרצות, ובשבוע האחרון קיימנו קרוב ל-100 הרצאות בירושלים, תל אביב, אשדוד, מודיעין, גדרה, אבן יהודה, עמק הירדן, לכיש ועוד. נשים מכל רחבי הארץ פונות אלינו ומבקשות לקיים מעגלי שיח נוספים למען שמירה על הדמוקרטיה, וכאלה מתוכננים גם בכפר יאסיף, בית שמש ובישובים דתיים״.

שירלי קייזר, תושבת גבעת שמואל, פנתה אל התנועה בבקשה לארגן מעגל שיח במקום מגוריה. "היה מאתגר לארגן מפגש בעיר שבה יש ריבוי אוכלוסייה דתית וסמוכה לבני ברק. ציפינו לכ-30 נשים והגיעו 55 נשים וגברים, רובן אומנם חילוניות, אבל כבר התעוררו יוזמות לקיים מעגלי שיח נוספים בהשתתפות יותר נשים דתיות. גילינו שלא כולן מבינות לעומק את השלכות החקיקה על נשים וסיכום כל המידע עזר להבין את התמונה הגדולה יותר. לא הגיוני שלא אוכל להצטרף אל הבנים הבוגרים שלי לרחצה במקום ציבורי, שאשב באחורי האוטובוס, או שנשים יגססו כדי שיאושר חוק האזיק האלקטרוני. לדעתי, אין אישה במדינת ישראל שיכולה לעמוד מנגד בזמן שכזה. לנהל דיאלוג עושה שינוי", מוסיפה קייזר. "שואלים אותי 'על מה כל הרעש' וחשוב מאד להסביר לכל מי שרוצה לדעת ולהבין, ולעודד מעגלי שיח נוספים".

"התגובות מדהימות ומחממות את הלב", מספרת רוטמן. "זוהי חוויה מרגשת ומעצימה עבור הנשים שמשתתפות בהרצאות, וכל אחת מהן מפיצה את הבשורה, מדברת עם חברים ובני משפחה, ומרחיבה את מעגל ההשפעה והידע, כך שמדובר במכפיל כוח רציני".

"אישה שרוצה לצרוך תרבות, מוזיקה, חייבת הפרדה. מבחינתן בג"ץ מנע מהן את האופציה הזו - זו החוויה שלהן. שאין שם קשב. כשמדברים על הידברות זה משהו שחייב להילקח בחשבון"

"מבחינתן בג"ץ נגדן"

"יש גם התנגדויות כל הזמן. למשל - יש לנשים דתיות תחושה קשה שבג"ץ תמיד יפסוק נגדן כי הוא 'שונא חרדיות'", אומרת ציפי לביא, פעילת ארגון "נבחרות" (נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול), "אני מבינה מאיפה זה בא - אישה שרוצה לצרוך תרבות, מוזיקה, חייבת הפרדה. מבחינתן בג"ץ מנע מהן את האופציה הזו - זו החוויה שלהן. שאין שם קשב. כשמדברים על הידברות זה משהו שחייב להילקח בחשבון. נשים חרדיות צריכות גם להרגיש שבג"ץ לא מדבר עליהן מעל הראש. שאלת הפס"ד על הפרדה מגדרית בהופעה של מוטי שטיינמץ בעפולה זו השאלה הקשה ש'עומדת' הכי חזק. יתר השאלות מופרכות בתוך סעיפי הרפורמה - אנחנו משלימות להן את הידע. מפגשים עם גברים חרדים הם קשים יותר מהמפגשים עם הנשים. בעיקר חרדים מודרניים. נשים חרדיות יותר קשובות, מוכנות ללמוד, להשלים את התמונה, לא מתלהמות. במפגשים עם גברים חרדים מצאתי יותר חוסר קשב וחוסר נכונות לשיח. המלצתי למפגינים והמפגינות - כשמצטרף להפגנה חרדי, אל תמהרו להריע לו, אל תגידו 'כל הכבוד לך, תודה שבאת' יש הרבה כאלו שמאוד נרתעים מזה. מה כן אפשר לעשות? לייצר שיח כנה ואמיתי, הכרות ישראלית שכזו, כמו שהיית עושה עם כל מפגין שאינו חרדי".

נכון ליום זה, הוזמנו המרצים להשתתף ב-86 מפגשים שיתקיימו ב-61 ישובים ברחבי הארץ, משער הגולן ועד גדרה. בשבועות הקרובים צפויות להשתתף במפגשים כ-3,000 נשים ו-84 מרצות בתחומי משפט, המגדר ומדעי המדינה. בין המרצות והמרצים נכללות ד"ר אורית קמיר, חברת הנהלת המרכז הישראלי לזכויות אדם; ד"ר שירי רגב מסלם מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן; השופטת בדימוס נאוה בן אור; ד"ר אריאן רנן ברזילי מאוניברסיטת חיפה; ד"ר ענת מאור, לשעבר ח"כ מטעם מרצ; ד"ר עינת אלבין מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית; ד"ר אורית יעל, חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית ועוד. "הדור שלנו סבר שזכויות הנשים הן דבר מובן מאליו", מסכמת רוטמן, "אך כעת ברור שחובה על כולנו להילחם כדי לשמור על מה שהשגנו, ובמטרה להמשיך ולקדם שוויון מלא לנשים בכנסת, בממשלה, בשירות הציבורי ובכל תחומי החיים".