החל מחודש הבא, זוגות נשואים שיבחרו לסיים את הקשר יאלצו לעבור בתחנה נוספת בדרך לגירושין. אם עד כה, המתגרשים היו צריכים להתייצב בבית הדין הרבני או בבית המשפט - בקרוב לא יוכלו להתחיל את התהליך עד שיפגשו עם מגשר מטעם יחידת הסיוע של משרד הרווחה. מדוע המדינה מתעקשת להקשות על תהליך שגובה מחיר רגשי ונפשי כבד לבני הזוג והילדים בין כה, ולמה פשוט לא נותנים להם לסיים עם זה?
"המטרה היא לא לשלום בית אלא לעזור לרכך את התהליך"
עד היום, זוגות יכלו להגיש בקשה ליישוב סכסוך כחלק מהגירושין - אך ורק אם הם מעוניינים בכך. כלומר, לפנות לגורם מקצועי ביחידת הסיוע שינסה להרגיע את הרוחות ולהגיע להסכם מבלי להתדרדר לקרבות אגרסיביים של בתי דין רבניים ובית המשפט. בעקבות אישור החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (שקודם בין היתר על ידי ח"כ מרב מיכאלי וח"כ שולי מועלם) - כל הזוגות המתגרשים יידרשו להיפגש ארבע פעמים עם אותו גורם.
ענת ענבר, מנהלת שירות יחידות הסיוע במשרד הרווחה, מסבירה מדוע השינוי חשוב. "החוק הזה הוא מהפכה והוא נובע מתוך רצון למנוע את כל ההשלכות הקשות של סכסוכי גירושין. אני מקווה שלאט לאט תחלחל ההבנה שלא חייבים לעבור מלחמות והתדיינות בבתי משפט, וזה גם יחסוף פגיעה בילדים ובכיס". להבדיל ממפגשי גישור, אין כאן רצון לייצר שלום בית או לכפות על זוגות להחיות זוגיות שממזמן כבר מתה. הרעיון הוא לרכך את התהליך ולהגיע להסכמות בדרך נעימה יותר.
"גירושין מדורגים במקום השני כטרגדיה משפחתית, אחרי מוות", לטענת ענבר. "עם זאת, המחקרים שלנו מראים שלא הגירושין עצמם הם הבעיה - אלא המלחמות והמאבקים סביבם. המפגש מספק מידע והערכת מצב ומאפשר להם לבדוק מה הם רוצים בשביל להגיע להסכמה". אך האם זו הבשורה שתקל על סיום הנישואין?
איך אפשר להגיע לגישור עם בעל מכה?
נשאלת השאלה למה בכלל צריך להטריח זוגות בתהליך בירוקרטי נוסף גם אם לא מעוניינים בו? ענבר מספרת שפגשה בבני זוג שהתנגדו לעבור הליך של גישור - אך בדיעבד, המפגש הצליח למתן את המאבק סביב הילדים והרכוש כדי להגיע להסכם בקלות ובמהירות. "הרי הכי קל להתחיל במלחמה, אבל כמעט 50% מהזוגות הצליחו להגיע להסכמה ולסדר בלי לעבור בבתי משפט".
עד כה, זה נשמע אידיאלי, אך כמו מרבית החוקים, לא הכל מושלם. בשיחה עם עו"ד והמגשרת שירלי שדה היא אומרת לנו שאמנם מטרת החוק טובה - להגן על הילדיים - אך בפועל, גם במפגשי הגישור כל אחד מההורים מנסה למשוך לצד שלו.
עו"ד שדה טוענת שאם החוק שואף לצמצם את השליטה של בתי הדין הרבניים ובתי המשפט, הוא עשוי להוביל לתוצאה הפוכה: כל צד יתבצר בעמדה שלו כבר במפגשי הגישור, ובסוף הזוג המתגרש יגיע לבתי הדין - רק עם הרבה יותר אמוציות. "האם מישהו נתן את הדעת במקרים בהם יש צד אלים או לחילופין במקרים של בגידה? אפשר בכלל לנהל תהליך הידברות כשצד אחד כל כך פגוע ולהכריח אותם לשבת באותו חדר ולהגיע להסכמות?".
שדה מאמינה שהחלק שאולי הכי מדאיג בסיפור, הוא אפשרות של אבדן זכויות של אוכלוסיות מוחלשות, בהן נשים שלא תמיד מודעות למה הן זכאיות. במילים אחרות: הנשים עשויות להסכים לסעיפים מסויימים בגלל חוסר ידע והרצון להגיע לפשרה. בנוסף, התהליך עשוי לעכב את קבלת דמי המזונות, מה שעשוי לגרום לאמהות לקרוס תחת הנטל ולטבוע בבירוקרטיה נוספת. עם זאת, יש לציין שקיימת אפשרות לצרף עורך דין מטעם משרד הרווחה למפגש בשביל להימנע מרמיסת זכויות.
מגייסים עובדים סוציאלים
כיום בישראל נפתחים כ-60 אלף תיקי גירושין בשנה, כמות בלתי נתפסת שיצטרכו להכיל ביחידת הסיוע. נראה שבמשרד הרווחה לא חוששים מהעומס. לצורך הוצאת החוק לפועל, גויסו עובדים סוציאליים מנוסים נוספים שעברו תקופת הכשרות ארוכה ומדוקדקת.
החוק שייכנס לתוקף החל ב-17 ביולי יעמוד בתקופת ניסיון של כשלוש שנים שבסיומן יופקו המסקנות בנושא. יש את מי שיגידו שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. מנגד, יש את מי שמשוכנע שהמפגשים יקלו על התהליך הכל כך מורכב שכרוך בפירוק משפחה. כולם חושבים על הילדים, על האישה אך עדיין לא ברור מי באמת שם את הצרכים שלהם במרכז.