לפני כמה שבועות התראיינו בערוץ 20 תושבות המאחז קומי אורי אביה דנינו ומרים זארוג. הן רצו להעלות לסדר היום את מצבו של המאחז המוגדר כשטח צבאי סגור, ומבלי להתכוון הפכו לשיחת היום דווקא בזכות המטפחות הענקיות והצבעוניות איתן הצטלמו באולפן. הרשת געשה, וכפי שסיכם זאת בעלה של אחת המרואיינות: "אנחנו כבר כמה חודשים מנסים להשמיע את קולנו בתקשורת ולספר על המצב ההזוי שאנחנו חיים בו כבר יותר משנה, אבל בסוף כולם מדברים על כיסוי הראש של אשתי".

בשנים האחרונות התפשטה במגזר הדתי תופעה אופנתית שמרתקת את החברה החילונית: כיסויי הראש, שמטרתם המקורית שמירה על צניעותה של האישה, הלכו וגדלו עד שהגיעו למימדי ענק. את טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות לפני שנה הנחתה לינוי אברג'יל במטפחת כזו, וזכתה להקנטה על ה"תרבוש רב הקומות" שחבשה. "אין מקום שאני מגיעה אליו שלא שואלים אותי מה יש לי מתחת למטפחת", מספרת הודיה לחיאני מעכו, בעלת חברת "הודולה" לעיצוב אופנה וכיסויי ראש.  

 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Linor Abargil (@linorabargil)

אז מה יש שם, מתחת למטפחת? בובו (או בובי או בובון) הוא סרט עשוי ממילוי של ספוג בעטיפת קטיפה המונח על הראש. "הבובון יציב ועומד על הראש בלי לזוז או להחליק, ומעליו שמים איזו מטפחת שרוצים. אפשר אפילו לשים שתי מטפחות כדי להגדיל עוד יותר את הנפח", מסבירה לחיאני. 

הבובו מגיע בגדלים ובנפחים שונים - מבובו קטן ושטוח שיוצר נפח טבעי וכמעט בלתי מורגש, ועד לבובו בגודל אקסטרה לארג' שיכול אפילו להכפיל את גודל הראש. טווח המחירים נע בין 120 ל-150 שקלים לבובו ללא קשר לגודל, אך מקטן ועד ענק המעצבות כבר קובעות בביטחון כי הבובו הפך לפריט מאסט בארון של כל אישה דתייה-לאומית. "אם לפני שנה זה היה דבר יחסית נדיר וחדש, היום אין אישה דתיה נשואה שאין לה בובו אחד בארון, אם לא יותר", קובעת אלמוג כהן מעפולה, בעלת העסק "שושקה" לעיצוב מטפחות.

בובו של הודיה לחיאני, הודולה (צילום: אור שטרית)
בובו קטן, גדול וענק של הודולה | צילום: אור שטרית
הודיה לחיאניה הודולה (צילום: שיראל קרימולובסקי)
"לא חושבת שזה יגדל יותר". הודיה לחיאני | צילום: שיראל קרימולובסקי

אלמוג כהן (צילום: עצמי)
"אוהבות להיראות ''בא-באם''. אלמוג כהן | צילום: עצמי

"כשאני חובשת בובו אני מרגישה כאילו יש לי כתר על הראש", מתארת הדס בנטוב מירושלים, בעלת עסק סדנאות לקשירת מטפחות בשם "כיסוש". לדבריה מצטרפת גם הודיה אשר, שמוכרת בובונים וגם, כמובן, חובשת כאלו בעצמה: "אני אוהבת מאוד את הסטייל שהבובו יוצר, הוא יוצר מראה גבוה ואצילי. כשאת הולכת עם נפח הפנים שלך מקבלות מסגרת צבעונית". גם דורי שושן ממושב גני עם, בעלת העסק "אתכסיא", מסכימה שההגבהה יוצרת אפקט מחמיא לפנים: "השיער של כל אישה מהווה עבורה מעין רעמה על הראש וכאישה דתייה שצריכה להסתיר את השיער את רוצה לפצות על הרעמה הזאת. כשהמטפחת פתוחה ולא מהודקת זה מעצים עוד יותר את התחושה המתנפנפת והחופשית של השיער".

לשאלה עד כמה הבובו כבד, אשר מחייכת ומרגיעה, "זה תלוי במטפחת שאת שמה מעליו. אם את משתמשת לדוגמה בבד מסוג גובלן, שמשמש בדרך כלל כבד ריפוד, המשקל יגדל בהתאם", וכהן מוסיפה: "כיסויי הראש של הנשים מקומי אורי הם בוודאות כבדים מאוד, אבל בסוף זה עניין של הרגל. אם תשאלי מישהי שהולכת עם בובו ענק שכזה היא לא תגיד שהיא סובלת או שזה כבד לה, הן אוהבות להיראות 'בא-באם'. את שמה את זה כי את אוהבת את זה וזו האמירה שלך, בין אם מדובר בבובו, איפור כבד או עקבים גבוהים". 

הדס בנטוב (צילום: עצמי)
"מרגישה כאילו יש לי כתר על הראש". הדס בנטוב | צילום: עצמי
דורי שושן (צילום: עצמי)
"המטפחת מחליפה את התחושה המתנפנפת והחופשית של השיער". דורי שושן | צילום: עצמי

שושן, שבעצמה פחות מתחברת לבובו כיוון שמשך לה בשיער וגרם לה לכאבי ראש, מעצבת מטפחות ענקיות שיוצרות לדבריה את אפקט הנפח בעצמן. אך בין אם מדובר בבובו או במטפחת גדולה, המכירות של שני המוצרים זינקו בעקבות הראיון של נשות קומי עורי: "אני מוכרת דרך האתר שלי מטפחות בכמות פסיכית. יש ימים שאני יכולה למכור בהם אפילו 150 מטפחות", מתארת שושן.   

"לא מעניין אותנו מה הסטייל העולמי ואיך נראות השחקניות בהוליווד, אנחנו מדמיינות איך נראו האימהות שלנו בתקופת התנ"ך וההשראה שלנו באה משם"

ובעוד שתופעת הבובואים בכללותה משתלטת על המגזר הדתי בכל רחבי הארץ, הבובואים הענקיים באמת צברו תאוצה בעיקר בהתנחלויות. בנטוב מכנה את התופעה בצחוק בשם 'הגבעות של הגבעות' ולדבריה "הנשים הללו נועזות ואמיצות". לדברי שושן, הסיבה היא שלנשים בערים הגדולות יש פחות צורך לבלוט: "הבובו צועק לעולם – תראו אותי, אני פה", היא אומרת.  

נעה קפלן, בעלת עסק למטפחות בשם "שמעטס" המתגוררת בחוות גלעד שבשומרון, חולקת: "אם כבר יש לנשים בגבעות צורך לצעוק שיסתכלו על היהדות. מבחינתנו סממנים יהודיים הם לא מצווה שצריך לסמן עליה וי ולעבור הלאה אלא להפך, אנחנו רוצות להגדיל, לפאר ולהבליט את המסורת מתוך מקום של גאווה", היא אומרת. "לא מעניין אותנו מה הסטייל העולמי ואיך נראות השחקניות בהוליווד, אנחנו מדמיינות איך נראו האימהות שלנו בתקופת התנ"ך וההשראה שלנו באה משם. לדעתי בגבעות אנחנו פחות שמות על מה שאנשים חושבים".

נעה קפלן (צילום: Levi dovid greenberg )
"רוצות להגדיל, לפאר ולהבליט את המסורת". נעה קפלן | צילום: Levi dovid greenberg

אתכסיא (צילום: שי קדם)
"הנפח וההגבהה מייצרים סוג של כתר". כיסוי ראש של אתכסיא | צילום: שי קדם

אם הנשים בגבעות פחות שמות על מה שאנשים חושבים - מה טוב, כי מבול התגובות להופעתן של המתיישבות מקומי עורי בטלוויזיה היה לעגני במיוחד. "אני חש שאופנת הגבעות קצת יצא משליטה", כתב הצייצן Tomas, ואליו הצטרף יענקי פרבר שכתב: "אני מבין את צה"ל. אלוף הפיקוד חשב שהן בנו שני מאחזים לא חוקיים על הראש". גם הצייצן @arielplaskin1 הצטרף למסיבה וכתב: "כשאתה מנסה להעביר שני אייפדים, טיולון ומצלמת DSLR במכס". 

המעצבות כמובן לא נשארות חייבות לצייצנים: "לשום גבר אין הצדקה לצחוק על אישה ולא משנה על מה. לכל אישה יש זכות להיראות איך שהיא רוצה, ואם בא לה היא יכולה לשים גם שני בובואים על הראש", מגיבה בתוקף כהן. "החברה שלנו מתיימרת להכיל שונות וייחודיות אבל כשהשונות מגיע על רקע דתי זה יוצא מפרופורציה", אומרת בנטוב, אבל מוסיפה: "מצד אחד, מה הן ציפו? שלא ידברו על כיסוי הראש שלהן? מצד שני, הן לא התכוונו ליצור באז שכזה כי הן פשוט חיות ככה וזה סגנון הלבוש שלהן". לחיאני לעומת זאת חושבת שהבאז התקשורתי עזר לנשים מהמאחז, "המטפחות שלהן שירתו באיזשהו מקום את הזעקה שלהן. זה נתן להן במה ומקפצה לדבר על הנושא שחשוב להן".

 

 

 

כמו בכל תופעה תרבותית שמפעפעת בשלב מסוים מהשוליים למיינסטרים, מספרות המעצבות שגם נשים חילוניות מתחילות להתעניין בבובואים העצומים. "יש לי קליינטיות מכל רחבי הארץ", מספרת שושן, "נשים חילוניות רואות את המטפחות ואומרות 'הלוואי שהייתי דתיה והייתי יכולה ללכת ככה'. כשאני שואלת אותן למה הדת מונעת את זה מהן הן מסתבכות. זה שאת הולכת עם כיסוי ראש כי בעינייך הוא יפה, זה לא אומר שאת מקבלת על עצמך מצווה. בא לי שנשים יעזו יותר ללכת עם הפריט הזה בלי קשר לדת", היא מציינת. לחיאני מחזקת את דבריה ומספרת כי לאחרונה פנתה אליה זמרת מוכרת בישראל שלה מאות אלפי עוקבים מכל העולם. "היא רצתה שאראה לה איך קושרים ויוצרים את הנפח – והיא בכלל לא דתיה".

ומה השלב הבא? כמעט כל המעצבות מאמינות שהשיא כבר פה - ומכאן אפשר רק לרדת. "אני לא חושבת שזה יגדל יותר. אני חושבת שהטרנד ינוע לשובל ארוך של מטפחת, שנשארת חצי פתוחה ומשדרת מראה יותר רך ונשי", מתארת לחיאני, ושושן מסכימה: "אני מאמינה שלפעמים, אם הגזמנו, צריך למשוך חזרה לכיוון השני. יכול להיות שדווקא נחזור לעיצוב מינימליסטי ולא מתאמץ, בלי שום קשירה או הגבהה - פשוט נקי ונייטרלי". עם זאת, היא מדגישה כי לא תזנח את הטרנד הנוכחי: "אני באמת אוהבת אותו. הוא על-זמני ברמה מסוימת. בכלל, המסר שלי הוא שאם בא לך לעוף על עצמך פשוט תעופי, תגזימי, אל תשימי על אף אחד".