אם נתעלם לרגע מהמשבר האחרון של משה ומאי ונתמקד באידיליה היחסית ביניהם עד לשם, נראה שעל פניו מלבד קשר אחד שהסתיים - שאר הזוגות ב"חתונה ממבט ראשון" נמצאים כרגע במצב די יציב. אבל האם גם מתחת לפני השטח צפוי להם עתיד ורוד כמו המצעים של עידית? בתור שדכניות שכבר ראו הכל, אנחנו סבורות שממש לא. גם הזוגות שנראים לנו כרגע כיציבים, לכאורה, מוקפים בדגלים אדומים.
עידית ורפאל - הדיסטנס נשבר, אבל השדים עדיין פה
אז נכון שנראה כי רפאל, בפאסון המפקד הקשוח והשושואיסט בעל העבר הצבאי, כבר שבר את אותו הדיסטנס אותו סיגל כאדם סגור שעבר מהמורות רבות בחייו. ונכון שעידית החמודה מנסה לעודד אותו לדבר ולהביע רגשות ולוותר על זכות השתיקה הרועמת. ונכון שהחברה שלה קצת הפיחה חיים במוד המדפרס משהו שם, ובהחלט עזרה לשבור עוד את הקרח. אבל בשורה התחתונה אנחנו מדברים על מישהו שכל הזמן חייב להיות בשליטה, מהסיבה שהוא מפחד ממה שייצא החוצה אם ישחרר. נראה שרפאל מאמין שבפנים הוא לא בנאדם טוב בעקבות עברו הבעייתי ולהגדרתו הוא "ילד טוב ירושלים בעטיפה" - לא מעשן ולא שותה (ולהלן שליטה), אבל מתחת למעטפת בדיוק ההפך. ולכן כדי לברוח הוא לקח את עצמו בידיים ומתנהל בין משימות עם המון משמעות בחיים, כשכל זה רק כדי לא לתת לשדים לצאת. בינתיים, עידית מתגלה כסבלנית וכבעלת רוגע ושלווה פנימיים. אבל לאורך זמן לא בטוח שתחזיק מעמד ושתוכל להכיל את כל זה ברגע האמת, בהתחשב שהיא גם ככה מגיעה עם שדונים משלה.
אם חוזים פני עתיד - אי אפשר להשאיר שדים בפנים לאורך זמן, כשהם כמובן לבסוף צצים מאיפשהו. השאלה האם רפאל מוכן לתת להם לצאת. כרגע נראה שלא, אלא אם יעבור שינוי אדיר מבחינתו, שספק האם ביכולותיו לעשות.
קטיה וליאור - סיפורי אגדות יש רק באגדות
הכל טוב שם לכאורה, כשהם מאוהבים עד הגג. ליאור התלהב להכיר את הסבתוש ההורסת של קטיה, הוא מקסים לכולם ובעיקר לקטיה שלכבודה משכים קום עם קפה ומאפה. היא מצדה מכנה אותו "הנסיך שלי", ובכלל נראה שלא חוששת להיכנס פה לעומק (בניגוד לרוב המשתתפים).
אכן סיפור מהאגדות. רק סליחה אם אנחנו סקפטיות: אם זה כל כך קל, למה הם היו לבד עד עכשיו? איפה הקשיים, הפחדים, המגננות, הדפוסים הבעייתיים? נראה כאילו פשוט עד היום לא פשוט פגשו את הבנאדם הנכון. אבל הרי, אין דבר כזה הבנאדם הנכון. אז מה פה כבר ההבדל בין מה שעברו עד כה?
לימור וליעד - מלחמת התשה דו-צדדית
הפרומואים שידרו לנו אידיליה, ובמציאות - חתונמי בגרסת הערוץ הפולני. לימור עפה על זה שליעד חתיך בעיניה ונראה שזה מבלבל אותה. היא כל כך חסרת בטחון, שמצד אחד מסובבת כל סיטואציה לכיוון שלה, רואה רק את עצמה וחושבת שליעד שם בשבילה; ומהצד השני מנסה ללכת בין הטיפות ובמבחן התוצאה מותשת מזה, אפילו פיזית. בדיוק כמו על הסירה בחופשה, או כשהיתה חייבת קצת לנשום לבד מהאוויר הצח של המידברן לאחר שחנק אותה.
ליעד, לעומת זאת, מתחרה בה בחוסר ביטחון משלו בגרסת אבי-נעלבי: הולך לישון עם עצמו, מחפש כל הזמן אישורים, עורך לה מבחנים, כנראה אכל סרטים שהיא תבגוד בו במידברן (כן! זו הסיבה האמיתית) וכשהיא חזרה חיכה לה בפרצוף חמוץ וקפה והלך לישון לבדו על הספה.
ומה עכשיו? לפני הכל, נראה שהם הבינו את הבעיה המרכזית ביניהם - תקשורת. ללמוד לדבר כמו שני אנשים בוגרים ולא כצמד ילדים. אבל למרות שכלפי חוץ נראה שבינתיים מצאו הרמוניה, מילה לא במקום ושוב מתחיל סרט הבורקס הטורקי, בתוספת הביצים שהם הולכים עליהם. קשה לראות את זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם אחר פעם, ועדיין לצאת משם ביחד.
משה ומאי - ברוכים הבאים לממלכת הפאסיב-אגרסיב
כביכול מחוברים יותר מהרבה זוגות אחרים בתכנית, אבל מתחת לפני האדמה נראה שמכל הזוגות דווקא להם הכי קשה להתרגל למציאות בשניים. משה כביכול רגוע ונינוח כלפי חוץ אבל בפנים מרגיש שבעוד רגע קרוב להתפוצצות, ואכן הודה בפרק האחרון על נטיותיו האימפולסיביות מהעבר להשתדל ולאגור הכל בפנים עד לפיצוץ.
נראה כאילו משה הגיע לתכנית כדי לעבור "תהליך", וכך רק במקרה יצא שזה עם מאי ולא מול מישהי אחרת. הוא כנראה כל כך המום ממה שהוא עובר, כשהוא לא באמת רואה אותה כבנאדם אלא כפונקציה רגעית שעושה רעש בבוקר כשקמה. מאי מרגישה שהיא רק דמות במחזה שלו, כשמערכה אופיינית בעלילה ראינו כבר על רקע תפאורת הספסל מול הים.
מאי מתוקה, מקסימה וכובשת, אבל מאוד חסרת בטחון. למרות שהיא משדרת שיש לה עמוד שדרה, היא כן יכולה להיפגע מכל דבר קטן וכרגע אנחנו לא חוזות שהיא תצליח לעמוד מולו מבלי שתישבר.