בימים האחרונים, לא מעט נשים גילו שתמונות שפורסמו בחשבון הפייסבוק הפרטי שלהן, שותפו והופצו בקבוצה מפוקפקת המיועדת לגברים בלבד בשם "לב אמיץ - Fathers for justice and peace". לכאורה, מדובר בקבוצה שעוסקת בזכויות הגבר במשפחה, אך בפועל מנוצלת לטובת פרסום תמונות של נשים אנונימיות.
חיפוש מהיר בקבוצה הולך ונהיה מטריד אף יותר, כשחלק ניכר מהתמונות נלקחו מפרופילים של חיילות, נערות צעירות וילדות קטנות. אף אחת מהן לא דוגמנית, שחקנית או דמות ציבורית ידועה והתגובות כמובן – בעלות אופי מיני, מחפיץ ופוגעני.
"אני פעילה בכל העולמות האלה של קבוצות בפייסבוק ונחשפתי למקרה בו בחור מסוים מפרסם תמונות של נשים בקבוצה אחרת. בהמשך קלטתי שגם מפרסמים שם תמונות של ילדות מאוד תמימות", מספרת מיטל ריינר-שגיב שנחשפה למספר תלונות מנשים שהוחפצו בקבוצה המדוברת. "חפרתי שם, קראתי את התגובות, בחנתי מי עשה להן לייקים ורואה שם דפוס. לקבוצה הזו יש סאבטקסט מאוד ברור".
בהמשך, ריינר-שגיב החליטה לפנות לנשים המצולמות, אחת מהן היא ענת (שם בדוי) שגילתה שהתמונות של בנותיה הקטנות עדיין מפורסמות בקבוצה: "אתמול (יום רביעי) בעלי קיבל הודעה ממיטל, שאותה לא הכרנו. היא סיפרה לנו שהתמונות של הבנות שלנו הגיעו לקבוצה הזו". לדבריה, למרות שפנתה אל המשתמש שפירסם את התמונות בבקשה להסיר אותן - טרם התקבל מענה ממנו. "הסברתי לו שאסור לו לפרסם תמונות של הבנות שלנו ללא אישור כי הן קטינות. התמונה עדיין שם. כרגע הוא עשה פעולה לא חוקית – ואנחנו ננקוט בצעדים נגדו".
כשמדובר בפרסום תמונות של קטינות, החוק ברור ומספק להן הגנה גם בתחום האפור של הרשתות החברתיות. אך במקרים של נשים בגירות, השטח אפור יותר – כשלא ברור מתי שיתוף בפלטפורמה ציבורית הוא בסדר ומתי הוא הופך להטרדה מינית?
"אני חושבת שלמרות שהתמונות פורסמו על ידי המצולמות באופן שמאפשר לכל אדם להיחשף להן ולעשות בהן שימוש, יש בקבוצות מהסוג הזה אספקט ברור של הטרדה מינית. אמנם הפרסום לא נגנב ואין מדובר בתמונות פרטיות, הן גם אינן תמונות בעלות אופי מיני בשימושן המקורי", מסבירה עו"ד קרן גרינבלט, מנהלת קואליציית שותפות – ארגוני נשים לשוויון כלכלי ותעסוקתי ויו"ר משותפת בעמותת לילה טוב, בראיון ל-mako נשים.
לדבריה, עצם פרסום התמונות בקבוצת גברים המונית שייעודה באופן מובהק הוא החפצה וגירוי באמצעות תמונות של נשים ונערות, ללא הסכמתן, תוך הענקת אופי מיני לתמונות – עלולה בהחלט להפוך את הפרסום שלהן בקבוצה להטרדה מינית. "המקרה של תמונות ציבוריות ברשת הוא לא הפרשנות השגרתית לסעיף זה, אבל ברור כשמש שמטרת הקבוצה היא אובייקטיפיקציה של נשים שלא ביקשו ולא הסכימו שיציבו אותן בקונטקסט מבזה כזה", מדגישה עו"ד גרינבלט.