"לאורך הקריירה שלי היו רגעים שהעליבו אותי, דחקו אותי לשוליים, שילמו לי פחות, התעלמו ממני מבחינה יצירתית - הכל בגלל הטייה מגדרית", קוניס ממשיכה. "חשבתי כדי להיות אישה מצליחה בתעשייה הזאת, אני חייבת לשחק לפי הכללים של 'מועדון הגברים'. אבל ככל שהתבגרתי, וככל שצברתי יותר ניסיון בתחום, כך למדתי שזה בולשיט. גרוע מזה, הייתי שותפה לזה ואפשרתי לזה להמשיך".
בהמשך, השחקנית בת ה-33 מספרת שכדי לקדם מציאות שיווינית יותר, היא חברה יחד לשלוש נשים נוספות והקימה חברת הפקה משל עצמה. אך למרות שמסגרת העבודה בחברה היא פגשה "מפיקים מדהימים, גברים ונשים", היה גם מי שהמשיך להקטין אותה. "לאחר שהצגנו את תוכנית הטלוויזיה שלנו באחת הרשתות הגדולות, נשלחו המיילים הרגילים למנהלים ברשת. באחד מהם כתב המפיק: 'קוניס היא כוכבת ענק, אחת השחקניות הכי גדולות בהוליווד ובקרוב תהיה אשתו של אשתון קוצ'ר ואם לתינוק'".
"נכון, זו בסך הכל הערה קטנה", כותבת קוניס. "אבל אלו בדיוק ההערות שנשים צריכות להתמודד איתן יום אחר יום במשרד, בטלפון, באימייל. אלו מיקרואגרסיות שמפחיתות מתרומתן של נשים שעובדות קשה".
"אני סיימתי להתפשר", היא מסכמת. "מרגע זה ואילך כשאתקל בהערות כאלה, קטנות כגדולות, אתייחס אליהן ישירות, אעצור אותן ואנסה לחנך. אני לא בטוחה שיתייחסו ברצינות להתנגדות שלי, אבל לפחות עכשיו אני לוקחת חלק בנסיון ליצור אווירה שמאפשרת לגדול. ואם הדברים שלי יפלו על אזניים ערלות - אני פשוט אלך משם. אם זה קורה לי, זה קורה לנשים אחרות בכל מקום, ובצורה יותר אגרסיבית. אני כן אעבוד בעיר הזאת - פשוט לא איתך".