בכל מה שקשור לתשוקה ומיניות, אנחנו נמצאים בתוך חברה מלאה בסטיגמות. אפילו המדע נוטה לתמוך בסטריאוטיפים שונים, וקבע למשל שגברים חושבים על סקס יותר פעמים ביום, מאוננים יותר מנשים וחווים אורגזמות לעתים קרובות יותר. אבל האם יכול להיות שהיחס של החברה לגברים ולנשים היא הגורם לדיווחים האלו? בחברה שבה אנחנו נמצאים נשים עדיין נוטות להסתייג מהצגת המיניות שלהן (גם אם פחות מבעבר). עם זאת, באופן מפתיע מתברר שהן ירגישו נוח יותר ולא יחששו להתנסות בחוויות מיניות עם נשים אחרות, ולא לתת להגדרות לעצור אותן.
נתונים שנאספו לאורך השנים במדינות שונות מצביעים על כך שנשים מייצגות את המגדר ה'נזיל' יותר מבחינה מינית. מחקר שנערך באוניברסיטת נוטרדאם מצא שלנשים יש סיכוי גבוה פי שלושה להזדהות כביסקסואליות. כמו כן הן נוטות יותר להזדהות כביסקסואליות מאשר כלסביות. גברים לעומת זאת נוטים יותר לדווח על עצמם כהומואים מביסקסואלים. מה עומד מאחורי הפער? שינוי תרבותי שמתרחש בעיקר אצל נשים או שזו פשוט ביולוגיה?
חוקרים בניו יורק עקבו אחרי התנהגויות מיניות כעשר שנים. בכל אחד מהמחקרים שביצעו הם ביקשו מהמשתתפים לדווח על הנטייה המינית והמגדר שלהם. בין השנים 2011 ל-2019, נשים בגילי הקולג' התרחקו יותר ויותר מהטרוסקסואליות. ב-2019, רק 65% מהנשים דיווחו שהן נמשכות רק לגברים, לעומת 77% בשנת 2011. במקביל, המשיכה וההתנהגות המינית של גברים נותרו סטטיים באותה מסגרת זמן: כ-85% דיווחו על משיכה מינית לנשים בלבד, וקרוב ל-90% דיווחו על עיסוק במין בלעדי עם נשים.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שההגדרות המיניות, לפחות מבחינה תרבותית, עדיין קשיחות ביחס לגברים. שאלונים שמולאו על ידי מאות גברים ונשים הראו כי גברים ביסקסואליים נתפסו ככאלה שנמשכים יותר לגברים מלנשים, בעוד שנשים ביסקסואליות נתפסו כנמשכות באותה מידה לשני המינים. במקביל הרבה טענו כי "גברים ביסקסואלים נמשכים בכלל רק לגברים".
החוקרים הראו שנשים סטרייטיות הראו תגובה דומה של עוררות מינית כלפי סרטונים מיניים של גברים ושל נשים, זאת למרות שכל הנשים במחקר אמרו שהן נמשכות רק לגברים
ואולי זו בכלל האבולוציה?
מחקר אחר על עוררות מינית באיברי מין מצא שנשים נוטות יותר להציג גירוי מיני גם מנשים וגם מגברים. דפוס העוררות נצפה על פי מספר פרמטרים פיזיולוגיים כולל הרחבת אישונים ותגובות מוחיות. במקביל, מחקר נוסף מצא שנשים סטרייטיות הראו תגובה דומה של עוררות מינית כלפי סרטונים מיניים של גברים ושל נשים, זאת למרות שכל הנשים במחקר אמרו שהן נמשכות רק לגברים.
אחת התיאוריות שזכו להתייחסות בשנים האחרונות טוענת שנשים עשויות להיות "מעוצבות מבחינה אבולוציונית להיות 'נזילות מינית'" בגלל הלחצים שהתמודדו איתם בעבר בנישואים פוליגמיים, הכוללים גבר אחד והרבה נשים. על פי התיאוריה, נשים נאלצו לקיים לעתים קרובות יחסי מין עם הנשים הנוספות כדי להפחית את הקונפליקט והמתח שיש בנישואים כאלה. יש חוקרים שמנסים לקשור את המשיכה לשני המינים גם לגידול ילדים. כיוון שתפקיד זה היה נחשב תחת אחריותן של נשים בלבד, הן היו צריכות עוד אישה - וקיום יחסי מין איתה יכול היה לעזור להן.
עם זאת, לא כולם מסכימים עם התיאוריה הזו: "זה רעיון מסקרן, אבל למעשה יש מעט מאוד עדויות אבולוציוניות לכך", אומרת ליסה דיימונד, פסיכולוגית מאוניברסיטת יוטה ומחברת הספר "נזילות מינית: הבנת אהבה ותשוקה של נשים". לדבריה התשוקות המיניות של נשים הן הרבה יותר עמוקות. היא עקבה אחרי מאה נשים לאורך תקופה של עשר שנים ומצאה שיותר משני שליש מהן שינו את הזהות המינית שלהן לפחות פעם אחת. השינויים היו לכל הכיוונים: כאלה שהזדהו לראשונה כלסביות הזדהו כביסקסואליות או נטולות הגדרה ולהיפך: "כל עוד אין סיבה לאבולוציה 'להפסיק' את היכולת לשנות את המשיכה המינית, היא לא תעשה את זה. היא פשוט יכולה לשרוד כתוצר לוואי קטן וכיפי".