הן יעמדו לידכם בתור לסופר, לרופאה או לדואר. אולי הן יושבות לידכם במשרד. אתם תחליפו איתן "שלום" מנומס כשתמתינו ביחד לאסוף את הילדים מהגן, ותחייכו אליהן כשתראו שהם חברים. הן לא נראות שונה, הן בדיוק כמו כל אישה. כמעט. כמעט, כי הנשים האלה, שתפגשו כל יום, חיות תחת משטר טרור. הן חוות אלימות גלויה וסמויה, קשה ומכאיבה ואולי גם את אחת כזו, שלא מספרת על הטרור שעובר עלייך כל יום כשאת חוזרת מהעבודה.
אחת מתוך עשר נשים בישראל מוגדרת כנפגעת אלימות מבני זוגן. זו יכולה להיות אלימות פיזית, מינית, נפשית, מילולית וכלכלית. אלימות נגד נשים חוצה מגזרים, דתות, לאומים ומצב סוציו-אקונומי. כל אחת יכולה להיות נפגעת אלימות. זה לא תלוי בך, זה תלוי בו. בסוף החודש יצויין יום המאבק באלימות נגד נשים, אלימות אשר מחלחלת גם לילדים. ארגון "אשה לאשה" מארגן יום התרמה עבור מטרה חשובה זו, במסגרתו תוצג תערוכת איורים ציורים שציירו ילדות וילדים שחיו במציאות רווית אלימות, וכעת שוהים במקלטים לנשים מוכות, כאשר בישראל יש 14 מקלטים בסך הכל. הציורים נותנים ביטוי לאתגרי השיקום הנפשי איתו מתמודדים הילדים והנשים בדרכם לבניית חיים חדשים.
"אבא לא חמוד ואני לא אוהב אותו.
הוא כל היום רוצה להרביץ לי.
אבא הכניס זבובים לאוטו שינשכו אותי.
אני לא רוצה לשחק איתו.
לאבא יש קצת אדום, שימות.
אנחנו משפחת כלום".
אבי, בן שבע, השני מבין ארבעה ילדים. הוא הגיע עם אימו ואחותו למקלט ושניים מאחיו הוצאו מרשות המשפחה. טרם הגעתו למקלט סבל אבי מאלימות פיזית קשה מצד האב, ומהזנחה. לאם לא היו כוחות להגן על ילדיה מפני אביהם. האם כבר הגיעה בעבר למקלט עם שניים מילדיה, אך חזרה לביתה.
בתחילה, התקשה אבי לראות באמו דמות סמכותית, ואף שיחזר את התנהגות אביו כלפיו. במשך חודשי שהות המשפחה במקלט אבי התקרב מאוד לאמו והיא רכשה ביטחון וכלים לטיפול נכון בו. האם וילדיה עברו לדירה שכורה בעיר אחרת. כיום הילדים מבקרים במסגרות חינוך באופן מסודר, והאם מפרנסת אותם בכוחות עצמה.
"גם אחרי שלושים וחמש שנות פעילות עדיין ארוכה הדרך למיגור תופעת האלימות במשפחה ולהבנת מורכבותה", אומרת נעמי שניידרמן, מנכ"לית עמותת "אישה לאישה", "המקלט הוא הרבה יותר מקורת גג פיסית. זוהי תכנית טיפולית-שיקומית שלמה שמטרתה לתת לאשה כוח לעמוד לבד על רגליה ולהתחיל בחיים חדשים עם ילדיה. גיבוי ותמיכה כספית וחברתית מאפשרים להשפיע במישרין על גורלן של הנשים וילדיהן ולתת להם סיכוי אמיתי, לפעמים אחרון, ליציאה מחיים בצל אלימות, שליטה ודיכוי".
"יואב רוצה לסגור לאבא את הפה, כי אבא צועק.
אבא צועק עלי ועל סבתא, וכשמרגיזים אותו הוא נהיה כועס וצועק.
אבא שלי קצת רגזן, קשה לי לצייר אותו כי הוא קצת חולה.
הוא צועק גם על סבתא".
יואב בן השש הגיע למקלט עם אמו ושתי אחיותיו. אמו היא אישה משכילה, שעבדה בשוק הפרטי בשכר גבוה. למרות כישוריה והשכלתה, אמו חיה לצד בן זוגה בפחד ובאווירת טרור ולא העזה לעזוב אותו במשך תקופה ארוכה. יואב, שהוא ילד רגיש, סבל מהתקפי הזעם של אביו יותר מאחיותיו.
בתקופה הראשונה לשהותם במקלט, שאלת הישארותם הייתה בספק. במהלך חודשי השהות במקלט יואב נרגע, ותהליך התחזקותה של אמו ניכר בו. הוא נמנע מלתת ביטוי לגעגועים שלו לאביו כדי לא לצער את אמו. יואב ומשפחתו עברו לדירת מעבר והאם עובדת וממשיכה להיות מטופלת על ידי צוות המקלט.
"עברנו שנה סוערת במיוחד עם מקרי רצח מזעזעים", מוסיפה שניידרמן. "שש נשים נרצחו בתוך שישה שבועות, כולן כתוצאה מאלימות במשפחה. נסו לדמיין את השפעתם של אירועים כה הרסניים על חייהן ותודעתן של הנשים הסובלות מאלימות מהסוגים הללו ועל ילדיהן, כשברקע מאיימת סכנת סגירת מקלטים ממחסור בתקציב. אנחנו, שמלוות את הילדים יום יום, מרשות לעצמנו להעביר את הקריאה שלהם החוצה, לציבור הרחב: "Help my mom"' כי לפעמים זה כל מה שילד יכול לבטא".
אירוע ההתרמה של עמותת "אישה לאישה" יתקיים ביום ראשון, 3.12.17 בשעה 19:30 בתיאטרון ירושלים. באירוע תופיע להקת המחול "ורטיגו" וכן תוצד תערוכת הציורים של הילדות והילדים. כמו כן קוראת העמותה לנשים וגברים המזדהים עם המאבק באלימות, להעלות לפייסבוק תמונה של ורד ולהוסיף את ההאשטאג helpmymom#. כרטיסים לאירוע ההתרמה השנתי : www.eventer.co.il/wtwevent