אפשר להתווכח על זה: האם "משחקי הכס" מעצימה נשים או שרק היי! ציצי? כי מצד אחד יש לנו את סרסיי, מרג'רי, סבתא של מרג'רי ועוד שורה של דמויות נשיות לא פראייריות בכלל. מצד שני, היה לנו פרק שבו סאנסה נאנסת באכזריות על ידי רמזי בסצנה שגרמה למעריצים לאיים לנטוש את הסדרה; דאינריז נמכרה לדותראקי (החתיך ביקום) כדי לשמש אותו כבובת מין בת 14; טיריון קנה את שאי - ואז רצח אותה כי היא כלבה בוגדנית ששכבה עם אביו; ושחקנית שבעברה באמת היתה זונה - קיבלה בסדרה את התפקיד המדהים של זונה.
אם תצמידו לי זכוכית-דרקון לרקה, ואהיה חייבת להכריע, אומר ש"משחקי" היא ממש לא סדרה פמיניסטית: היא מבוססת על סדרת ספרים שכתב גבר מבוגר, היא מופקת על ידי גברים ומבוימת על ידם, יש בה הרבה יותר דמויות גבריות מאשר נשיות (יותר מפי שניים) ואין אליה כניסה לנשים לא יפות. לכן, מהבחינה הזאת, הפרק של אתמול - מיליטנטי ככל שיהיה, ובאופן כללי העונה כולה (קלוז אפ מטורף של פין לא נימול בפרק 5), היא סוג של תיקון לאישה הצופה.
הניצחון של סאנסה
אמר ידידי, "הצופה על החומה", וצדק: סאנסה היא הדמות שעברה כנראה את השינוי הכי גדול בסדרה. היא התחילה בתור נערה קונפורמיסטית מעצבנת שכל מה שמעניין אותה זה להיות נסיכה קסומה וללבוש שמלות יפות -- שעם רצח אביה התחילה להתגלגל מיד ליד.
היא חטפה מג'ופרי שהתעלל בה, שודכה לטיריון למרות הבחילה, הוברחה לבייליש שנישק אותה באחת הסצנות הקריפיות ולבסוף ניתנה כמנחה לרמזי שאנס אותה (ואולי עיבר אותה, את זה עוד נראה). בקיצור, לא בדיוק בחורה עם מזל באהבה. ואז הגיעה עונה 6, וסאנסה התרוממה מעל כל החרא שעבר עליה, והפכה לאחות הגדולה שאריה היתה יכולה להיות גאה בה.
היא התעמתה עם בייליש, גייסה אותו למלחמה נגד רמזי, ניסתה להשפיע על אסטרטגיית הקרב של ג'ון המנהיג הרגיש ובסופו של דבר הפכה את רמזי לבונזו. כשהפנתה את גבה על רקע אפקטים קוליים של בשר שנקרע, היא אפילו חייכה קצת, כמו בסצנות הקלישאתיות עם מכוניות בוערות וצ'אק נוריס. זו היתה נקמה אלימה, כי כך נהוג במשחקי: או שהסקס פרובוקטיבי ומלא תועבה, או שהקרב הוא כזה.
הבעיה היחידה עם הסוף הזה היא שסאנסה התהפכה מדי, איבדה משהו מאנושיותה. היא ניצחה - אבל זה היה ניצחון מאוד גברי, מדמם ואלים. היא יכלה פשוט לתקוע לו חץ בראש או להפיל אותו מהחומה, למשל. אבל לא - היא שיסתה ברמזי את הכלבים של עצמו והוכיחה את מה שלמדה על גופה: אין דבר כזה נאמנות.
הניצחון של דאני
כבר בתחילת הפרק דאנריז שחררה את הדרקונים, ואני מיד שחררתי אנחת רווחה. כי דרקון שמופיע במערכה ראשונה, לא מופיע שוב במערכה האחרונה לטובת נאום משמים עם סאונד-בייטס מגלגלי עיניים. יכול להיות שזה בגלל העלות הגבוהה של האפקטים, אבל גם כשכבר הופיעו - הדרקונים עשו הרבה וואסח, ולא זרעו את אותו הרס שאפשר לצפות מחיות מיתולוגיות שהרגע שוחרו ממלונה חשוכה ומבאסת.
בכל אופן, גם דאני קיבלה את הניצחון שלה. היא הגיעה צ'יק צ'ק מהמדבר, עלתה לפירמידה וכבשה שוב את מירין. בינתיים, יארה ותיאון שטו צ'יק צ'ק בים והתייצבו מול אם הדרקונים כדי לשכנע אותה לעזור להם - והם בתמורה יתנו לה ספינות כדי (לעולם לא) להגיע לווסטרוז.
גם חיבור עלילות וגם נשים מנהיגות? מה זאת האורגזמה בשרשרת שאני חווה עכשיו? ולשם בדיוק הלכו גם הצופים ולא בכדי, המונולוג בין השתיים היה מעולה ("אבא שלי היה קקי גדול וגם אבא שלך"), אבל מאוד פלרטטני. הרי אי אפשר באמת להקשיב לשתי נשים מדברות על אסטרטגיה מבלי לדמיין אותן מלקקות אחת את השנייה, בטח ובטח כשאחת מהן לסבית.
מנקודת מבט נשית, הסצנה הזאת היתה מרוממת ומבאסת בו זמנית. יש לנו פה שתי מנהיגות שזזות מהר בקטע מחשיד בין הממלכות, שניצבות לפני הגברים: אחד סריס כנוע, השני גמד שתיין, שכורתות יחד ברית - למרות שהן לא יודעות ללחוץ ידיים. ומצד שני, לפני החתימה על ההסכם, דאני עדיין מחפשת את המבט המאשר של טיריון. למה נתנו לך כוחות של אש ודרקונים אישה? עד עכשיו עשית מה שרצית, פתאום את מהססת? נוט קול.
עדיף בלי גברים
בעונות הקדומות, הדרך העיקרית של נשים להתקדם או להשפיע, היא לא להיות הראש - אלא הצוואר. סרסיי היא אמא של המלך, מרג'רי היא אשתו, יארה היא הבת של, דאני היא האקסית -של ואם הדרקונים ואפילו אריה היא ילדה עם שם, והשם הזה הוא סטארק, מאדרפאקר.
בפרק האחרון, הקשרים האלה קצת מתמוססים. כל הסינגל ליידיז מובילות מהלכים באופן עצמאי (לא סתם סרסיי לא רצתה להשתדך לאף אחד). הן יוזמות, פרואקטיביות וקובעות את הכללים. היחידה שנסוגה, למרות השפעתה, היא מליסנדרה. כי מאז שראינו שהיא בעצם זקנה מגעילה עם ציצית נפולים, אין לה באמת זכות קיום. אבל בואנה בנות נשמח על ההעצמה הנשית, ועל הגילנות נתלונן בעונה הבאה.