גאיה קורן היא אישה יפה מאוד. היופי שלה זה כמעט תמיד הדבר הראשון שרואים אצלה, אבל נראה שכמו כל אישה יפה באופן חריג, היא לא עושה ממנו עניין. "אני לא הטעם של עצמי", היא צוחקת, ולא מנסה להוכיח שהיא יותר חכמה או כל קלישאה בלונדינית אחרת. קורן היא מנטורית להצלחות שמזוהה עם המיתוג "אני מלכה", והיא הראשונה בארץ שהעזה להעלות את עולם הגרושים גרושות על המפה, ולהגיד בואו נעשה מהלימון לימונצ'לו.

"בשורה התחתונה החיים שלנו כאן מאוד קצרים", אומרת קורן, "ולכן את צריכה להיות במקום שטוב לך. רובנו תקועות בזוגיות אומללה או בעבודה מבאסת ומחפשות תירוצים עלובים כמו 'אם היו לי יותר זמן או כסף, החיים שלי היו יפים יותר'. לא, החיים יכולים להיות יפים גם עכשיו. אין גיל לזה שאת יכולה להמציא את עצמך מחדש וזה לא משנה כמה שנים אנחנו חיות, משנה מה אנחנו עושים עם הזמן הזה".

קורן מעידה על עצמה כמי שעושה מה שהיא רוצה ולא מה שאחרים מצפים ממנה. אפשר לקרוא לזה מודעות ניו-אייג'ית, או תובנות שמגיעות עם הגיל, שהוא, אם תהיתם, 49. "תמיד יש מישהי יותר יפה, צעירה, רזה ומשעשעת ממני או ממך. אבל אני לא בתחרות הזאת", היא אומרת, ומסבירה שהגיעה לתובנות העומק על חייה לאחר שעשתה מאסטר ב-NLP, שיטה המשפיעה על תת המודע בדמיון מודרך. את תפיסת העולם האופטימית אך מעשית שלה היא מבטאת בהרצאה בשם "אני מלכה", בקבוצת פייסבוק  בה חברות אלפי נשים ובספרה "אני מלכה גרושה באושר", שיצא בראש השנה האחרון וזכה למהדורה שניה תוך שבועיים. באתר שלה מוגדר הספר כ"יומן מציצני על חייה של גאיה קורן, גרושה תל אביבית לוהטת שבכלל גרה ברמת גן". בנוסף היא מעבירה סדנאות העצמה ייחודיות לנשים גרושות בשם "גרושה באושר" וגם מטפלת פרטנית בנשים הזקוקות לכך: "מטופלת שלי הודתה בפניי שהיה לה קשה להגיע אליי, כי היא ממש חששה מהתדמית הזוהרת שלי" מודה קורן; "יש קטע כזה שאנחנו ממהרים לשפוט אנשים ולגבש עליהם דעה מוצקה בלי שיש לנו מושג מה עובר עליהם. מי אומר שקל לי בחיים? בגלל שאני בלונדינית?"

את לא נהנית יותר?
"רק כשאני עושה שורש. יש הרבה סטיגמות פוגעניות לגבי נשים שנראות טוב וזה מתחיל מגיל קטן. כשהייתי ילדה חשבו שאני סנובית, אבל האמת שהייתי מאוד ביישנית ועשו עליי חרם בגלל זה. עברתי דברים שאני לא מאחלת לאף אחד. היה לי חבר במשך 7 שנים שנהרג בצבא ועשיתי לזכרו את הסרט 'רציתי להגיד לך'. פיטרו אותי מהעיתון כשהייתי בהריון והשגתי תקדים בבית משפט. בכל פעם שנפלתי, השתדלתי להתרומם ולא לרחם על עצמי, אז מהצד זה אולי נראה שאני חזקה, אבל זה רק בגלל שאני לא עסוקה בלרחם על עצמי. אנשים יכולים להגיד לי 'החיים שלך דבש', אבל יש בהם גם עוקץ של דבורים".

A post shared by gaya koren גאיה קורן (@gayak) on

"כותבים לי שאני מתפרנסת מלהרוס משפחות"

קורן מספרת שהיא "סלף מייד וומן". מצד אחד זה ראוי להערכה, ומצד שני, גם גיבורות-על לא יכולות לעשות הכל לבד. "כשהחלטתי לצאת בפרסום להרצאה יצרתי לעצמי מודעה בגוגל בה כתבתי 'אני מלכה' וחיכיתי להזמנות שיגיעו. מהרגע שהמודעה הזו עלתה לאוויר הוצפתי בהודעות, אבל לא מהסוג הנכון. קיבלתי טלפונים הזויים מגברים בכל הגילאים שחיפשו מלכה ובהתחלה לא הבנתי איך הם הגיעו אליי. אחרי שהכרחתי ילד בן 14 שפנה אליי לעשות צילום מסך למודעה דרכה הגיע, ראיתי שהפרטים שלי היו מקושרים לאתרי סאדו-מאזו, ושהם חשבו שמדובר במלכת סאדו. הייתי כל כך עצבנית מגברים שהטרידו אותי 24/7 שבאמת יכולתי להרביץ להם. הסרתי את המודעה הכי מהר שיכולתי. צחקתי על עצמי שעה".

לקורן יש מודעות עצמית גבוהה. היא לא לוקחת את עצמה ברצינות רבה מידי והשיחה איתה מלווה בקריצה תמידית, שנותנת לך להרגיש שגם הדברים הכי כבדים יכולים להיות חסרי משקל. היא נעה על התפר בין צניעות לאהבה עצמית מוקצנת ונראה שמבחינתה שם המשחק הוא לעוף על עצמך. "הרעיון להגיד "אני מלכה" לא בא בקטע שאני רוצה שישרתו אותי, אלא אני מלכה בזה שאני לוקחת שליטה על החיים שלי במקום להיות עבד שנכנע לנסיבות החיים. אני לוקחת אחריות על החיים שלי, לא מאשימה את הגורל, את המזל, את אבא שלי או את בן הזוג שלי. החיים שלי הם שלי ולא של אף אחד אחר. זה מה שעומד מאחורי הסלוגן הזה".

איך את מגדירה את עצמך?
"אני חושבת שיש בי ניגודים מאוד מופלגים. מצד אחד תמיד היה לי נורא חשוב מה חושבים עליי ואומרים עליי. רציתי שכולם יאהבו אותו, עד שהתחלתי לקרוא טוקבקים והבנתי שלא. לא כולם אוהבים ויאהבו אותי. מצד שני יש לי תכונת אופי שגורמת לי בסופו של דבר לעשות מה שאני חושבת שנכון לי בבטן".

שילמת מחירים על התעוזה?
"כשאת עושה דברים והולכת עם האמת והאותנטיות שלך ומאמינה בדברים האלה, אז לא כולם יודעים איך לאכול את זה ואיך לקבל את זה. המסר של 'אני מלכה גרושה באושר' לא תמיד קל לעיכול. יש עדיין אנשים שכותבים לי 'את מתפרנסת מלהרוס משפחות', שזה בדיוק ההיפך ממה שאני עושה, ואולי אם לא הייתי בטוחה במיליון אחוז בצדקת מה שאני עושה, זה היה יכול לעניין אותי".

נשמע שאת מודעת גם לדברים השליליים, והדרייב שלך לא נפגע מזה. מה מניע אותך?
"אף פעם לא עשיתי משהו כדי שיזכרו אותי. מה אכפת לי מה יגידו עליי כשאמות? מעבר לעובדה שאני רוצה שהילדים שלי והמשפחה יזכרו אותי לטובה, לא אכפת לי. מבחינתי שלא יבואו לקבר שלי ושביום השנה למותי יפתחו בקבוקי שמפניה, שישמחו על זה שחייתי ולא יבכו על זה שאני מתה. המוטו שלי הוא שלא משנה כמה שנים את חיה, משנה מה את עושה בזמן הזה, הרעיון הוא לעשות טוב כבר עכשיו ולא לחכות למחר".

"חפשי את הגבר שיפנק אותך גם בלי קשר לכסף"

קורן נושאת בתואר גרושה פלוס שניים כמעט עשור, ובספרה היא כותבת על כך שבאחד הדייטים הראשונים לאחר הגירושים יצאה עם מישהו שלא התקשר למחרת ("לא הבנתי איך זה יכול להיות. חשבתי שבטח קרה לו משהו, אולי מאושפז במצב קשה, אפילו מת") אך היו רגועים. הבחור לא מת, אפילו לא היה חולה, אבל בזכות המקרה הזה קורן צללה בשנים האחרונות לעולמן המרתק של מחפשות ומחפשי האהבה, ויצאה עם 280 עמודים מצחיקים, מרגשים ומעוררי הזדהות על מה זה להיות סינגליות וסינגלים בישראל.

גאיה קורן (צילום: יחסי ציבור)
"לא פגשתי נשים שמרוצות מעצמן. אצל גברים זה אחרת, רובם מדושני עונג". קורן | צילום: יחסי ציבור

"שניים מתוך שלושה זוגות מתגרשים וגם זה רק כי השלישי התחתן הרגע", היא אומרת בחיוך. "מוסד הנישואים לא עובד, אבל טבוע בנו. אנחנו חולמים על משפחה מתפקדת ולא מתחתנים במחשבה להתגרש. גירושים זה איום ונורא, אבל בעיניי הרבה יותר גרוע להישאר בנישואים שלא עובדים. אם לא טוב לך בנישואים שלך אחרי שעשיתם כל מה שאפשר כדי להציל אותם, אז פשוט קומי ולכי".

ואיך את מתחילה מחדש? רובנו לא רוצות להישאר לבד, אבל אנחנו בתקופה בה קשה להכיר בני זוג. 
"אני חושבת שהיום את יכולה להכיר גברים ממש בכל מקום. גם בטינדר, שאולי מיועד יותר לזוגיות לטווח קצר, אבל הוא גם יכול להוביל לקשר רציני. השאלה לאן את לוקחת את זה. את יכולה ישר לפסול או שאת יכולה לקלוט את הבנאדם. אני הייתי מתחילה להתכתב וישר מעבירה אותם לפייסבוק".
למה?
"כדי לראות מי החברים שלהם, איזה פוסטים הם מעלים, אם זה מתאים לי".

קורן תחגוג בקרוב שנה של זוגיות עם גבר שמספק לה לטענתה "כל מה שהיא צריכה", כלומר, הרבה מחמאות:  "אנחנו צריכות לשמוע כמה אנחנו מדהימות מהבנאדם היחיד שרואה אותנו גם במצבים הרבה פחות מדהימים שלנו. דווקא הבנאדם שהכי קרוב אלינו מבחינה אינטימית, בהרבה מקרים מקטין או לא מפרגן, ואז את כל הזמן במתח שאולי את לא מספיק טובה. לשמחתי מצאתי גבר שיודע לפרגן. הוא נותן לי שקט פנימי, מוציא ממני רכות וחום".

איך הכרתם?
"הייתי בטיול עם חברות ועצרנו בתחנת דלק בצפון הארץ. הוא הסתכל עליי ואמר "איזו יפה את". עניתי לו "תודה" וזהו. לאחר מכן אחת החברות שלי ניגשה אליו ונתנה לו את המספר שלי, חזרה לאוטו, התניעה ונסענו. שאלתי אותה מי זה? איך קוראים לו? מה הוא עושה? לא היה לה מושג. לקח לו שבועיים לסמס לי ואז הוא נעלם, ואחרי שבוע שלח עוד הודעה. באוטומט שלי הייתי מנפנפת מישהו שעושה טובה שהוא נזכר בי, אבל אמרתי לעצמי תעשי הפוך ממה שאת רגילה, אולי יש לו סיבות מוצדקות. יצאתי מאזור הנוחות שלי והכרתי גבר מדהים".

זה מה שאני צריכה לעשות כדי להכיר גבר לזוגיות טובה?
"כן. בשביל להכיר באמת גבר, את צריכה לבוא בלי דעות קדומות ובלי רשימת מכולת".

ואם רוצים להכיר לי מישהו, מה לעשות?
"כלום. אל תשאלי מה הוא עושה, מה הגובה שלו, המשקל או איפה הוא גר. פשוט תעני "סבבה", תתחילי להגיד כן במקום לפסול כל הזמן".

זהו?
"כן. הרי ממילא יש לך מלא דייטים שלא מצליחים עם גברים שאת בוחרת לפי הרשימות שלך. אז למה לא לשנות כיוון? ראי, אם את ממש מתעקשת את יכולה לעשות רשימה קטנה, אבל של דברים חשובים באמת, כמו תכונות עמוקות ומהותיות, לא רק שיהיה חתיך ועשיר כדי שתצטלמו לאינסטגרם במלדיביים. אני ממליצה לנשים לחפש את המישהו הזה שיפנק גם בלי קשר לכסף. לפני כמה זמן, למשל, נשארתי לדבר אחרי ההרצאה שלי עם נשים ובקושי יצא לי קול מרוב שהגרון שלי היה יבש. פתאום, משום מקום, אני רואה את הבן זוג שלי עומד מולי עם בקבוק מים. לזה אני קוראת לפנק. לקלוט, להיות מספיק רגיש אלייך".

אני מזדהה עם מה שכתבת בספר, למרות שאני רווקה.

"רווקות וגרושות עוברות הרבה בדרך למציאות זוגיות נורמלית, גם מבחינת הגברים שאנחנו פוגשות וגם מבחינת הדימוי העצמי שלנו. לפעמים אנחנו חוטפות כאלה כוויות שגורמות לנו להאמין שאם זה לא עבד לנו בעבר, זה בטח גם לא יצליח עכשיו. מי שלא עושה תהליך של שינוי פנימי תמיד תצא בסוף עם אותו סוג של גברים, וכמעט תמיד זה יהיה הסוג שהכי לא מתאים לה".

אולי אנחנו פשוט לא נותנות לעצמנו לעשות מה שאנחנו באמת רוצות. עניין של אהבה עצמית.

"אהבה עצמית זה ביטוי מתעתע. את רוצה להיות מסוגלת לקבל את עצמך כמו שאת, אבל מפחדת שיקראו לך שחצנית. אני מראיינת אנשים מגיל 16, עוד מהימים שהייתי במעריב לנוער, ובטח כעיתונאית בידיעות אחרונות וכמעט לא פגשתי אישה אחת שבאמת הייתה מרוצה מעצמה. אצל גברים זה לגמרי אחרת, רובם שבעי רצון ומדושני עונג, לא תמיד מסיבה מוצדקת. זה כל כך ביאס אותי, שהחלטתי שהיעוד שלי בחיים זה להרים את הכתר לנשים. לא יכול להיות שכל אחת מוצאת מה לא בסדר בעצמה".

זה הפאנץ'? זה הגילוי המרעיש של המסע?
"במסע הזה גיליתי שכל אחת מאיתנו בטוחה שיש לה את הסיפור הכי נוראי ושהיא הכי דפוקה בעולם. נכון שכל אחת באה עם הסיפור שלה, אבל בסופו של דבר כולנו אותו דבר. אני חושבת שאנחנו פשוט צריכות להוציא החוצה, להיות אותנטיות, לשתף כמה שיותר, והכי חשוב להיות יותר סלחניות כלפי עצמנו. אז יצא לך עוד קמט, אז מה?"

אז בלי חומצה היאלורונית.
"עם! אני בעד שיפורים ושכל אחת תעשה מה שטוב לה, אבל שלא תמנע מעצמה אהבה בגלל שיש דברים שהיא רוצה לשפר בעצמה. בוטוקס זו המצאת המאה אחרי הגלולה, ובגיל חמישים נראה לי שאתפנק במתיחת עפעפיים אחרת לא אראה כלום".

יש גברים שקוראים את הראיון ואומרים "נמאס כבר מהעצמה נשית". מה את אומרת להם?
"אני אומרת להם שמה שאני עושה זו העצמה גברית. ברגע שגברים יפנימו שהם צריכים להתנהג לנשים בכבוד, להרים להן ולא להקטין אותן, הם יקבלו אישה מאושרת, בלי קמטי מרירות מוצדקים. ככה הם גם יהיו מאושרים בעצמם וגם יחסכו את הבוטוקס".