טיסה 1380 של אמריקן סאות'-ווסט בשבוע שעבר הייתה הסיוט של כל אחת: כעשרים דקות לאחר ההמראה, כשהוא בגובה של 32 אלף רגל, התפוצץ אחת ממנועי מטוס הבואינג 737-700 כשעליו 143 נוסעים וחמישה אנשי צוות. מעצמת הפיצוץ עפו חלקי המנוע, פגעו במטוס בעצמה וריסקו חלק מהחלונות של המטוס – מה שהביא למותה של אחת הנוסעות ולפציעתם של שבעה נוספים.

בעוד חלק ניכר מהסיקור סביב האירוע, סיפור הגבורה האמיתי פה הוא זה של הטייסת: תמי ג'ו שולץ, מהטייסות הראשונות בצי האמריקאי שבקור רוח שהצליח להרשים את כל עולם התעופה, הנחיתה בשלום את הטיסה, הזמינה צוות רפואי והרגיעה את הנוסעים במקביל. אך מתברר שזה רק קצה הקרחון בסיפורה של הגיבורה שהצילה את חייהם של כמעט 150 בני אדם.

"אמרו לי שנשים לא יכולות להיות טייסות"

היא נולדה בניו מקסיקו וגדלה בחווה בסמוך לבסיס חיל האוויר האמריקאי הולומאן. "יש אנשים שגדלים סביב תעופה. גדלתי מתחתיה" סיפרה בעבר; "כשצפיתי בתהלוכת המטוסים היומית פשוט ידעתי שאני חייבת לעוף".

בשנת 1979, כשהייתה בשנתה האחרונה בתיכון, הגיעה להרצאה על תעופה. במהלך ההרצאה נעץ המרצה, קולונל בדימוס מחיל האוויר האמריקאי, מבט בשולץ, הנערה היחידה בקהל, ושאל אותה "הלכת לאיבוד?". "גייסתי את כל האומץ שלי כדי להבטיח לו שאני לא אבודה ושאני מעוניינת להיות טייסת" היא סיפרה, "הוא הרשה לי להישאר אבל אמר לי שנשים לא יכולות להיות טייסות מקצועיות".

שולץ כמעט וויתרה על חלומה. היא נרשמה לאוניברסיטה ולמדה ביולוגיה וחקלאות. אלא שבמהלך לימודיה פגשה אישה שהצליחה להתקבל ולהיות טייסת בחיל האוויר האמריקאי והאש ניצתה בה מחדש. "התחלתי לעבוד בניסיון לפרוץ למועדון" סיפרה. היא ניסתה להתקבל לחיל האוויר האמריקאי – ונכשלה. לדבריה, חיל האוויר האמריקאי בכלל לא היה מעוניין לשמוע ממנה. שולץ לא ויתרה והגישה מועמדות לבית הספר לענייני תעופה של חיל הים האמריקאי, גם שם נתקלה בכתף צוננת כשענו לה ש"לא נראה שיש ביקוש לטייסים". רק שנה וחצי לאחר מכן, בשנת 1985, התקבלה והפכה לאחת מטייסות הקרב הראשונות בחיל הים האמריקאי.

למרות שהצליחה להתקבל ואף להיות מוכשרת כטייסת קרב, נאסר על תמי ג'ו לטוס באיזורי קרב בגלל היותה אישה. האפשרויות שנותרו לה היו מוגבלות וכללו מתן הדרכת לוחמה אלקטרונית לספינות ולמטוסים של חיל הים. מאוחר יותר היא הפכה לאחת הנשים הראשונות שהטיסו את מה שהיה אז מטוס הקרב החדש ביותר של חיל הים האמריקאי – ה- F/A-18 Hornet, אך שוב, בתפקיד תמיכה והדרכה. "נשים היו חדשות לקהילת הורנט, וכבר היו סימנים של כאבי גדילה" סיפרה.

היא שירתה 10 שנים, במהלכן קיבלה פעמיים את אות חיל הים, את אות שירות הביטחון הלאומי ואותות נוספים. בשנת 1993 השתחררה בדרגת רב-סרן והמשיכה לשרת במילואים עד לשנת 2001. לאחר שהשתחררה מהצבא דיברה במספר הזדמנויות בגלוי על האפלייה והשובניזם בצי האמריקאי. אחד מסיפוריה נסב סביב מדריך הטיסה שלה, שזילזל בה ואמר שהוא מושפל מהעובדה שיש אישה בתא הטייס. שולץ לא התבלבלה וענתה לו "זה שאני כאן זו מדיניות של הקונגרס, ואם זה לא טוב לך – תצביע בבחירות הבאות. עד אז התפקיד שלך הוא לוודא שאני אחזור בשלום מהטיסה הבאה". במהלך שירותה אף פגשה את מי שלימים התחתנה איתו – שולי דין, גם הוא היום טייס עבור סאות'-ווסט, ולזוג שני ילדים: בן נוער ובת בשנות ה -20 המוקדמות לחייה. אחרי שחרורה, היא פנתה לקריירה של טייסת אזרחית באמריקן סאות'ווסט.

בשבוע שעבר הייתה שולץ הטייסת ששובצה לטיסת סאות' ווסט הטראגית בזמן שזו איבדה את אחד ממנועיה. היא פנתה בקור רוח למגדל הבקרה של שדה התעופה בפילדלפיה וביקשה לבצע נחיתת חירום כי "חלק מהמטוס חסר". היא הוסיפה כי במטוס יש פצועים וביקשה להיערך לפנותם עם הנחיתה. לאחר מכן הצליחה לייצב את המטוס ולהנחיתו ללא תקלות נוספות, תוך כדי הפאניקה ששררה בתא הנוסעים ובקרב שאר אנשי הצוות. נוסעי הטיסה מספרים כי במהלך הטיסה דיברה אליהם שולץ בקול רגוע והסבירה להם שהכל בשליטה וכי המטוס נוחת ולא מתרסק ואף הנחתה אותם כיצד לשבת במהלך הנחיתה. לאחר שהגיעו לשדה התעופה בפילדלפיה הסתובבה שולץ בין הנוסעים, דיברה איתם והרגיעה אותם.

בעוד הסיבות לתאונה עדיין נחקרות, על דבר אחד אין עוררין: קור הרוח של שולץ, תפקודה הגבוהה והמקצועיות שלה מנעו אסון גדול בהרבה.