קהילות הפייסבוק האידיאולוגיות כבר הפכו ממזמן לקרקע פורייה לשיימינג (ביוש) של אנשים ונשים שאמנם לא בהכרח עברו עבירות פליליות אבל בהחלט עברו עבירות התנהגותיות לפי כללי הקבוצה. דומה שהשיימינג הפך לכלי פופולארי במיוחד בקהילות פמיניסטיות, בכל הנוגע להתנהגות של גברים באתרי היכרויות והרשתות החברתיות (לא שאנחנו נגד, רק עשו את זה חכם).
אלא שיעיל ככל שיהיה הכלי הזה, חשוב לזכור שלפעמים מושא הביוש לא יקבל בהבנה את המכה על האף ועלול לנסות להילחם חזרה. כך למדה על בשרה נ', צעירה שלפני כשנה פרסמה בקבוצת הפייסבוק הפופולארית "שיח פמיניסטי", אסופת צילומי מסך של פניות שקיבלה באתר היכרויות. "טוב, נראה לי שהגיע הזמן לשתף אתכן בלקטים שאספתי במהלך התקופה האחרונה..." כתבה אז, "מוזמנות לשתף את האהוב עליכן, תהנו ;) אגב לא מחקתי שמות כי... לא אכפת לי כל כך".
באחד מצילומי המסך הופיעה הודעתו של ב', שבה הוא כתב: "היי נ', ככה נדע אם אנחנו מתאימים: על מה את חושבת כשאת שומעת את המילה אקסל? 1. תוכנה לעיבוד נתונים; 2. משקה אנרגיה; 3. מידת בגדים; 4. אקסל רוז". שמו של ב' אמנם נחתך מצילום המסך, אך תמונתו הושארה באופן שמאפשר לזהות אותו.
בעקבות הפרסום הגיש ב' תביעה נגד נ' בגין לשון הרע לבית משפט השלום בראשון ציון, בטענה כי נ' הוציאה את דיבתו כשפרסמה את הודעתו בתוך בליל של הודעות ותכתובות, אשר חלקן בוטות ופוגעניות. ב' אף הדגיש במיוחד את העובדה שהצילומים פורסמו ב"שיח פמיניסטי"', שלפי הנטען בכתב התביעה, מהווה במה תדירה לשיימינג של גברים המתנהלים באופן שמבזה נשים.
נ', מצידה, טענה שהפוסט לא מהווה לשון הרע מאחר ואין בו התייחסות ספציפית לתובע ומביא את הדברים בשם אומרם. עוד היא טענה כי פרסמה את הפוסט בתום לב ומתוך כוונה לחלוק פניות מצחיקות שקיבלה ואף הבהירה בפוסט נפרד "לא כתבתי שהגברים האלה מטרידים. חלקם כן אבל לגמרי לא כולם".
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את התביעה, אבל לא חייבה את ב' בתשלום הוצאות. לדבריה, לא מדובר בפרסום לשון הרע מאחר והדברים הובאו בשם אומרם וכי האדם הסביר הקורא אותם לא עלול למצוא בהם דברים העלולים להשפיל את התובע. עוד טענה השופטת כי פרסומה של נ' אמנם היה יכול לפגוע בתובע, אך לא חוצה את גבולותיו הסבירים של חופש הביטוי.